הוא כמו סם בשבילי- פרק 10

פרק 10:

נקודת המבט של ליאל:
׳אווףף חיים שלי אני מתגעגעת, חייבים להיפגש׳ שלחתי לשלי
׳מתי נפגשים?׳ שלחה לי
׳כמה שיותר מהרר׳ שלחתי
׳בואי עכשיו (;׳ שלחה
׳מה עכשיו?! אמצע הלילה, אני מתה לישון׳ שלחתי לה
׳אווף אין לי זמן לכלום אני מפוצצת במבחנים ועבודות׳ שלחה
׳לפחות לך יש עם מי לעשות עבודות׳ שלחתי לה
׳מזתומרת?׳ שלחה
׳סתםם.. מור עמית ואיתי תפסו ממני מרחק כאילו אני איזה חייזר׳ שלחתי לה
׳את יודעת למה?׳ שלחה
׳בגלל שהם אמרו שזה לא בסדר שאני עם לירון, שהוא ישיפע עליי לרעה׳ אמרתי
׳את חברה של לירון אמסלם?? הבן של???׳ שלחה לי
׳יאפ חחחח׳ שלחתי
׳עזבי סתם קנאים!!׳ שלחה
׳לאב יו׳ שלחתי
׳לא יו טו, חייבת לעוף בייוש׳ שלחה
׳ביי׳ שלחתי והיא התנתקה מהוואטסאפ

-עבר שבוע-
אני ולירון עדיין ביחד, מור עמית ואיתי התרחקו ממני מצורה מוגזמת, אני מרגישה כאילו עשיתי טעות, אבל לא, אני לא עשיתי טעות, אני אוהבת את לירון אז אני יהיה איתו ולא אתן לאף אחד להשפיע אלינו
היום אני הולכת לבית של לירון בפעם הראשונה, לראות את ההורים שלו (:
נכנסתי להתקלח, כשיצאתי מרחתי על גופי קרם גוף בריח וניל, לבשתי סריג בצבע חום בהיר, גינס שחור ומגפיים. התאפרתי בקטנה, בושם, לקחתי תיק קטן בצבע שמתאים לסריג, שמתי בתוכו אייפון, מפתחות, סוכריות ואודם.

נקודת המבט של לירון:
״אבל אבא, בלי פדיחות״ אמרתי לאבא שלי
״אל תדאג״ אמר וקרץ לי
״יאללה לך להביא אותה כבר״ אמא שלי אמרה
״הולך הולך״ אמרתי והסתכלתי בפעם האחרונה על הקוצים בשיער ויצאתי מהבית.

נקודת המבט של ליאל:
׳אני בחוץ׳ לירון שלח לי
׳יוצאת׳ שלחתי לו, ויצאתי מהבית, נתתי לו חיבוק ונשיקה קטנה על הלחי
״יפה שלי״ אמר
״חתיך שלי״ אמרתי ונכנסנו למונית, והתחלנו לנסוע
״אני בלחץ״ אמרתי
״את לא צריכה להיות בלחץ, אני צריך להיות בלחץ״ אמר
״למה?״ שאלתי
״על בטוח הם עושים לי פאדיחות״ אמר וצחקתי
״אל תדאגי, יהיה בסדר״ אמר
״בטוח?״ שאלתי
״בטוח״ אמר ונתן לי נשיקה על המצח

הגענו לבית שלו, הוא פתח את הדלת, ההורים שלו כמו מהספה ובאו לכיוון שלנו
״היי״ אמרתי בחיוך
״איזה יפה את״ אמא שלו אמרה לי
״תודה… רואים מאיפה היופי״ אמרתי והסתכלתי על לירון
״איי מה איתי?״ אבא שלו שאל
״גם לך לא חסר״ אמרתי וצחקתי
״בואי שבי״ אמא שלו אמרה, התיישבתי על הספה השחורה שבסלון, לירון התיישב לידי, הוא הניח את ידו על שלי,
״אז ספרי לנו אליך״ אבא שלו אמר לי
״קוראים לי ליאל… חברה של הבן שלכם כמו שאתם יודעים״ אמרתי וההורים שלו הסתכלו אחד על השני
״אנחנו כבר חוזרים״ אמא שלו אמרה וקמה מהספה יחד עם אבא של לירון והם הלכו למבטח

נקודת המבט של בר (אמא של לירון):
הלכתי עם אושרי למטב, זאת היא, בטוח!
״זאת היא״ אמרתי בשקט
״אין מצב״ אמר
״לעוד כמה בנות בגיל שלה קוראים ליאל?!״ אמרתי
״זאת לא היא, היא בכלל לא דומה לנו״ אמר
״גם כשהיא נולדה היא לא הייתה דומה לנו״ אמרתי
אני בטוחה בזה, זאת ליאל שלנו, הילדה שילדתי כשהייתי רק נערה, שעשיתי הכול בשביל להסתיר אותה מאבא שלי ומהאחים שלי, שלא תבינו אותי לא נכון, אני כן רוצה אותה והיא חשובה אבל זה פשוט ש…
״בואי אני יראה לך שזאת לא היא״ אמר והחזיק בידי, פתאום שמעתי בווום, כאילו נשבר משהו…

נקודת המבט של ליאל:
״ואייי איזה פדיחות הם עושים ״ לירון אמר וצחקתי
״מזה לא״ אמרתי, הסתכלתי על הסלון היוקרתי, על השידה הקטנה שעליה מונחת תמונה, קמתי מהספה והלכתי לשידה שבקצה הסלון העצום, הרמתי את התמונה, פאקקק, לאא, זה לא קורה לייי, זה אותה תמונה שאמא שלי הראתה לי, סובבתי את התמונה, היה רשום מאחורה ׳ליאל 4.6.98׳, זה תאריך הלידה שלי, פאק!!!
בווווום
התמונה התנפצה על הריצפה, לירון הסתכל עליי בשוק, רצתי מהר לכיוון הדלת, יצאתי מהבית…