החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 1

קמתי בבוקר, היום הראשון לכתה י', בית ספר חדש, מורות חדשות, ילדים חדשים, התחלה חדשה, תהל ונוי למזלי איתי בכיתה (:
קמתי מהמיטה, הלכתי לחדר של נתנאל, להעיר אותו אבא שלי כבר מזמן יצא לעבודה אז אני צריכה להעיר את כולם…
אני: "נתנאל, קום " אמרתי כשאני מלטפת לו את הלחי
נתנאל: "לא…רו..צה….חו..פ..ש" אמר מתוך שנה
אני: "יש היום בית ספר" אמרתי צוחקת
נתנאל: "טוב אני קם" אמר בקול ישנוני
יצאתי מהחדר שלו והדלקתי לו אתה אור
נתנאל: "אבל למה להדליק את האור?!" שמעתי אותו אומר
אני: "בשביל שתקום!" צעקתי לו כי הייתי כבר בחדר של תמיר שלא קם מהצעקה שלי, הכי קשה להעיר את תמיר…
אני: "תמיר, קום כבר, בוקר" אמרתי והתיישבתי על מיטתו, אין תגובה, "קווום" אמרתי והתחלתי לנער אותו, איזה סיוט זה להעיר אותו!! "תמיר, אתה קם או שאני שופכת עליך דלי של מים קפואים"
תמיר: "קם, קם" אמר והתיישב, צחקתי, יופי עכשיו את עדן שזה הכי קל…
אני: "עדן, קום" אמרתי כשאני מלטפת לו את הלחי, הוא הרים את היד שלו, שם אותה על שלי.
עדן: "בוקר טוב" אמר בקל ישנוני
אני: "הוופה, אני רואה שמישהו פה קם על רגל ימין"
עדן: "כן, כן מה שתגידי" אמר וצחקתי
הלכתי לחדר שלי, בדרך עברתי ליד החדר של תמיר, הוא עדיין ישן!! אני יודעת איך הוא התעורר! ולא אני לא הולכת לשפוך עליו מים קרים, למי יש כוח עכשיו להביא דלי?
נכנסתי לחדר שלו, פתחתי את האור, התקשרתי לטלפון שלו, הטלפון שלו צילצל.
אני: "תהל מתקשרת" אמרתי לו, הוא עבר מהר למצב ישיבה, אין עליו!!
תמיר: "תביאי" אמר, לקחתי משולחן שלו את האייפון שלו הבאתי לו אותו, הוא ענה לשיחה מבלי להסתכל על המסך
תמיר: "היי מאמי" אמר, והצמדתי את האיפון שלי לאוזן שלי.
אני: "היי מאמי" עניתי לו כשאני צוחקת
תמיר: "רעה" אמר, ניתק וזרק את האייפון על המיטה
אני: "לפחות הערתי אותך" אמרתי והלכתי לחדר שלי. תבינו מה אני עוברת כל יום בבוקר…
דינה הייתה בחדר שלי כשהיא מחזיקה את הסל הכביסה שלי.
אני: "היי דינה" אמרתי עם חיוך
דינה: "בוקר טוב, יש לכם טוסטים וכריכים על השולחן במטבח" אמרה
אני: "תודה" אמרתי והיא יצאה מחדרי
נכנסתי להתקלח, כשיצאתי מרחתי על גופי קרם גוף, לבשתי שורט שחור, לא קצר מידי כמו של כל הזונות, שמתי חולצת בית ספר וי לבנה, בכל זאת יום ראשון, חייבים לבן… שמתי צעיף ורוד, מושלם! בושם דאודורנט, עגילים, צמיד, שרשרת, משקפי שמש בצבע ורוד על הראש, נעלתי סנדלים שחורות, מושלמות והייתי מוכנה.
ירדתי למטה עם התיק מעור שלי, שלושתם כבר ישבו בשולחן במטבח אוכלים את הטוסט שדינה הכינה.
עדן: "3…." אמר והסתכלתי עליו במבט של 'מה?!?!' "2….." הוא המשיך "1……" צעק ומיד נתנאל ותמיר צרחו "תחליפי!!" כבר שכחתי שהם לא מרשים לי ללכת לבצפר עם קצר, שאני לא יהיה כמו כל הזונות ככה הם טוענים…
אני: "אבל זה היום הראשון" אמרתי, מתכננת.
תמיר: "לא" אמר ישר.
אני: "אווף איתכם!!" צעקתי ועליתי למעלה בריצה, נשכבתי על הבטן במיטה הזוגית שלי בחדר, אוווף למה לעצבן אותי על היום הראשון?
הייתה דפיקה בדלת
אני: "מי זה?" שאלתי בבכי, כן אני אחת שבוכה מכל דבר קטן.
עדן: "אני" אמר
אני: "כנס" אמרתי ומיד הוא פתח את הדלת והתיישב לידי במיטה
עדן: "מה יש?" שאל, תמיד כשאני עצובה או שאני כועסת אני מספרת לעדן, הוא יודע להקשיב לא כמו שאר האחים שלי….
אני: "אמצע הקיץ ואתם לא מרשים לי ללכת עם קצר" אמרתי
עדן: "אנחנו דואגים לך" אמר
אני:" אני יודעת אבל זה מעצבן" אמרתי
עדן: "אני מתאר לעצמי, בואי, תשתפי פנים ותרדי למטה" אמר והלכתי לארון, הוצאתי מכנסיים מנומרים עם חגורה ורודה, נכנסתי לאמבטיה שבחדר שלי לשטוף פנים ולהחליף את המכנסיים.

נקודת המבט של נתנאל:
"אווף איתכם!!" צרחה ועלתה למעלה, או שהיא במחזור או לא יודע מה….
אני: "תשמור עליה גם בבצפר" אמרתי לתמיר, אני גם איתה בבצפר, אבל לא באותו שיכבה, אז קצת קשה לשמור עליה…
תמיר: "מה אני נראה לך?"
אני: "לא כדאי לך לדעת.." אמרתי.
תמיר: "סתום יאא הומו" אמר ועדן קם מהכיסא
אני: "לאן?" שאלתי אותו
עדן: "שחכתי את האיפון בחדר שלי" אמר ועלה.

נקודת המבט של בר:
יצאתי מהחדר אמבטיה, עדן כבר לא היה בחדר שלי, הסתכלתי במראה בפעם האחרונה יופי לא רואים שבכיתי, למזלי. יצאתי מהחדר שלי
אני: "ביי דינה" צעקתי, אין לי מושג איפה היא…
דינה: "ביי חמודה" החזירה לי, אני מתה על דינה, היא כל כך חמודה!
ירדתי למטה, כמובן שהם הסתכלו עליי
אני: "מה אתם מסתכלים, אני לא פוסטר" אמרתי כשאני לוקחת את התיק שלי מהרציפה
נתנאל: "את הרבה יותר יפה מפוסטר" אמר ופתח את הדלת של הבית
אני: "להזכירך, אני אחותך" אמרתי
נתנאל: "לא שכחתי" אמר ונכנסנו לאוטו שלו.