ההתנגשות חלק 5

הירו-
היא לא ענתה לי על ההודעה שלה לאן היא הולכת ועם מי ואני מתחרפן, מה הבעיה לענות על הודעה מזדיינת, היא גם לא אמרה לי שלום שהיא יצאה מהמכונית מה היא מתחרטת על כל מה שהיה בנינו? אולי היא נמצאת איתו? עם מר חליפה מזדיינת ובגלל זה היא לא עונה לי, טוב זהו אני הולך למלון שלה. לקחתי את המפתחות של האוטו שמתי נעליים ובאתי לצאת, סטייסי בדיוק הופיעה מול עיניי. "סטייסי? מה את עושה כאן?" שאלתי אותה.
היא הופיעה בשמלה מהודרת מוכנה ליציאה עם שיער ואיפור. "למה אתה לא מוכן?" היא רטנה. "אני צריך ללכת לעשות סידור קטן." אמרתי תוך כדי שאני מנסה לעקוף אותה כדי להגיע מהר למלון לראות איפה מריצה מה לעזאזל היא עושה ועם מי ולמה היא לא עונה לי להודעה. סטייסי תפסה בידי ומשכה אותי חזרה. "ממש אבל ממש לא, אנחנו צריכים לצאת ואני לא מאמינה שאתה לא מוכן אני לא מתכוונת לאחר ליום הולדת של ריצרדס הוא בחיים לא יקח אותי לצעוד במסלול בשבילו ככה, ואתה הבטחת." היא אמרה. אני חייב להפסיק להבטיח לה שאבוא איתה לכל האירועים האלה, היא רוצה להיות הדוגמנית הראשית בתצוגת האופנה של ריצרדס בשבוע האופנה והיא יודעת שאני הולך לשיר שם אז היא חושבת שאם יחשבו שאנחנו עוד זוג או שקורה בנינו משהו היא תקבל את זה בגלל שאני הכוכב שלהם בתצוגה השנה, אולי זה יעזור לה להתקדם ככה, אני תכננתי רק להיכנס איתה להגיד שלום לריצרד כמו שהיא רצתה ואז להעלם משם פשוט ולהיפגש עם מריצה, אני לא יודע למה אבל מאז אתמול שהייתה אצלי בארוחת ערב אני לא רציתי להיפרד ממנה לשניה, אולי בעצם לא יכולתי שלא לחשוב על איך אני נוגע בה מאותו רגע שנפלה עלי במסיבה, האמת שאין לי זין לזה אבל אני חייב לה, אני חייב לרצות אותה, הבטחתי לה שאהיה שם בשבילה כשהיא תצטרך כמו שהייתה בשבילי בתקופות חשוכות יותר, אני יכול להיות מניאק שאני רוצה ולהפר כל הבטחה שהבטחתי עשיתי את זה המון כשהברזתי לראיונות ולמפגשים עם אנשים שרצו להשתמש בשמי לפרסום. "מה אתה מסתכל עלי?" היא שאלה "קדימה להתלבש". היא הוסיפה. "שרה!" היא קראה, "תביאי להירו את החליפה המהודרת שלו שיתלבש" שרה צעקה לה מהמטבח שהיא הולכת לעשות זאת. "איך נכנסת בכלל?" שאלתי, "למרות ששרה לא אוהבת אותי, היא הכניסה אותי."
