החבר הכי טוב שלי- פרק 3

עיני נפערו בתדהמה. ממש בקצה הרחוב, מתחת לכמה עצים, עדן ועוד בן התנשקו. כנראה הידיד הזה שחיכה איתה.
לא ידעתי מה לעשות באותו רגע.
אבל אפשר להגיד שקצת שמחתי, אפילו אם זה לא בסדר.
אבל באמת שלא ידעתי מה לעשות.
"מה עושים?" שאלתי את גבי
"אולי נסמס לו?" הציעה
קימטתי את מצחי "אבל הוא יפגע"
"גם ככה הוא יפגע מעדן" ציינה
"אבל שאנחנו נהיה אלה שיודיעו לו?" אמרתי בחשש
"כן, ונחסוך ממנו את הכאב של לראות את זה." אמרה גבי "מהר."
האמת, לא ידעתי אם זה הדבר הנכון לעשות, ככה להתערב בזה. לפתע עלה לי רעיון. רצתי לדלת הבית ופתחתי אותה במהרה.
"עומרייייי!" צעקתי
"כן?" שמעתי הד מחדר המדרגות.
"תעלההה דחוווווף!" צעקתי
"אני לא יכול. דברי איתי בטלפון" אמר, ואני הסתכלתי על גבי בשאלה.
"תגידי לו שזה דחוף"
"אמרתי לו הרגע"
"אה" אמרה "אז אין מה לעשות. ניסית"
"עומריייי אתהה עדיין שםםםם?" צעקתי. לא הייתה תשובה.
הלכנו לחדר. לא ידעתי אם להסתכל מהחלון ולראות מה מתרחש. מצד אחד רציתי, כי אני לא אוהבת את עדן., וכנראה שהיא הולכת להידפק עכשיו. מצד שני, זאת חדירה לפרטיות. זה לא פייר. אם לי היה קורה דבר כזה לא הייתי רוצה שמישהו יצפה בי.
אבל אני בנאדם יותר מידי סקרן. וגם אם זה יהרוג אותי הייתי חייבת לראות את מה שקורה.
אז ניגשתי לחלון.
ראיתי את עומרי עומד במקומו. בקצה הרחוב עדן והידיד התמזמזו בלהט כה רב שהם שכחו מה יש סביבם.
כל כך ריחמתי על עומרי. ראיתי שהוא מתלבט אם ללכת אליהם, ובסוף לא הייתה לו ברירה אלא להתקדם לעברם. כשהגיע, ראיתי את עדן מנסה לחבק את עומרי אבל הוא סירב. זה לקח כמה דקות, אבל בסוף עדן והידיד התרחקו מעומרי בשלום, ועומרי הלך לכיוון השני. בהתחלה חשבתי שהוא ילך לבית שלו, אבל הוא הלך לבניין שלי, ונעלם מעיני.
הסתכלתי על גבי. היא הסתכלה עלי.