הוא מסוכן והוא הדבר היחיד שליבי רוצה- פרק 11 (מומלץ מגיל 13+)
התעוררתי באיטיות למשמע קול השעון מעורר, הלכתי לצחצח שיניים שחיוך גדול עוד מרוח על שפתיי, מאתמול.
המסיבה אתמול הייתה המסיבה הכי נהדרת שהייתי בה אני כל כך נהנתי עם איימי וכמובן שגם עם גייל.
אך היום כל זה נראה לי חלום מרוחק. התלבשתי במהירות בוררת את בגדיי ומוציאה שמלה לבנה שמגיעה עד היירכיים וג'קט ג'ינס שיעזור לי להתחמם.
ירדתי למטה רואה שאמא שלי עדיין כאן ועוד לא פספסתי אותה.
"בוקר טוב." בירכה אותי לשלום מביאה לי את הכריך שהכינה לי ונשיקה על המצח הולכת לכיוון הדלת.
הסתכלתי עלייה בבילבול עדיין לא מאוששת מהמסיבה שהייתה אתמול.
ניערתי את ראשי במהירות מכניסה את הכריך לתיק והולכת אחרייה למכונית.
הגענו לבית ספר אבל איכשהו היום עוד פעם איחרתי למרות שנסעתי עם אימי והייתי חייבת להיכנס לשיעור ולא הספקתי לראות את גייל או לדבר איתו.
נכנסתי במהירות לשיעור מרגישה את עיניה של המורה רושפות בעורפי בכעס.
היא שונאת איחורים המורה הזאת יותר מכול מורה אחרת.
ישבתי במקומי מתחילה לכתוב את הדברים שכתבה המורה עם הלוח.
בשיעור הזה סופי לא לידי אבל אני יושבת ליד וויל ידיד טוב שלי.
"שלום לך גברת גרגורי, הרבה זמן לא ראיתי אותך." אמר לי בקול רציני עם מבטאו הבריטי הכבד.
גורם לי לצחקק מדבריו.
"טוב לא אשמתי שהאדון החליט להיעלם לחופשה של שבועיים בלונדון.
למה לא אמרת שהגעת?" שאלתי אותו אך הוא רק משך בכתפיו ושתק.
שהסתיים השיעור יצאתי במהירות אל כיוון אולם הספורט.
חיפשתי בעיניי את גייל אך האולם הגדול היה ריק מאדם.
טעיתי לעצמי איפה הוא.
נשארתי שם כמה דקות מחכה לו אך הוא לא הגיע.
התייאשתי ויצאתי אל החצר רואה את וויל ואיימי מתחבקים ומשלימים פערים.
לקחתי תנופה וקפצתי על גבו של וויל מכסה לו את עיניו לא מפסיקה לצחוק מההבעה המופתעת שלו.
אך הוא תפס אותי ולא נתן לי ליפול ואני חיבקתי את כתפו.
באמת התגעגעתי אליו, הרגשתי כאילו שנים לא ראיתי אותו.
לפתע עיניים מוכרות צדו את עיניי, אך הם לא הסתכלו עליי, הם הסתכלו על דמות מעבר לי.
ירדתי מגבו של וויל והסתכלתי לכיוון שעליו הסתכל גייל.
ופי נפער בתדהמה, האישה שהוא הסתכל עליה הייתה בגילנו אך היא הייתה מהממת.
היא לה שיער ערמוני ועיניים ירוקות עזות, וגף מהמם של דוגמנית.
לעזעזל לידה נראיתי כמו עכברוש.
היא התקדמה במהירות לגייל אך הוא רק נעץ בה מבט ארוך וכמעט ומופתע.
ואז נפל לי האסימון האישה הזאת היא בעצם ליבי האקסית שלו.
היא הגיעה אליו וליטפה את פניו וליבי נשבר מהמראה הזה, אך גייל העיף את ידה ממנו ואחז בזרועה בחוזקה גורר אותה אחריו, למקום שכבר ידעתי היכן הוא.
איימי וויל היו עדיין מרוכזים בשיחתם ולא שמו לב למתרחש.
נראה שרק אני שמתי לב אליו, מכולם פה.
ולעזעזל ידעתי גם מה הטעות הגדולה שאני הולכת לעשות עכשיו.
"שכחתי משהו בכיתה." מילמלתי לוויל ולאיימי ולפני שהם הספיקו להגיב כבר הלכתי במהירות במסדרון הריק.