הבנתי" אמרתי לה ותוך שניות שרה הגיעה עם החליפה שלי, חולצה מכופתרת שחורה, מכנס מחוייט שחור וג'קט תואם שחור. התלבשתי מול סטייסי. כשהורדתי את החולצה שהייתה עלי ראיתי שהיא רוצה שאזיין אותה. "התגעגעתי לראות אותך בלי חולצה " היא אמרה בלי בושה. רק גיחכתי והמשכתי להתלבש. היא התקרבה אלי יותר והחלה ללטף את זרועי ולתת נשיקות קטנות בכתפי, למרות שסטייסי גבוהה אני עדיין יותר גבוה ממנה. "אולי אחר כך נוכל לבוא אליך או אליי?" היא שאלה אותי בקול סקסי ומפתה, אני מודה שעד לפני שבוע הייתי מסכים להצעה הזו מבלי להסס לרגע. הורדתי את ידה ממני "אולי בפעם אחרת, אני בא רק כדי להגיד שלום לריצרד ולנסות להשיג לך מה שאת רוצה אחר כך אני חותך". אמרתי בלי רגש. "בחייך, לא התגעגעת אליי?" היא הרימה מבטה אלי ונשכה את שפתה כיאלו רוצה שאנשק אותה. "בואי נלך" אמרתי, סטייסי נאנחה ולקחתי את המפתחות של המכונית שהנחתי על הספה בזמן שהתלבשתי והתקדמתי לכיוון הדלת, פתחתי את הדלת וסטייסי עמדה מופתעת מתגובתי, האמת אני גם מופתע שלא זיינתי אותה עכשיו על הספה שלי.
״את רוצה לאחר עוד? קדימה״ וסימנתי לה עם ראשי לצאת מהפנטהוז.
יצאנו לדרך
הגענו למקום ושומר המכוניות שלבוש בטוקסידו שחור לקח את המכונית שלי להחנות אותה, המקום היה מלא באנשים שנכנסו, מזל כי כנראה אנחנו לא היינו המאחרים היחידים, איחרנו אומנם רק בשעה אבל היה נראה שהמסיבה רק התחילה, בכל הזמן הזה בדרך רק חשבתי על מריצה על מה היא עושה לאיזה פאקינג יום הולדת היא הלכה ועם מי ואני מנסה לשמור על קור רוח ולא להתחרפן. שמתי את הפוקר פייס שלי ונכנסנו, זה היה אולם גן מוצף בשולחנות בר גבוהים עם כיסאות בר גבוהים בצבע לבן שיש מבריק, על כל שולחן היה כד ורדים לבנים ובכניסה שנכנסים היו בלוני הליום לבנים עם הכיתוב 'ריצרדס', ככל שנכנסנו יותר ויותר כך ראינו יותר את המכרים שלנו והנהנו לשלום ושיחות חולין כמו מה קורה מה נשמע ומה חדש התנהלו להן. מלצרים עם מתאבנים וכוסות שמפניה עברו להם בין כל קבוצת אנשים שהתאספה והגישו, סטייסי כמובן נהנתה מהאנשים שבאו אלינו לסמול טולק אני התייאשתי כבר אחרי הבן אדם השלישי שניסה להוציא ממני ומסטייסי אם אנחנו ביחד או לא ופשוט ניגשתי לכיוון הבר לקחת את השוט המועדף עליי. "ג'ק דניאלס" אמרתי לברמן, תוך שניות קיבלתי את הכוס ושתיתי את השוט, תוך כדי שאני מסתכל על המקום וחושב מתי הטיימינג הנכון לצאת מפה כמה שיותר מהר וללכת למלון של מריצה לחפש אותה אפילו שאני לא יודע את מספר החדר שלה עוד, סטייסי ניגשה אלי. "לאן נעלמת?"
"לשתות" ונפנפתי בפניה עם הכוס שלי. "אוקי אנחנו יכולים ללכת למצוא את ריצרדס לפני שתשתכר פה עכשיו". היא התעצבנה.
"רק עוד אחד" אמרתי כשאני באמת רוצה לשתות ולשכוח מכך שמריצה עד עכשיו לא ענתה לי. "עוד שוט" אמרתי לברמן ותוך שניות כוס עם ג'ק דניאלס הגיעה אלי.
