הורדת המסך שלי – פרק 7

אחרי לילה שלם שלא הצלחתי להרדם , החלטתי לוותר על תענוג בית הספר.
כשהגיעה השעה 6 בבוקר , לבשתי מכנסי ספורט קצרים בצבע צהוב זוהר .
שמתי את הצמיד שתופס את הפלאפון על הזרוע , ואוזניות על אוזניי.
התחלתי לרוץ לכיוון הים , מרגיש איך העצבים שלי מתחילים לזרום בכל גופי , הרגשתי שהבחורה הזו הופכת אותי למשוגע…
בגללה אשכרה לא הצלחתי להרדם כל הלילה,וכולם יודעים ששום דבר לא מצליח להשאיר אותי ער כשהשעה 1 בלילה מגיעה.
המשכתי לרוץ , לא הרגשתי שהיא מוציאה לי את ההעצבים .
הרגשתי מן חוסר רגיעה בגוף,נעצרתי מול הים מתנשף בכבדות .
נעמדתי מולו נושם את האוויר הנקי , הורדתי את החולצה במהירות ואת נעלי הספורט ונכנסתי לים מקרר את גופי.
״הלו״הקול שלה ענה לי לבסוף.
״הילי״אמרתי ״אני בא לאסוף אותך מבית ספר״.
ניגבתי את ראשי שהיה רטוב מהמקלחת שביצעתי אחרי הריצה מהים , היא שתקה כמה שניות ואז אמרה
״לא הבנת שאנחנו לא מתאימים?״
״אפילו את לא מאמינה לזה״אמרתי בקול שקט.
״אה באמת?״היא שאלה בקול עצבני ואני חייכתי לעצמי , יודע שהיא יודעת שאני צודק.
״כן״אמרתי.
״איך אתה כל כך בטוח בזה?״שאלה בקול קר.
״ענית לי לטלפון״ אמרתי .
היא שתקה ונאנחה …
עמדתי שעון על האוטו , מחכה שתצא משער בית הספר.
שיירות של בנות יצאו משער בית הספר , נזכרתי שהיא סיפרה לי שהיא לומדת באולפנה שזה אומר רק בנות , נזכרתי בתומר ודביר משתשעשע מהמחשבה של מה היה קורה להם אם הם היו פה לידי.
הבטתי בה , היא צעדה לעברי בפוקר פייס, התלתלים שלה היו אסופים לקוקו מתוח.
״עזוב״היא אמרה כשבאתי לקחת את תיק בית הספר שלה ממנה.
הוצאתי את קופסת הסיגריות שלי ,
״אנחנו נוסעים מכאן, אני לא רוצה שאחד המורים יראה אותי פה אתך״היא מלמלה.
לא הבנתי כל כך למה אבל נכנסתי לאוטו.
״לאן נוסעים?״אמרתי
היא משכה בכתפיה בשתיקה, נעצרנו מול הבניין שלה.
״אתה מוכן לדבר?״היא אמרה אחרי שישבנו באוטו בשתיקה כמה דקות.
״אני לא רגיל לזה…״אמרתי לסוף ״אף בחורה בחיים לא דיברה אלי ככה״.
היא גיחכה גיחוך מריר והביטה בי בזלזול.
״והילי כיבדתי אותך חודשיים שלמים…״המשכתי .
״אז מה אתה רוצה שאני יעשה?״היא אמרה ״אסגוד לך על זה שלא נגעת בי חודשיים?״
״כן״ אמרתי פתאום ״את יודעת מה זה בשביל גבר לא לגעת בבחורה בכלל?״
״אז בגלל זה היית עם הבחורה הזו?״היא שאלה והעיניים שלה התחילו להבריק.
״לא … הייתי שיכור,והיא התחילה איתי.״אמרתי מוריד את ראשי.
היא כחכחה בגרונה ״עשיתי טעות שנתתי לזה להתחיל…״
״עדיף להיות לבד כל החיים?״שאלתי פולט חיוך מתנשא .
״אני לא אהיה לבד״היא מלמלה
״אה נכון , את תמצאי שידוך בבני ברק . תתחתני עם מישהו תביאו 6 ילדים תהפכי לעבד שלהם״אמרתי לא שולט בעצבים.
״אתה יודע טוב מאוד שאני לא משתייכת לזרם הזה״ אמרה ״חשבתי שאתה מכבד את זה״.
״את מבינה שאני לא רגיל לזה נכון?״שאלתי בטון מלטף יותר ״אני לא יודע מה זה לצאת עם בחורה יותר מיומיים , בלי לגעת בה , אפילו לא להחזיק את היד שלה… אני פשוט לא יודע מה זה״ .
״אז תמשיך הלאה…״היא אמרה בטון מנותק ״אני תיק כבד מדי״ .
״אבל אני רוצה אותך״הבטתי בה ״למה את לא מסוגלת לקבל את זה שמישהו רוצה אותך?״.
היא הורידה את ראשה והדמעות ליטפו את לחייה.
״אני כבר רואה שהולך להיות לנו כואב״היא אמרה מנגבת את הדמעות .
נאנחתי , לא יודע כבר מה להגיד .
״נלחמתי מספיק הילי״אמרתי לבסוף״עכשיו הגיע תורך.״
״בוא״ היא אמרה לפתע.
״לאן?״שאלתי.
״אלי , אני רוצה להכיר לך את אמא שלי…״
״לא הילי,קצת מוקדם מדי״ אמרתי מצחקק.
״נו אתה צריך להכיר אותה היא לא מה שאתה חושב״היא אמרה בחיוך.
עלינו לקומה ראשונה , נכנסו לבית קטן וחמים .
״אהלן אמא״השמיעה הילי מניחה את התיק שלה בכניסת החדר שהיה צמוד לדלת הכניסה.
״היי הילי״אמא שלה יצאה מהמטבח .
הבטתי בה קצת במבוכה , היא הייתה קטנטנה יותר מהילי אפילו , רזה עם עיניים כחולות ושיער שחור.
״זה יונתן״אמרה הילי מביטה באמא שלה.
״אה…״אמא שלה חייכה אלי ״שלום לך יונתן,בואו תאכלו״ .
התיישבנו בפינת האוכל כשהיא מוזגת לנו פסטה חמה וקציצות מטוגנות.
אכלנו אני והילי ,
״אני ארד שניה לעשן״לחשתי לליהי .
״בוא נעשן במרפסת״אמא שלה התערבה ״גם אני רוצה״.
יצאנו למרפסת מתיישבים על כורסאות גינה,מרפסת קטנה שמשקיפה על השכונה שלהם.
״הכל בסדר תרגיש בנוח לעשן פה״אמא שלה אמרה והגישה לי מצית.
הבטתי בה קצת המום , אבל חיבבתי אותה הרגשתי בנוח בבית הקטן והנעים שלהם.
״הילי … אני לא יודע מה יהיה בעתיד״גירדתי בראשי כשעמדנו מחוץ למכונית ,
״אני רק רוצה שתדעי שיש לי כוונות רציניות לגבייך״ אמרתי לבסוף , לא יודע למה משהו בה גורם לי לפלוט כל דבר ללא סינונים…