החבר הכי טוב של אחי פרק 1

הכל התחיל לפני עשר שנים, הייתי בת שש ולא ידעתי למה אני נכנסת, אבל אני מניחה שאפשר להגיד שהיו בזה דברים טובים, בקיצור תבינו לפי הסיפור שלי.

לפני עשר שנים:

"בר רדי למטה אנחנו רוצים ללכת!" שמעתי את אמא שלי צועקת מלמטה

"אני באה" צעקתי בחזרה. ירדתי למטה עם תיק הברביות שלי ביד ושתי צמות.

"אנחנו מחכים לך נצח כבר" אחי הגדול רועי אמר לי תוך כדי שהוא משפשף לי את השיער מאהבה.

"קדימה להכנס לאוטו אנחנו רוצים לנוסע" אבא שלי הכריז.

נכנסנו כולנו לאוטו, התיישבנו, וחגרנו. היום זה קורה, היום אנחנו עוברים לבית חדש, לשכונה חדשה. לא היה לי ממש קשה לעבור בית בגלל שאני רק בת שש ולא הספקתי לרכוש הרבה חברים שנקשרתי אליהם. נסענו שלוש שעות עד שלבסוף הגענו לבית החדש. ירדנו מהאוטו, רועי החזיק לי את היד והלך איתי לתוך הבית. הוא היה מדהים, מרווח הוא היה פשוט יפה! כבר היה לילה ואמא צעקה לי "בר בואי צריך לסדר את המזוודה שלך ואת צריכה גם לישון"

עליתי למעלה ובדרך לחדר שלי בחנתי את כל החדרים בקומה השנייה, הם היו מדהימים ! והחלק הכי טוב, שהחדר של רועי היה ממש צמוד לשלי! וזה עשה אותי למאושרת. אני ורועי מסתדרים ממש טוב! הוא אוהב אותי ושומר עלי מכל טוב, הוא האח הכי טוב שאפשר לבקש!
אני ואמא סידרנו את הבגדים ונכנסתי מיד למיטה החדשה והיפה שלי, אמא נישקה אותי לנשיקת לילה טוב, סגרה את האור ויצאה מהחדר, רועי כבר ישן ומיד אחריו היא ואבא נכנסו לחדר שלהם וסגרו את האור, נהייה חושך מוחלט בבית וככה הצלחתי להירדם.

בבוקר התעוררתי ושמעתי רעש מלמעטה, ציחצחתי שיניים וירדתי, ראיתי את אבא אמא ורועי יושבים בסלון עם אנשים זרים שאני לא מכירה

"הנה היא הנסיכה הקטנה שלי" אבא שלי אמר והצביע עלי.

"היי מתוקה, אני מיכל וזאת הבת המתוקה שלנו ירדן" אישה יפה אמרה לי והצביע על תינוקת קטנה שאביה (לפחות ניחשתי שהוא האבא) שמחזיק אותי. "זה האבא רן וזה הבן החתיך שלנו יואב" היא צחקה והצביע על הילד ששיחק עם אח שלי במשחק וידאו. הם סיפרו לי שרועי והוא באותו גיל, ידעתי מיד שהם יתחברו.

"אלה הם השכנים החדים שלנו, הם גרים ממש בבית שממולינו" אמא שלי הסבירה לי.
מיד המשפחות התחברו ועם השנים נהיינו כמו משפחה אחת.

עשר שנים עברו

אני כבר בת 16 ואחי הגדול בן 19, אנחנו עדיין מסתדרים כמו פעם, שום דבר לא השתנה מאז. אח שלי עדיין שומא עלי ממש , הוא מפחד שאני יהפוך לאיזה פרוצה עם חבר חרא.. כמו לפני חודשיים, היה לי חבר קראו לו אריאל (האקס שלי עכשיו), הבאתי אותו הביתה.. רועי בחן אותו מכף רגל עד ראש חחחחח זה היה ממש מצחיק, ומאוד מפדח! הוא שומר עלי כל הזמן שאני לא יעשה שטויות ובוחן את הבחירות שלי. לפעמים זה מעצבן אבל אני יודעת שזה הכל מאהבה.

ישבתי בחדר שלי על המיטה ודיברתי בפלאפון עם דינאל, דניאל היא החברה כי טובה שלי, היא הילדה הראשונה שהכרתי ברגע שהגענו לפה, היא הסבירה לי ועזרה לי להתחבר היום הראשון של בית הספר רק כשהגענו לכאן, ומיד נהיינו חברות הכי טובות ואנחנו מספרות הכי אחת לשנייה! היא ילדה מדהימה וגם כל כך יפהף לפעמים קנאתי, היא הייתה נראת ממש כמו ברבי! עיניים ירוקות בהירות גדולות, שיער בלונדיני ארוך וחלק והעור שלה פשוט חלק כמו ונעים כמו שמיכה. אני יודעת שאין לי מה לקנאה בה בגלל שגם אני נראת טוב אבל בכל זאת לפעמים הקנאה הזאת הגיעה אבל זה לא הפריעה ליחסים ביננו ולא באמת נתתני לזה להרוס משהו.

"איך ברומא???" שאלתי אותה, כן עכשיו החופש הגדול והיא בחו"ל.

