החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 15

״אתה זוכר הכול?״ שאלתי את אושרי
״נראה לי״ אמר
״על החיים ועל המוות״ אמרתי ופתחתי את הדלת של ביתי
״וואווו״ אושרי מילמל כשנכנסנו
״היי״ אמרתי לנתנאל שישב בסלון, הוא הסתכל עלינו
״מי זה?״ שאל והניח את האייפון על השולחן
״זה אושרי ידיד שלי״ אמרתי
״מאיפה? ״ שאל עם פרצוף רציני
״נוי הכירה לי אותו כשהיינו בקניון״ אמרתי
״מתי בדיוק?!״ שאל והסתכל על אושרי
״לפני שבועיים״ אמרתי
״את חושבת שתצליחי לעבוד עליי?! לא נולדתי אתמול!!״ הרים את הטון
״תשאל אפילו את נוי אם אתה לא מאמין לי!!״ צעקתי עליו..
״איך זה שאני לא מכיר אותו?״ שאל
״כי הוא לא מפה״ אמרתי
״איך קוראים לך?״ שאל את אושרי
״אושרי אמסלם״ אמר
״יאללה שחרר כבר״ אמרתי ומשכתי את אושרי למעלה, לפני שנתנאל יגיב, עלינו למעלה, נכנסנו לחדר שלי.
״כול פעם שאת מביאה מישהו זה ככה?״ שאל
״כן״ אמרתי צוחקת…

נקודת המבט של נתנאל:
מאיפה הוא צץ פתאום?! מביאה לי את העצבים זאתי!!! מי זה ומה הוא עושה איתה?!? יצאתי לחצר, הדלקתי סיגריה והתקשרתי לנוי, היא לא תשקר לי, היא חולה עליי
״היי״ ענתה בשמחה
״את מכירה את אמסלם משהו?״ שאלתי
״אושרי אמסלם?״ שאלה
״כן זה״ אמרתי
״כן, ידיד טוב שלי למה?״ שאלה
״לא משנה ביי נשמה״ אמרתי וניתקתי, וואלה לא סומך עלייה, התקשרתי לתהל
״הלו?״ ענתה
״ תהל, את מכירה את אושרי אמסלם?״ שאלתי
״מי זה?!?!״ שאלה
״נתנאל״ אמרתי
״אעע היי נתנאל״ אמרה
״נוו מכירה??״ שאלתי עצבני
״רגע את מי?״ שאלה
״אושרי אמסלם או משהו כזה״ אמרתי מהר
״כן, נוי ובר דיברו עליו כמה פעמיים״ אמרה
״ביי״ אמרתי וניתקתי

נקודת המבט של בר:
״זה החדר שלך״ אמרתי כשנכנסנו לחדר אורחים שצמוד לחדר שלי
חדר כחול/ תכלת מיטה זוגית, שולחן גדול שעליו יש לפטופ שחור, ארון גדול שלידו יש מראה גדולה וחדר אמבטיה
״וואוו כול זה שלי?״ שאל והסתכל עליי
״כן..״ אמרתי צוחקת
״תתכונן עוד חצי שעה הולכים״ אמרתי
״לאן?״ שאל והסתכל עליי
״לקניון, אתה צריך בגדים״ אמרתי ויצאתי מהחדר שלו, ירדתי למטה לאכול, איזה שמנה אני…
״איפה הוא?״ נתנאל שאל אותי
״בחדר שלו״ אמרתי ולקחתי מילקי מהמקרר
״שו בחדר שלו״ אמר והתקדם אליי
״הוא גר פה עכשיו״ אמרתי והתיישבתי ליד השולחן
״שו גר פה״ אמר
״ההורים שלו בשליחות בחול אז הוא גר פה עכשיו״ אמרתי
״כוססעמק״ אמר והלך, מה הבעיה שלו?!
תמיר ועדן ירדו למטה והתיישבו לידי
״יש לכם עכשיו עוד אח אז תתנהגו יפה״ אמרתי והם הסתכלו עליי במבט של ״מה?!?!?!?!?״
״ידיד שלי גר פה עכשיו אז אל תיהיו מגעילים אליו״ אמרתי
״מי זה?״ עדן שאל אותי
״אושרי אמסלם, אתה לא מכיר״ אמרתי
״נתנאל ועילי יודעים?״ תמיר שאל אותי
״נתנאל יודע אבל מה הקשר עילי?״ שאלתי
״הוא חבר שלך״ תמיר אמר
״so what?!?" אמרתי והם שתקו
אושרי ירד למטה, הם הסתכלו עליו כאילו הוא חייזר, לפחות תמיר…
״מוכן?״ שאלתי את אושרי
״כע״ ענה לי
״בוא״ אמרתי וקמתי מהכיסא
״לאן זה?״ תמיר שאל אותי
״סתם, להראות לו את הסביבה״ שקרתי, ולקחתי את האייפון הארנק שלי מהשולחן
״אל תחזרי מאוחר״ אמר עצבני
״טוב ביי״ אמרתי ויצאנו מהבית