"לא!" היא אמרה וניסתה לקחת את הכוס מידי, לא נתתי לה בכזו קלות לקחת והיא ניסתה כמה פעמים והתחלנו לצחקק מהמצב. סטייסי זזה מלעמוד מולי ללעמוד ליידי ונשמתי נעתקה כשראיתי את הבחורה שלי עומדת במרחק כמה מטרים איתנו כשהיא לבושה בשמלת מיני צמודה עם כתפיות דקות בצבע ורוד ניודי מבריק וכיווצים בצדדים שעל עורה השזוף שלה זה היה נראה מושלם וסקסי מאוד. ראיתי שהיא מסתכלת עלינו, היא הייתה עם אלי, זה הרגיע אותי קצת לדעת שהיא לא עם מר חליפה מזדיינת אבל למה היא לא ענתה להודעה שלי? שתיתי את השוט והמבט שלה כבר לא היה מופנה אלי. היא דיברה עם האנשים שדיברו עם אלי. באתי לגשת אליה, ובדיוק סטייסי ראתה את ריצ’רד עובר ומהר תפסה את ידי ומשכה אותי אליו.
״נו תגיד לו כבר שלום!״ אמרה סטייסי תוך כדי שהיא חובטת בקלות בכתפי. ״בסדר בסדר, רק תרדי ממני כבר עלוקה״ אמרתי. ״שלא תעז להיות גס רוח כלפיי לידי.״ היא נופפה באצבע שלה לעברי. ״אוקי אוקי״ הרמתי את ידיי בכניעה.
ניגשתי לריצרד ״יום הולדת שמח״ אמרתי,
ריצ’רד הסתובב אלי עם כוס שמפניה בידו, ריצ’רד לפחות בן 55 רואים שהוא צובע את שערו לשחור, שערו חלק וארוך עד האוזניים. הוא לבוש בחליפה מהודרת כחול נייבי הראויה למעצב אופנה. ״הירו נייט, הכבוד הוא לי.״ הוא חייך ״הכבוד הוא לי״ חייכתי אליו חזרה ולחצנו ידיים. ״כשאלי סיפרה לי שתשיר בתצוגת האופנה בשבוע האופנה נרגשתי לשמוע.״ הוא אמר ולגם מהשמפניה שלו.
״גם אני התרגשתי שהוא הסכים״ הרגשתי יד מונחת על כתפי, כשהסתובבתי ראיתי את אלי ולידה מריצה. פאק, איך אני הולך להסביר לה את זה?
בעצם למה שאסביר לה בכלל היא לא ענתה לי להודעה ובטח התעסקה עם מר חליפה מזויינת, אני הירו נייט אם אני רוצה אני יכול לזיין כאן ועכשיו את סטייסי דוגמנית על או כל מישהי אחרת שאבחר אז מה אני שם על מריצה בכלל.
״מדברים על החמור״ אמר ריצ’רד לאלי בחיוך גדול. ״יום הולדת שמח״ היא אמרה. סטייסי לחשה לי באוזן ״נו תגיד משהו כבר״ סימנתי לה עם העיניים לחכות. ״רציתי להכיר לך את המתמחה החדשה תחתיי בבית אופנה, זאת מריצה שדיברתי איתך עליה.״ אמרה אלי לריצרד והציגה את מריצה. ״או מריצה, הרבה שמעתי עליך מאלי״ הוא הגיש את ידו ללחוץ לה יד והיא לחצה את ידו והוסיפה ״דברים טובים אני מקווה״ בחיוך מלא ואני רק למשוך את ידה משלו, שהטמבל הזה יעיף את ידו ממנה.
״רק דברים טובים״ אמר ריצ’רד ״אני צופה לך עתיד טוב, אלי הראתה לי את העבודות שלך, אנחנו נראה איך נתקדם.״ הוא קרץ לה. היא החזירה את ידה לחיקה ״תודה״ היא אמרה עם החיוך המושלם שלה. הסתכלתי עליה מנסה לתפוס את מבטה והיא לא הסתכלה לעברי אפילו.
