הזדמנות- פרק 18

want to fly 26/01/2014 1412 צפיות 5 תגובות

מנקודת המבט של אלון:
כשהיא חזרה הביתה היה לה חיוך מטורף. אני לא זוכר הרבה זמן שראיתי את עמית כל כך מאושרת. עזבתי את הטלוויזיה ונתתי לה חיבוק של אחים ואז צחקתי. הבנתי שיש לה סיפור אהבה רומנטי ומשעשע לספר לי. היא אמרה שהיא רק רוצה למזוג לעצמה משהו לשתות ושאז היא מבטיחה לספר לי הכל. אני חולה על מערכת היחסים בינינו, חולה על זה שיש אמון מוחלט ושהיא באמת מספרת לי על הכל. היא החיים שלי האחות הזו, אני מת עליה ודואג לה בכל צעד שקורה לי בחיים, בטוח שהיא מובילה את החיים שלה למקום הטוב אבל רק רוצה לדעת על ההחלטות שלה.
"דברי" אמרתי בחיוך כשהתיישבנו בחדר שלי.
"אז אני ונועם ביחד" היא התחילה ואמרה עם חיוך ענק, איזה מתוקה.
"מהיום?" צחקתי.
"מלפני כמה שעות כשהכרנו לפני כמה שעות" היא צחקה.
"איך זה קרה?" שאלתי.
"הייתי מבואסת מכל הסיפור של גיא ארבל אז סליחה על זה אבל הברזתי משיעור כי ידעתי שאני פשוט לא אתרכז. הלכתי והתיישבתי באיזה כיתה ואז הוא אחרי איזה רבע שעה עשרים דקות צעק משהו לצחי ובא לקחת את הג'קט שלו שהוא שכח בכיתה. הוא ראה אותי והתחלנו לדבר ואז הוא אמר שיש לו איך להוציא אותי מהבאסה. נסענו אליו הביתה. בהתחלה דיברנו, סתם דיברנו, וואו הבית שלו אלון.. הוא טחון אבל הוא טחון נחמד, הוא לא מתנשא בשיט" היא אמרה. אני מכיר את הטחונים המתנשאים, איזה כיף לדעת שיש כאלה שהם לא כאלה. חייכתי חיוך גדול ונתתי לה להמשיך בסיפור. "בכל מקרה דיברנו ואז הוא אמר שהסיבה שהוא חשב שהבית שלו ירגיע אותי זה כי המים זה דבר נורא מרגיע אז הלכנו לבריכה אצלו".
"כמה את בטוחה שהוא אמר את זה אבל בעצם התכוון ל'הבאתי אותך לפה כי אני אוהב לראות בחורות חצי ערומות?'".
"אתה רציני איתי?" היא צחקה, "תאמין לי.. אני מכירה אותו, הוא לא היה עושה את זה".
"מכירה אותו" צחקתי, "טוב שלא. מכירה אותו כמה שעות".
"אלון" היא אמרה ברצינות, "תסמוך עליי".
"סומך יא אחות, סומך".
"בכל מקרה החלפתי לבגד ים מהדברים של אחותו ואז לקח לי כמה וכמה זמן עד שהורדתי את החלוק שהתכסיתי בו, ואז כשנכנסתי למים הוא התקרב, לקח לי את היד ואז התקרב עוד קצת. הוא אמר לי שאני עדינה ושאם הוא הולך רחוק מידי להגיד לו. הרגשתי טוב איתו באמת.." היא אמרה. העינים שלה הפכו לחולמניות כאלו.
"בכל מקרה קרה מה שקרה ואז התנשקנו, ותאמין לי.. לא היו לי הרבה כאלה בחיים אבל הנשיקות איתו היו קסומות, טובות יותר משאפשר לתאר. אמיתיות כאלה".
"איזה מוזר זה שאחותי יוצאת עם מישהו מהשכבה שלי יאללה" צחקתי.
"זה מפריע לך?" היא שאלה בעצב. אוי לא התכוונתי להלחיץ אותה.
"לא לא זה בסדר.. תראי אם זה היה החבר הכי טוב שלי אז ברור אבל זה נועם, אחלה של בחלה של ילד ואני יודע שהוא לא יפגע בך. אני קצת מכיר אותו".
"אז יש אישור?" היא צחקה.
"יש אישור" אמרתי בצחוק.