חזרנו במונית הביתה, כול המונית מלאה בשקיות, חחחח, אבל הוא היה צריך מלא דברים, בדרך קניתי גם לי לא מעט בגדים (:
הצלחתי בקושי לפתוח את הדלת ביתי בגלל כול השקיות שהיו לי ביד, הנחתי את כול השקיות ליד הדלת, עילי ונתנאל ישבו על הספה בסלון מסתכלים עליינו, עילי נראה לא מפוקס, בשוק :O
״מי זה?״ שאל התקדם לעבר אושרי
״ידיד שלי״ אמרתי
״את בטוחה?״ שאל והתקרב עוד לאושרי, פאק…
״עילי דיי הוא רק ידיד שלי, היא אוהבת אותך״ אמרתי, עילי החזיק בחלצה של אושרי כמעט הרים אותו באוויר
״עילייי!!!! דיייי!!! אני אוהבת רק אותך!!!״ התחלתי לצרוח לדחוף את עילי, למה בנים חייבים ללכת מכות כול הזמן?!
״עזווב אותי לא עשיתי לה כלום״ אושרי אמר, נתנאל התקרב לעילי והרחיק אתו מאושרי
״אושרי תעלה רגע למעלה״ אמרתי לאושרי והוא עלה למעלה
״מה הבעיה שלך?!?״ צעקתי על עילי כשנתנאל ממשיך להחזיק לו את הידיים מאחורה
״הוא לא טוווב לך!!!״ צעק
״אתה לא תגיד לי עם מי להיוות!!!״ צעקתי עליו
״אני יושבב פה ומכחהה לך בשביל להיפרד ממך לפני שאני נוסע ואת חוזרת עם ההומו הזה?!?!״ צעק
״הוא לא הומו ואתה לא תחליט עליי!!!״ צעקתי עליוו, נראה לי שכול השכונה שומעת אותנו…
״לכי ת…״ אמר ועצר את עצמו מלהמשיך את המשפט
״עווווףף מפה עכשיו!!!״ צעקתי עליו ונתנאל שחרר אותו, הוא הסתכל עליי במבט זועם, הקף אותי ויצא מהבית, נשארתי עומדת עצבנית מול נתנאל, עברתי אותו ועליתי למעלה לאושרי, מסכן אושרי, רק בא לפה וכולם רבים…
נכנסתי לחדר שלו, הוא לא היה שם, ראיתי דף מקופל על המיטה, פתחתי את הדף והתחלתי לקרוא בקול רם
״בר, אני מצתער על הכול, את לא צריכה בגללי לריב עם החבר שלך והאחים שלך, זה לא מגיע לך, חזרתי למקומי, למצב שבוא יהיה הכי טוב בשביל שתינו ובשביל כולם, תודה על הכול, אושרי״
פאק…