הוא • היא \\ פרק חמישי

לדבר מורכב כמו זה, נדרשים הסברים רבים. אבל כל ההסברים שבעולם לא יצליחו
להעביר את אותה התחושה, של אותם הרגעים. בטקסט הבא, תוכלו לקרוא ניסיון
די כושל להעביר את אותן התחושות…

אליסון בראון הכירה את ג'יימס פרמרי כאשר הצטרפה לכיתה ו' בבית ספר אמריקאי.
היא הגיעה לאמריקה מאירלנד שבבריטניה, והכול נראה לה מאוד חדש ומרתק. לאט לאט
היא וג'יימס התחברו. הם העבירו פתקים בשיעור, דיברו הרבה, עד שזה הגיע לזה שהם
הסתובבו ביחד בהפסקות עד שזה הגיע למצב שהם היו החברים היחידים אחד של השנייה.
הם סיפרו זה לזה סודות אפלים שלא סיפרו אפילו להוריהם. למרות שהם לא נפגשו אחר
הצהריים, היה בניהם קשר מיוחד מאוד, שקשה להסביר. סוג של חמימות נעימה מתי שראו
אחד את השני, התרגשות והתלהבות, כאילו מישהו הצית אש בליבם, אש שלא הפסיקה לבעור,
עד אותו היום. ביום בוא נגזר עליהם להרשם לחטיבות ביניים שונות, תחושת החמימות הנעימה
פשוט נעלמה. זה הרגיש לכל אחד מהם כאילו הם כבר "בוגרים" מדי בשביל יחסים של חברות
רגילה, ומלבד כל אחד עבר לחטיבה אחרת. עברו הימים, ולמרות שהם כבר לא שחכו זה את
זו, ג'יימס מצא חברה כשהגיע לכיתה ט'. קראו לה ליילה, היא הייתה יפיפייה ומאוד מיוחדת,
והוא אהב מאוד לדבר איתה, על כל דבר. למרות שבאותם זמנים, צביטות של אשמה מילאו
אותו, כאילו הוא היה אמור להיות עם מישהי אחרת לגמרי, עכשיו. אליסון סבלה מקצת בעיות
חברתיות בבית הספר, בגלל שהייתה מאוד שקטה ומופנמת. עוד ימים עברו להם, והם הגיעו
לתיכון. אליסון נפתחה והפכה להיות אדם אופטימי ונבחן יותר, בזכות חברה חדשה שלה; חברת
אמת שהייתה נפלאה, קראו לה מילי. ואצל ג'יימס הדברים התנהלו אחרת. היו בעיות בינו ובין
ליילה, ואז הם חזרו שוב. אבל הוא גילה, שליילה היא בת למשפחת פשע. הוא החליט להשאר
אדיש ולא לספר לאחרים, בגלל שכל כך אהב אותה, וכל כך רצה לשמור איתה על קשר. ואז היא
פגשה אותו שוב, בגן שעשועים נטוש שנהגו ללכת אליו. הם סגרו ביניהם את העניינים. דיברו
הרבה, אליסון צעקה הרבה, אבל עכשיו..עכשיו הכול בסדר. עכשיו הכול בסדר.

אנחנו לא מתגעגעים לשום דבר, כל עוד יש לנו אחד את השנייה עכשיו.
מוסרים הרבה אהבה מאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו.
אליסון וג'יימס.