הוא • היא \\ פרק שלישי

• היא •

"בואו נשחק אמת או חובה!" אמרה ילדה מכיתתה, והיא הנהנה בשקט. הילדה צחקקה, "אני יודעת
שזאת תפנית די נדושה, אבל אפשר לצרף גם 'סולמות אהבה' בשביל שיהיה כיף!" והיא הנהנה שוב
והביטה ברצפה שעליה ישבו שאר הילדים. הילדה הכריזמטית בעלת השיער הבלונדיני הגלי והמושלם והעיניים החומות-שקדיות היפיפיות, צחקה בקול רם וסובבה את הבקבוק. הפקק המעוטר
שלו הצביעה עליה, והיא הזיעה מלחץ. הילדה הביטה בה, "אלי! נראה אם את לא תבכייני כשיתנו לך
את האמת-חובה-או-סולמות אהבה שלך!" היא הנהנה בשקט. "והשואל הוא–כמה מפתיע! שני
הביישנים-בכיינים של השכבה" בראשה שלה, היא חשבה: 'למה היא חושבת שהיא מנחה את המשחק?' ונאנחה בשקט. "אמת או חובה?" הוא שאל, בקול רועד, מנסה להביט בעיניה. "אמת"
אמרה בשקט. "אמת שאת שונאת את כריסטינה?" הוא שאל והביט בילדה היפה ההיא, ששמה
היה כריסטינה (וככל הנראה, הוא כריסטינה עד היום). "…כן"

• הוא •

הוא לא ידע מה קרה לכריסטינה או להיא, אבל הוא שמע כמה צעקות, ועוד כמה דברים, אחרי
השנייה בה כריסטינה ביקשה ממנה "שיחה קטנה". הוא באמת חשש, אבל זאת הייתה השאלה
היחידה שעלתה במוחו. כמובן שגם הוא מאוד שנא את כריסטינה הזו. הוא צקצק בלשונו וסובב
את הבקבוק. "אמת, חובה, או סולמות אהבה?" שאלה ילדה אחת את השנייה וצחקקה, "סולמות!"
אמרה נחפזות.