לרגע שכחתי ש סטייסי עומדת ליידי מרוב שהתעסקתי בשיחה של מריצה עם ריצ’רד. היא חבטה בי במרפקה ״נו״ היא לחשה לאוזן שלי. ״ריצ’רד, רציתי להציג בפניך את סטייסי, סטייסי היא…״ סטייסי הגישה את ידה ללחוץ את ידו של ריצ’רד והתפרצה ״החברה של הירו״ אוי לא, היא לא אמרה את זה, בבקשה שאני מדמיין, אם הייתי יכול הייתי חונק אותה כאן ועכשיו ולא בקטע סוטה. ריצ’רד לחץ את ידה של סטייסי ״אז את החברה של הירו נייט שובר הלבבות״ הוא אמר, טוב זהו הם רוצים לשרוף אותי חי, ״בין היתר״ היא ענתה מחוייכת.
לא יכולתי אפילו להסתכל על מריצה, היא בטוח רוצה להרוג אותי. ״אני הולכת לשירותים״ שמעתי את מריצה אומרת לאלי ותוך שניה היא נעלמה, הסתובבתי וראיתי את רגליה נעות בזריזות, אני לא חשבתי פעמיים והלכתי אחריה משאיר את אלי וסטייסי עם ריצ’רד.
היא נכנסה לאחד המבנים ואני אחריה, היא חיפשה את השירותים, באותו מבנה לא היו שירותים רק משרדים שלא היה בהם איש. היא באה לצאת מהמבנה ואני נעמדתי מולה. היא הסתכלה עלי ושנינו שתקנו לכמה שניות.
״אתה מתכוון לזוז?״ היא אמרה בזעם, שברה את השתיקה.
״למה לא ענית לי להודעה שלי?״ שאלתי אותה. ״איך אתה לא מתבייש לשאול אותי למה לא עניתי לך להודעה בזמן שאתה שוכב עם הדוגמנית מספר אחת בעולם״ היא צרחה עלי.
״זה לא מה שאת חושבת.״ עניתי לה מסתכל היישר לעיניה.
״או לא לא לא אתה לא תכניס אותי שוב להסברים מפגרים אני אאמין לך ומחר אני אראה שוב תמונה שלך ושלה בעיתון מתנשקים, אני סיימתי עם זה. עכשיו זוז.״ היא אמרה לא חסכה במילים.
״מריצה…״ תפסתי את כף ידה והיא הסירה את ידה ממני בשניות. ״זוז הירו אני רצינית.״ לא זזתי עדיין. היא דחפה אותי והצליחה לעקוף אותי.
זה או שאני נותן לה ללכת וזה נגמר, או שאני מספר לה את כל הסיפור, אבל אם אספר לה את כל הסיפור היא תתחיל להבין איזה מפלצת הייתי ואני לא רוצה, לא סתם שמתי את התקופה הזו מאחוריי אבל אני גם לא יכול לתת לה ללכת, אני יותר לא רוצה שהיא תלך, מה היא עושה לי לעזאזל.
״הייתי מכור לסמים״ צרחתי לה והיא נעמדה במקומה. היא הסתובבה אלי במבט לא מבין. ״מה?״ היא שאלה. התקרבתי אליה ״אני רוצה לספר לך את הסיפור, אבל לא כאן.״
״אז?״ היא שאלה קצת חוששת.
״בואי.״ לקחתי את ידה והיא התלהכה איתי.
