הוא… ואני
הוא מנגינה ישנה, קרן שמש, חלומות מתוקים.
הוא החיוך שלי, הדמעות והזיכרונות.
הוא העבר, ההווה, והעתיד.
לידו אני מישהי טובה יותר.
לידו אני באמת אני.
הוא מנגינה ישנה, קרן שמש, חלומות מתוקים.
הוא החיוך שלי, הדמעות והזיכרונות.
הוא העבר, ההווה, והעתיד.
לידו אני מישהי טובה יותר.
לידו אני באמת אני.
תגובות (2)
עברתי כמה פעמים על כל הקטעים שפרסמת. הייתי שוקל לאחד אותם לקובץ אחד – לא בגלל הדחיקה של הסיפורים של אנשים אחרים כמו העובדה שמדובר בקטעים מאד קצרים ולי לפחות, יש איזו תחושה של חוסר סיפוק, כשהם נקראים כבודדים.
הם כולם חביבים. קשה לי להגיד שהתחברתי לאחד יותר מלאחר. אני חושב שקצת חסר בהם משהו שיגרום לי להתרגש. זה קצת כמו לפגוש שכן ממש ממש נחמד, אבל שאין לו משהו מעניין במיוחד לספר. רשמת גם באחד הקטעים שמדובר בתרגיל, והם כולם מרגישים קצת ככה, אולי חסר המרכיב האישי. אני לא יודע.
אני חושב שהביקורת יצאה קצת קשוחה, זו רק דעתי ואני רואה שבסך הכל את מקבלת דירוגים חיוביים. המטרה לא היתה לרפות את ידייך, יותר לדרבן ולאתגר אותך.
היי, תודה רבה על הביקורת! אני אשקול לאחד חלק מהקטעים לקובץ ארוך, כי אולי זה באמת יהיה יותר נוח לקריאה…