הושיטי לי ידך,על תפחדי-פרק ראשון.

פרק ראשון-״To mace for one day"

בדרכי הביתה מהפסיכולוגית שלי פגשתי בחבריו של סער,שהביטו בי,מפשיטים אותי בעיניהם.
הם חייכו אליי,ואני רק רציתי לבכות.
נכנסתי לביתי,חולצת את נעליי העקב שלי,מורידה את המעיל והתיק.
אני עולה לחדר האמבטיה,וממלאת את האמבטיה במים חמימים ונעימים,וסבון.
פושטת את בגדיי מעורי,כאילו היו עטיפה לחטיף שוקולד,ונכנסת רגל אחר רגל לאמבט ומתענגת למגע המים החמים.
לאחר כמה זמן ששכבתי שם באמבט,יצאתי עטופה בחלוק והתקדמתי בזהירות לחדרי.
אני נכנסת ונועלת את הדלת מאחוריי.
ממגבת את גופי,כל פיסת עור,לובשת תחתונים ופיג,מה חמימה.
גורבת את גרביי ואוספת את שיערי לקוקו גבוהה.
וכך אני יורדת לסלון ובידי כרית ושמיכה.
אני מניחה את ראשי על הכרית הנוחה במיוחד ומתכסה בפוך.
דלת הבית נפתחת,ואני שוכבת באותה תנוחה.
״היי עדן.״ סער קרא לעברי
תהיי חזקה אל תשברי! צעק מוחי
״עדן.״
״עדן.״
״את חרשת או עילמת תני להבין פעם אחת ולתמיד!״ הוא צעק.
עייני נעצמו בכדי לא לבכות מהצעקות.
״לעזעזל!״ הוא קרא בעצבים ועלה לחדרו.
״זאת לא אשמתי,זאת לא אשמתי,זה בסדר זאת לא אשמתי.״בכיתי ללא קול,ודיקלמתי משפטי ניחום.
לפחות הוא לא נאנס בכאב! חשבתי לעצמי והבכי רק גדל ועצם…