"מדהים פה אבל אני מתגעגעת אלייך כל כך !!" היא צעקה

"גמאניי אבל תהני זה הכי חשוב!" אמרתי לה

"אז………. מה עם יואב? כבר קורה משהו איתכם בינתיים?" היא שאלה.. העיניין הוא שאני מאוהבת ביואב כבר שנה וחצי בערך, לא סיפרתי את זה לאף אחד חוץ מלדניאל כמובן, היא החברה הכי טובה שלי זה ברור שאני יספר לה.

"לא אבל הוא נהייה יותר ויותר חתיך ואני כבר לא יכולה לעמוד בזה !@#@ אבל זה לא משנה כי אנחנו ממילא לא יכולים להיות ביחד" אמרתי לה. יואב ממש יפיוף וחתיך, יש לו שיער מבולגן כזה יפה חום בהיר ועיניים ירוקות כהות נוצצנות כל הזמן, ומה שאני הכי אוהבת אצלו זה הגומות היפות שמבצבצות אצלו כשהוא מחייך, והגוף שלו! הגוף שלו הכי מדהים שיש, הכתפיים הרחבות שלו והוא גם גבוה וקיצור פשוט מדהים!!

"אני יותר אהבה שלי אני ממש מצטערת אבל אני יחזור הבית בקרוב ואני יהיה שם בשבילך !! טוב חיבת ללכת אוהבת אותך! מתגעגעת!" היא אמרה

"גם אני המון! תהני!" אמרתי לה והיא ניתקה.

אחרי שסיימנו את השיחה ירדתי למטה וראיתי את יואב, הוא תמיד אצלנו בבית אפילו שרועי לא נמצא, זה כמו הבית שלו.
"היי בר" הוא אמר לי והתקרב אלי

"היי" אמרתי בשקט.

הוא התקרב אלי ואמר לי "אז.. איך בלימודים וכאלה..?" הוא התקרב אלי יותר

לקחתי צעד אחורה לאט ואמרתי "אני בסדר…" לא הבנתי מה הוא רצה

הוא לקח עוד צעד קדימה ואמר "על מי דיברת שם בפלאפון?"

רציתי לקחת עוד צעד אחורה אבל הרגשתי את הקיר מפריע לי ופשוט נצמדתי אליו "אני לא מבינה על מה אתה מדבר" אמרתי עם קצת גימגום.

כבר היינו ממש צמודים, יכולתי להרגיש את הנשימות שלו עלי, הבטן והרגליים שלו כבר נגעו בשלי, ופתאום שמענו את הלדלת הראשית של הבית שממולינו נפתחת, זה היה רועי, הוא חזר מהכושר שלו.
"מה קורה כאן חברים?" הוא שאל אותנו.

"רק חוקר קצת את אחותך" הוא אמר, הוא התסכל לי בעיניים עם העיניים הנוצצות המדהימות שלו, הוא אפילו לא הסתכל על רועי שהוא אמר את זה, כאילו הוא בכלל לא פחד ממנו, ותאמינו לי ! כולם פחדנו מרועי, כולם ידעו עליו בתור הילד החזק והגבוה של השכונה, וגם כולם ידעו איך הוא שומר עלי ועל הכבוד שלי.

"אוקייי.. אבל אני לא אוהב את כל הנגיעות שם" הוא אמר תוך כדי שהוא עלה למקלחת וכל שהוא יותר התרחק הוא יותר הגביר את הקול.

"נו בר.. שמעתי אותך מדברת בפלאפון, מי זה ההוא החתיך שאת לא יכולה להיות איתו?" הוא אמר והניח את הידיים שלו מסביב לצוואר שלי, זה עשה לי ממש צמרמורת, אבל זה היה גם נעים ומלחיץ.

היידים שלי היו לא על הבטן, כאילו במטרה לנסות לרחיק אותו ממני אבל לא באמת ניסיתי, הם פשוט היו מונחות לו על הבטן השרירית שלו. היינו ממש קרובים ולא אמרתי מילה, פשוט הסמקתי.

הוא התקרב קצת יותר ולחש לי באוזן "זה היה עלי נכון" הוא לחש עם מבט ערמומי נהנה על הפנים שלו.

אחרי כמה שניות זזתי ממנו ותוך כדי שהלכתי לקחת לי כוס מים אמרי "אה.. מה.. לא לא. זה על אריאל האקס שלי."

ראיתי אותו, היה לו משהו מאוכזב בעיניים משהו כועס, אבל הייתי כל כך מבולבלת ולא הבנתי כלום. "מה.. אז את רוצה אותו עכשיו או משהו.? אני מתכוון למה את לא יכולה להיות איתו?" הוא אמר בשקט.

"כי… כי נפרדנו והייתה לזה סיבה, אם עוד הייתי מחבבת אותו לא הייתה סיבה ולא היינו נפדרים, אני לא מרגישה אליו משהו אז בגלל זה אנחנו לא יכולים להיות ביחד" אמרתי ושתיתי מהמים. לא רציתי לשקר לו אבל לא יכולתי להגיד לו את האמת, פשוט לא יכולתי.

"אה… אמ.. טוב אני הולך, תגידי לרועי שידבר איתי כשתראי אותו" הוא אמר והלך.

לא הבנתי בכלל מה קרה. הוא שמע את השיחה שלי עם דניאל ? אני מקווה שהוא שמע רק את הצד שלי ולא את של דניאל.