מנסה להסוות את רעשיי עקביי.
ראיתי את הלוקרים הכחולים הגדולים וביניהם הדלת הארוכה והרחבה שחשפה את האולם הגדול שבו שתיי אנשים שקולם מהדהד בעוצמה רבה.
נעמדתי בצד הדלת שלא ייראו אותי בדיוק כמו שנעמדתי בפעם הראשונה שראיתי את גייל.
"את לא נורמלית ליבי בחיי שאת לא נורמלית." אמר לה כועס, ושערו פרוע נראה שמרוב שהעביר בו את ידו.
"לא נורמלית בגלל הרגשות שלי?
זאת האמת גייל, אני אוהבת אותך ותמיד אהבתי אותך ולעולם לא הפסקתי." היא אמרה ונשמעה אמיתית כל כך והיא אמרה את המילים שגרמו לליבי לקפוא.
"כן גם אהבתי אותי שהבן זונה הזה דפק אותך?
אהבת אותי שהיית איתו?
את לא באמת מצפה ממני להאמין לזה." שאל אותו וקולו נשמע כועס ופגיע בעת ובעונה אחת.
פניו נראו מהורהרים כל כך ולסתו חשוקה מזעמו.
הצלחתי לראות רק את פניו אבל את פניה שת ליבי לא יכולתי לראות.
"אבל זה נכון, אני כן אהבתי אותך במשך כל בזמן הזה.
כריס היה טעות, הוא היה החלה רגעית שהפכה להיות מתמשכת.
וחוץ מזה גייל אני יודעת שגם לך עמוק עמוק בלב מאחוריי כל הכעס והשנאה שאתה רוכש כלפיי, אתה מרגיש גם אהבה." אמרה לו ודמעות עמדו בעיניי.
בבקשה תכחיש את זה כל נים בעורקיי זעק זאת אך הוא שתק.
היא התקרבה אליו כמה צעדים חותמת את מרחקם הקצר.
היא נגעה בצווארון חולצתו, מקרבת את שפתייה אל אוזנו.
"אתה יודע שאני צודקת." לחשה לו פותחת לו את כפתוריי חולצתו באיטיות.
לעזעזל, כמה אני יכולה לעמוד כאן ולא לעשות כלום.
הוא נראה אבוד, אך הוא לא עשה כלום כדיי לעצור אותה.
היא חייכה חיוך מלא שובע רצון.
חולצתו נפתחה ולפניה ולפניי נגלה חזהו ובטנו השריריים.
היא ליטפה אותם באצבעותיה גורמת לעיניו להיסגר.
"נעשית לוהט יותר עם הזמן, סקסי הרבה יותר.
אני בטוחה שאתה זוכר איך נהנו פעם אני ואתה, אולי נחזור על זה לזכר הימים הטובים." אמרה לו ונשכה את שפתייה.
היא לא השאירה לו מקום לדיבור וישר התנפלה על פיו.
הרגשתי את ליבי נשבר ממש שמעתי משהו בתוכו נסדק.
הוא לא דחה אותה הוא החזיר לה בנשיקה חזקה ועוצמתית אפילו עוד יותר והיא צחקקה בסיפוק אוחזת בחגורת מכנסיו.
עכשיו זה הזמן צ'רלי תגידי משהו או תשתקי לנצח.
הדמעות זלגו על לחיי וניסיתי לומר משהו.
אך לא יכולתי, הרגשתי כאילו שיקר לי עוד פעם.
שיקר שאמר שיש לו רגשות אליי ובעצם הוא אוהב אחרת.
שיקר כאשר, נישק אותי וחיבק אותי אתמול בערב.
הוא שקרן מוג לב ואני עשיתי את הדבר האחרון שהיה עוד בכוחי לעשות ללכת משם.
אך כאשר היא נישקה את צווארו הוא ראה אותי סוף סוף ומבט אשם ניצב על פניו.
הלכתי משם במהירות, יותר נכון רצה לא רוצה לראות יותר מהאדם שכרגע שבר את ליבי.
תגובות (1)
בבקשה תמשיכי מהר… התמכרתי !!!! אני כל 5 דקות בודקת אם העלת עוד פרק!!!!
ושתדעי לך שעד עכשיו לא הגבתי לאף אחד אפילו פעם אחת! אבל פשוט הייתי חייבת להגיד לך שהסיפור שלך ממש יפה:)!!