מנקודת המבט של נועם:
בבוקר יום חדש התעוררתי עם וואחד חיוך על הפנים. אחרי כל האירגונים של הבוקר ואחרי שהחניתי את האוטו בחנייה של י"ב חיכיתי בשער עד שעמית תגיע. כל מה שרציתי זה רק לראות אותה עכשיו על הבוקר.
"בוקר טוב" שמעתי את הקול של צחי.
"בוקר טוב אחי" צחקתי.
"למי אתה מחכה?" הוא צחק.
"עמית רוזן" אמרתי ישר.
"מה לך ולה?" הוא שאל בצחוק.
"חברה שלי" אמרתי מאושר.
"מה זה?!" צחי צחק, "אחי ממתי?".
"מאתמול גבר.. עזוב סיפור כל כך ארוך.. אני רק מתגעגע לקסם הזה, אני מת לראות את החיוך שלה על הבוקר".
"מישהו פה נשמע מאוהב".
"באמא שלי כן" צחקתי, "בחיים לא הרגשתי ככה".
"נועם ברקאי יוצא לגמרי מתדמית הסטוציונר וחוזר לדרך הנורמלית" אמר צחי בקול של קריין חדשות.
"יא דפוק" צחקתי, "מה איתך אבל? הכל טוב?".
"הכל מעולה נשמה אל תדאג לי, ואם אני רואה אותך ככה.. אני מאושר באמת".
"אין עלייך יא מלך" צחקתי ובדיוק ראיתי אותה הולכת עם אלון. כשהיא קלטה את המבט שלי היא חייכה אליי חיוך גדול. היא אמרה משהו לאלון ואז רצה לקראתי. היא קפצה עליי ותפסתי אותה בחיבוק ענק.
"יפתי" לחשתי לה באוזן.
"בוקר טוב" היא חייכה ונתנה לי נשיקה קטנה על השפתיים.
"פשוט רציתי לראות אותך על הבוקר אז הכי הגיוני היה לחכות לך פה".
"אתה יותר ממקסים" היא צחקה.
"יאללה ניכנס?" שאלתי. ראיתי שצחי ואלון כבר לא שם. טוב ניכנס. נכנסנו ולא הופנו יותר מידי מבטים חוץ מכמה אנשים. התיישבנו באיזה איזור עד שנשמע הצלצול, דיברנו קצת וצחקנו. היא אמרה לי שאלון ממש שמח בשביל שנינו, איזה כיף וטוב זה לקבל את האישור שלו.
כשנשמע הצלצול ונכנסתי לכיתה תפס אותי גיא ארבל. "אתה ועמית רוזן ביחד?" הוא שאל, ממתי בדיוק אכפת לגיא מה קורה לי בחיים?
"כן.." אמרתי, "למה?".
"סתם לא חשוב" הוא אמר והלך ממני. מה קורה בין עמית לגיא ארבל?

