הוא רצה רק דבר אחד – פרק 2 .

זה לא שאני ומרקו אף פעם לא דיברנו , היינו ידידים מאוד טובים ונשארנו , רק שהוא התרחק ממני
בגלל שהייתי עם אוסטין ודבר אחד טוב יצא לי מהניצול הזה , אני יכולה להחזיר לי את הידיד הכי
טוב שלי !
" טוב חברה , אל תשכחו לקחת פתק " אמר ניקולאס והתרוממנו מהכיסאות , הכנסתי את המחברת
לתיק ושמתי אותו על הכתף , מרקו הדליק סיגרייה ורצה לרוץ מחוץ לכיתה אבל עצרתי אותו .
" תגיד , התרחקת ממני בגלל אוסטין ואפילו שאני לא מדברת איתו אתה מתרחק ? מה כבר עשיתי "?
מרקו הניד את ראשו לשלילה " לא עשית דבר " הוא חייך , אני מקווה מאוד להחזיר את החבר הכי
טוב שלי לחיים שלי , הרי אני מתגעגעת אליו !
" אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי , זה שהיה משחקת איתי תופסת ומחבואים מאז שהייתי קטנה ,
זה שהיה מאוהב בר'יצה במשך שנה וחצי , זה שרב עם אבא שלי על זה שהוא לא נותן לי לצאת ,
איפה הילד הקטן הזה "? ישרתי את התיק שלי על כתפיי ברגע שהרגשתי שהוא מאיים ליפול .
צחקתי למשמעה המילים שיצאו לי מהפה " אני מצטער אמיל , חברים "? הוא שאל והגיש את ידו
ללחיצה , שום לחיצה נזפתי בו , נתתי לו חיבוק כזה שהייתי צריכה כבר מספר שנים כדי שיתפור לי
את החור בחזרה , החור ההוא שנמצא לי ליד הלב , עטפתי את ידי סביב צווארו ואת ראשי השענתי
את כתפו " אלוהים , רק זה היה חסר לי בשנים האלו " מרקו צחק , הצחוק שלו גרם לי לחזור לעבר
לילדות שלנו .
הלכתי לשולחן ולקחתי את אחד הפתקים האחרונים שנשארו " מרקו " חייכתי והראתי לו את הפתק ,
טוב גם עליו אפשר להוציא עצבים בחיים האלו , מרקו קרץ לי ואני חייכתי לרווחה .

אחרי הלימודים זרקתי את התיק שלי על המיטה ופתחתי את הסקייפ שלי , או , או " אמיל " נשמע
הקול הרציני של אבי במסך " הי.. אבא " חייכתי בעקצנות , ממש חצי חיוך עם שיניים , הייתי לחוצה
ואם אבא שלי משתמש בקול הזה , הוא לא נשמע שמח " אני יהרוג את הבחור שלך " השענתי את
ראשי על כף ידי " די אבא , הוא כבר לא שלי " ואבא שלי פלט מספר קללות שניסיתי לא ממש לעקוב
אחריהם " כן , כן אבא נדבר , מתקתקים " נתקתי לאבא שלי את השיחה וזרקתי אל עצמי על הדלת
אוף , רק זה חסר לי שרי'צה הלשינה לאבא שלי על אוסטין " מה לעזעזל "? טרקתי את הדלת בפנים
של אוסטין אבל הוא המשיך רק לדפוק , אוח " כנס ידפוק " אמרתי לפני שהוא שבר לי את הדלת .
נעלתי את הדלת ככה שבטעות רי'צה או דני לא יכנסו ויחטיפו לאוסטין איזה כאפה מצלצלת לראש .
" מה "? שלבתי את ידי ועמדתי מולו , אוסטין התקרב אלי וישר את מבטו אלי " אמיל את חייבת
להאמין לי , זה לא אני ! אני בחיים לא יזרוק אותך בגלל שעשינו , אני אוהב אותך " הוא ניסה
לשחרר את אחיזת ידיי , הנדתי את ראשי , הוא משקר מלמלתי לעצמי , הוא משקר אני יודעת
את זה !
" לא " לחשתי בחירשות ושחררתי את ידי , אל תיגע בי , אל תיגע בי !
" בבקשה אמיל , את חייבת לסמוך עלי , אני לא כזה , אם באמת הייתי רוצה אותך רק בשביל זה
הייתי מתחנן לעשות את זה בשנה הראשונה שלנו , אבל זה לא מה שתכננתי " ניסתי לסגת אחורה
אבל הוא סגר אותי " לא " יבבתי " מה בדיוק תכננת "? השפלתי את ראשי ושמתי את ידי על פי ,
אוסטין נגב לי את הדמעות שירדו לי במורד הלחי " אתה משקר , אני יכולה לראות בעיניים שלך " !
" את לא "! הוא הרים את ראשי וקרב את מצחו למצחי , הוא עצם את עיניו " אני לא יכול לראות
אותך בוכה , זה שובר אותי " ממש שובר אותך .
" אתה יודע , דבר אחד טוב קרה לי מאז שנפרדנו , החזרתי לעצמי את החבר הכי טוב שלי שאיימת
עליו שיתרחק ממני "! נזפתי בו , איבדתי את מרקו , רק בגללו !
" אני נשבע לך חיי , אני לא בגדתי בך , ואני גם לא רציתי להפרד , אני לא יודע מאיפה הבאת את זה "
הלכתי להביא לו את התמונה ששכבה לי על השולחן , אז שיסביר לי בבקשה מי בתמונה חוץ ממנו
וממייפל ? ר'יצה ? דני אולי ? או ריאון ? אני יודעת אולי זה הכלבה שלי סמנתה .
" זה לא אני , זה לא אני נשבע לך " הוא קרע את התמונה לשתי חתיכות , והלך לכיוון החדר , שהוא
ממלמל משהו לעצמו " אם אני מוכיח לך שזה לא אמיתי , את תאמיני לי "? לא ידעתי מה לענות ,
פשוט נשכתי את שפתיי והנהנתי .
והוא יצא .