הזיכרון האבוד / 1 .

היי כוולם , כמה זמן לא כתבתי באתר !
התגעגעתם לסיפורים שלי ? :)
אז ככה , זהו סיפור שאת העונה הראשונה כתבתי בתחילת שנה אתם זוכרים את " על טעויות
משלמים "? אז בסוף הייתה לאלה תאונת דרכים , עכשיו הסיפור הולך להיות O___O
מקווה שתאהבו ♥

—————————————————————————————————
ראיתי בעיניי רק שחור , צבע המוות , זה הדבר היחיד שראיתי בחיים שלי .
איך הגעתי לכאן ? שאלתי את עצמי והסתכלתי מסביב , שממה ורק מסך שחור בעיניי , האם
זה חלום ? התחלתי להתהלך במקום אבל הבנתי שאני ממשיכה לעמוד במקום .
" או , לא , לא עוד לא הגיע זמנך , זה בוודאי טעות " שמעתי משהו עם קול צרפתי מדבר , לא הבנתי
מאיפה מגיע הקול הזה , לא ראיתי שום בן אדם ושום סימן לחיים במקום הזה .
" אוי מסייה , אני כול כך מצטער " הוא אמר , ראיתי תמונה שלי מתחילה לבצבץ על המסך , אני רואה
את עצמי שוכבת במיטת בית חולים ואני מחוברת לכול מיני מכשירים וחוטים ארוכים ולבנים ,
אני מתה ?!
ראיתי את אחד הרופאים מתחיל לכסות אותי בסדין לבן , מולי עמדה נערה , עם שיער בלונדיני המגיע עד
המותניים שהיא מחזיקה תינוק ביד , ולידה עמד נער יפה תואר שידו מכסה את פיו , שערו השחור
היה קוצני וראיתי את עיניו הירוקות .
אחרי זה התמונה נעלמה , עיניי נסגרו , אני מתה .
" מה זאת אומרת טעות "? שאלתי ופתאום המסך השחור נעלם , ראיתי מקום לבן , ואני לבושה בשמלה
לבנה ארוכה , מולי הלכו הרבה אנשים עם כנפיים לבנים , האלו היו מלאכים .
" ברוך הבאה ללייטפולס , עיר המלאכים " אמר אותו קול , הסתובבתי לצד וראיתי איש , בסביבות
השלושים שלו , שערו היה שחור והוא לבש משקפיי ראייה , היה לו שפם צרפתי כמו בסרטים ומקל
הליכה , אבל לא כמו אצל הקשישים .
מקל הליכה של בני אצולה .
" מה אני עושה כאן "? הוא גיכח בגרונו והצביע לי ללכת קדימה , ראיתי שם נערים ונערות שמסתכלים
עלי ובוחנים אותי , ראיתי הילות בצבעים שונים , וכנפיי מלאך מרהיבות נצבו לפניי .
האם אני עומדת להעביר את החיים שלי בגן עדן ?
" או , לא " נעמד מולי נער , מוזר הוא היה ללא כנפיים , הוא נראה לגמרה אנושי .
" קוראים לי ג'ייס , אני עומדת לעזור לך בעולם שלמטה " הוא הצביע למטה , הסתכלתי על הרצפה
הלבנה " בגהנום "? נבהלתי אבל הוא רק צחק והניד את ראשו .
" לא , את חוזרת לחיים , אבל עם בעיה קטנה ואני חוזר איתך כדי לעזור לך " הוא חייך " אל תדאגי ,
אף אחד לא יראה אותי , אפילו לא ההורים שלך " ההורים שלי ?
" זאת אומרת שתהיה רוח רפאים "? הוא הנהן " פחות או יותר " בחנתי אותו , את השער החום שלו
שהיה דומה לצבע השער שלי , עיניו היו שלוות בצבע ירוק מהפנט , הוא לבש חליפה לבנה , ואז
קפץ ונשכב על ענן שעף לידנו , הוא הושיט לי את ידו היססתי ואחרי מספר דקות העלתי על הענן .
" אני יהיה סוג של מלאך שומר , אני עכשיו בהכשרה " הוא צחק " אם אני יצליח לעזור לך להתגבר
על הבעיה הקטנה שלך , אני יקבל את הסמל שלי כמלאך שומר אמיתי " הוא שתק ובידו הופיע
ורק אדום יפיפה , הגבעול הירוק שלו עם הקוצים התאים למגע ידו של ג'ייס .
" איזה בעיה תהיה לי "? שאלתי אבל הוא שתק , " את תראי " ואז הענן עף במהירות לכיוון הבית
חולים , כאשר הוא נכנס דרך החלון והתיישב על הרצפה , ירדתי ממנו ביחד עם ג'ייס והענן
התפוגג .
" ברוך הבא " הוא הצביע על הגופה הקרה שלי , עמדו בחדר הזה מסביבי חוץ מהרופאים עמדו עוד
ארבע אנשים , גבר , שני נערים ונערה .
הנערה החזיקה את התינוק ביחד , לידה עמד נער , אני חושבת שזה החבר שלה ולידו עמד עוד נער
כנראה החבר הכי טוב שלו .
" קדימה אלה , תכנסי לעולם " הוא הצביע לכיוון הגופה שהייתי מכוסה בשמיכה לבנה " דקה דומייה "
אמר השוטר , שוטר ?
" להכנס לגופה "? שאלתי בתדהמה והוא הנהנן , אוקיי .
התיישבתי ליד הגופה שלי ופתאום המכשיר שהיה מחובר אלי התחיל לצפצף , הקווים התחילו
להתעגל , על החיים ועל המוות .
פקחתי את עיניי וראיתי את השמיכה הלבנה , נשמתי לרווחה כול כך חזק שכמעט נחנחתי והתיישבתי
על המיטה , הראש כאב לי כול כך , המכונה שהייתי מחוברת אליה התחילה להשתגע ולצפצץ
כול כך חזק .
" זה נס " פתחה הנערה את פייה לרווחה " אלה " רץ אחד הנערים לכיווני , זה שעמד ליד הנערה ,
הגבר בא ונישק אותי על המצח " אממ " מלמלתי .
" מי אתם "? הם הסתכלו אחד על השני " אלה , זה אני אבא " אמר הגבר .
" אני מכירה אתכם "? החזקתי בראשי , מי אלו האנשים האלו ולמה הם בוהים בי , אבא שלי הוא
שוטר ? מה לעזעזעל קורה פה .
" אלה זוכרת שאמרתי לך שאת חוזרת עם בעיה קטנה " אמר ג'ייס והסתכלתי לכיוונו " כן .." מלמלתי
בחרשות " אז איבדת את הזיכרון " .
מה ?!