מנקודת המבט של גיא:
מה זה מה זה מה זה מה זה?! עמית יוצאת עם נועם?! מה?!
לא יכולתי להתרכז בשיעור מרוב כעס, לא יודע למה פשוט כעסתי, פשוט לא היה לי מצב רוח, פשוט רתחתי מזעם. איך הוא הצליח להשיג ילדה מדהימה כמו זו? זה נועם.. זה שובר הלבבות מספר אחת.. טוב בעצם על מי אני עובד- הוא השתנה לגמרי בשנה האחרונה וחזר בו מכל המעשים הרעים, התחיל להשקיע והתחיל להיות לו אכפת מכל הסביבה. אם יש ילד שתמיד בחשאי רציתי להיות זה הוא.
"אתה יכול לעשות לי טובה רק?" פניתי שוב לנועם בהפסקה.
"דבר" הוא אמר.
"אתה יכול ללכת ביחד איתי לעמית? אני צריך לדבר איתה פשוט על משהו..".
"אוקיי, בוא" הוא אמר, לקח את התיק שלו על הגב ויצאנו לכיוון כיתות י"א. מצאנו את עמית. היא הסתכלה בחיוך על נועם ואחרי זה כשהיא קלטה אותי נמחק לה החיוך. סעמק היא עדיין כועסת?
"עכשיו מה?" פנה נועם אליי.
"עמית אני צריך לדבר איתך רגע" פניתי אליה.
"נועם זה בסדר?" היא שאלה, נו מה היא צריכה אישור מאנשים אחרים לדבר איתי?! היא מחרפנת אותי.
"כן בטח אני הבאתי אותו לפה, הוא ביקש. נראה אותך הפסקה הבאה?" הוא אמר.
"בכיף" היא צחקה ונתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים. יא ווארדי איך זה הרג אותי.
"מה רצית?" היא שאלה כשהתחלנו ללכת במסדרון.
"את עדיין כועסת?" שאלתי.
"לא, ממש לא" היא אמרה לי בקול כועס.
"ציניות הא?".
"גיא המילים שלך מזה עשו לי רע.. באמת.. אני לא עושה דרמות משטויות אבל אלה באמת כאבו. אתה לא יודע מה זה להגיד לי את המילים שאתה אמרת, זה לשבור תדמית שניסיתי לבנות במשך כמה שנים ועוד לשמוע את זה ממך..".
"למה זה כל כך מציק שזה בא ממני?" שאלתי.
"חשבתי שמישהו מי"ב שם אליי לב" היא אמרה בכנות, "חשבתי שסוף סוף הצלחתי ללכוד את המבט של מישהו בגלל מי שאני, בגלל מה שאני, ולא בגלל שאני עוד אחת מהאלה שאתה יודע מה הן- מוכנות לתת לכל אחד. חשבתי שסוף סוף מישהו שהוא נחשב לבין המקובלים ביותר בי"ב ישים לב למישהי שהיא לא הטייפ שכולם נמשכים אליו. אחרי שהבנתי שלגמרי טעיתי זה די שבר אותי".
"עמית אני יותר ממצטער".
"זה בסדר זה כבר עבר.. תראה תכלס מי שבאמת עזר לזה היה נועם.. אני אסירת תודה לו על זה. אתמול הייתי רוב היום בבאסה רק בגלל זה, והוא הוציא אותי מזה". סעמק זה היה התפקיד שלי למצוא ולעודד אותה, לעזור לה ולהתנצל. טוב נו, זה כנראה מגיע לי בגלל מה שעשיתי.
"אני שוב מצטער" נאנחתי.
"אין לך טעם להמשיך להתנצל כל כך, אני מקבלת את ההתנצלות שלך וזה בסדר, עכשיו הכל טוב. ובאמת בהצלחה לכם במיזם של היום שמיניסטים אבל אל תערבו אותי.. אני לא מרגישה בנוח להיות משתפית של תוכנית זדונית".
"שום זדונית ושום נעליים.. כולם השתפנו".
"וואלה?" היא שאלה מופתעת.
"כן.. בכל מקרה אני שמח שפתרנו את זה".
"שיהיה יום נעים" היא אמרה בחיוך וקמה.
"גם לך" חייכתי חיוך קטן והיא הלכה ממני. משהו לא בסדר איתי.

מנקודת המבט של עמית:
"את ונועם ברקאי באמת ביחד?" כתבה לי אחינועם על המחברת שלה באחד השיעורים.
"אכן" כתבתי לה.
"אני לא מאמינה.. הוא אחד מרשימת ה'יפים והנכונים' של י"ב".
"הוא מה?" כתבתי לה והוספתי חיוך קורץ.
"יש רשימה כזו של הבנים שכולם רוצים.. נועם נמצא שם בין המקומות הראשונים. וואלה השגת מישהו שווה".
"הוא ממש מקסים, זה יותר חשוב לי ממה חושבים עליו האחרים, אם הוא שווה או לא".
"את חושבת שזה יחזיק הרבה זמן?".
"אני יותר ממקווה" כתבתי.
"תעדכני אותי כשצריך ואל תשכחי שזה שיש לך חבר לא אומר לנטוש את החברה הכי טובה שלך".
"חלילה!!!" כתבתי לה. והיא החזירה וציירה בחזרה לב.


תגובות (5)

"חלילה!!!" חחחחחח XD
עמיתוששש!!
תמשיכיי *^*

26/01/2014 05:04

מושלםםםם תמשיכייייייי

26/01/2014 05:57

יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה

26/01/2014 06:10

יאוווו חולה על הסיפור הזהההה תמשיכיי

26/01/2014 13:41

אני ישמח עם יצוץ הפרקים הקרובים מישהוא בשם מייק והוא יהיה נשוי לאחינועם, טוב? (אבל גם רק חבר שלה זה בסדר … XD)
טוב יאללה … ממשיך לקרוא :)

27/01/2014 11:46
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך