החברה הזאת שלך

כולם שואלים אותי איך את יכולה לסלוח על דבר כזה ? איך את יכולה להפוך לחברה טובה מישהי שתקעה לך סכין בגב? הרי בהכי פשוט היית שבורת לב, תמימה, חסרת ישע, עצובה והיה לך רע… והיא ? היא היתה עם האחד שלך, האחד שאהבת, האחד שחשבת עליו כל שניה אפשרית, האחד שחשבת שאולי זה חלום והוא עדיין אוהב אותך, וכל מה שרצית זה שהוא יבוא אלייך ויחבק אותך, שיגיד לך שזו היתה מתיחה אכזרית ותרד לך אבן מהלב, ותתני לו סטירה ואז תנשקי אותו הכי חזק שאת יכולה.
אבל לא זה לא קרה, הוא היה איתה, עשה דברים ששברו אותך כשהתחלת לחשוב, נחנקת כשלקחת נשימה עמוקה כדי לא לבכות, הרי למה היית צריכה את זה? לחשוב על זה? מה הם עושים שם ביחד?ברגעים שחשבת עליו, ברגעים שרצית למות כי הוא לא שלך.
ואחר כך היא באה, ומתנצלת, היא באה ובוכה לך ומבקשת סליחה, ואת כמו סתומה מאמינה לה, חושבת שהיא מצטערת, חושבת שזה נגמר והיא לא תתן לו לפגוע בך ככה שוב, אבל טעית, כמו תמיד הרי, נתת לה להכנס ללב שלך וסמכת עליה, אבל היא חזרה אליו, והם שוב שברו לך אותו, הלב הזה שחשבת שאי אפשר לשבור עוד, אין לך מושג כמה הוא עוד ישבר…
והיית בטוחה שזהו זה נגמר, והם לא יוכלו לפגוע בך יותר, אבל הם כן, הם תמיד יפגעו בך, זבל תמיד נשאר זבל, מי שפגע ימשיך לפגוע, והחברה הזאת במסיכה, לא תוריד אותה.
ואת? את עם המצפון שלך, את הרי לא יכולה לשנוא, לא נוטרת טינה, עם לב תמים כזה שמאמין לכולם, תמיד תשימי את כולם לפנייך, גם אם זה יעלה לך ביוקר, גם כשיכאב לך כל כך שכבר לא תוכלי לנשום, את תמיד תרצי לראות את הטוב שמולך, גם אם הרע מביס אותו.
כולם שואלים אותי איך אני יכולה לסלוח על דבר כזה? איך אני יכולה להפוך לחברה טובה מישהי שתקעה לי סכין בגב? הרי בהכי פשוט אני לא, כמה שרציתי לסלוח לך, כמה רציתי שזה יעבור, אבל זה לא, וזבל תמיד נשאר זבל, ומי שפגע ימשיך לפגוע, והחברה הזאת במסיכה, לא תוריד אותה.
הילדה התמימה שאהבה אהבת חינם וסמכה על כולם כבר לא נמצאת פה, הילדה הזאת שראתה את הטוב בכולם גם כשזה עלה לה ביוקר, גם כשזה כאב לה כל כך שהיא כבר לא יכלה לנשום, היא כבר לא כאן, היא אחרת, באה מישהי במקומה, ברוכה הבאה.