היא עמדה מחוץ למבנה המשרדים בו דיברנו. ״לאן הלכת?״ היא שאלה אותי. נופפתי בפניה במפתחות ״מה זה?״ היא שאלה ״זה המפתחות לאחד המשרדים.״ אמרתי
״איך השגת את זה?״ היא שאלה לא מבינה. ״כמה שטרות והמלצרים מוכנים לתת הכל.״ קרצתי לה. היא התלהכה אחרי ופתחתי את אחד המשרדים, נכנסנו ונעלתי את הדלת אחריי. במשרד שנכנסנו אליו היה נראה כמו משרד של מנהלת בית ספר או אוניברסיטה, מדף מלא בספרים, שולחן עץ עם מחשב נייח, ספת עור בצבע חום בקצה החדר, ריצפת החדר הייתה פרקט עץ, סגרתי את הווילונות שהיו פתוחים למקרה שמישהו יעבור שלא יראה אותנו. מריצה התיישבה על הספה. ״אני כאן כדי לשמוע מה שיש לך להגיד וללכת.״
״אני אספר לך אם תבטיחי שלא תלכי אחר כך.״ אמרתי קצת בקול מתחנן איך לעזאזל היא מצליחה להוציא ממני את הדברים האלה.
״דבר כבר אתה מבזבז לי את הזמן.״ היא רטנה.
התיישבתי ליידה בספה, הנחתי את ידי על הברך שלה, היא הסתכלה על ידי המונחת על ברכה וראיתי איך זה גרם לה לנועה במקומה.
״תראי, זה תקופה שלא הרבה יודעים עליה ועשיתי הרבה כדי לשמור עליה בסוד ואני ממשיך לעשות הרבה, בבקשה ממך תקשיבי לי עד הסוף ותביני שזה תקופה שחלפה אני כבר לא אותו אדם שהייתי אז.״
היא שתקה והנהנה בראשה מוכנה לשמוע את הסיפור שלי.
״לפני כמה שנים, כשהכרתי את סטייסי, חוץ מלהיות מסטול בהופעות ובמסיבות ולקחת שורות על ימין ועל שמאל לא הייתי עושה הרבה, הייתי כל שני וחמישי מסתבך, שוטר עוצר אותי על נהיגה בשכרות או מהירות מופרזת ובעזרת שוחד לא הגעתי לתחנת המשטרה, הייתי מכור, פותח את הבוקר מסניף שורה, לפני הופעה בין לבין באולפן ההקלטות, לפני כל יציאה, והגעתי פעמיים לבית חולים לשטיפת קיבה. סטייסי הייתה שם, היא גרמה לי להתפכח ולצאת מזה, היא רשמה אותי למוסד לגמילה במקום רחוק מכאן בשם בדוי, הייתה מגיעה לבקר אותי בזמן שכולם חשבו שאני בחופשה בקראיביים. למרות שסטייסי ואני התחלנו כתרגיל יחצני, אני אף פעם לא רציתי אותה בקשר רציני, אבל היא כן, והיא עשתה את כל זה בשבילי כי היא אהבה אותי, אבל אני לא יכלתי להחזיר לה אהבה ובגלל זה אני מרגיש שאני חייב לה.״ אמרתי גלוי לב מספר את העבר האפל שלי למריצה, מישהי שהכרתי לפני שבוע ואני מרגיש שאני יכול לספר לה הכל, שהיא יכולה להכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחד. לעזאזל איתה.
״ואו״ היא אמרה. ״אני יודע״ אמרתי כשהנחתי את ידי על גב הספה מאחוריה. ״מה זאת אומרת שאתה אומר שאתה מרגיש שאתה חייב לה?״ היא שאלה צמאה לעוד מידע.
״זה אומר שמתי שהיא צריכה שאהיה שם בשבילה באירועי יחצנות או במקומות שיכולים לעזור לה אני שם, אנחנו יודעים מה ההסכם בנינו. והיום היא הייתה צריכה אותי כי היא רוצה להיות הדוגמנית הראשית בתצוגת אופנה בשבוע האופנה.״ אמרתי מסביר לה את הכל.
״אה.״ היא אמרה לא הוסיפה דבר. ידעתי. ידעתי שהיא תבהל ידעתי שזה ירתיע אותה ממני הסיפור הזה, החיים שלי תמיד היו מסובכים והיא בחורה שלא רוצה יותר מידי תסבוכות בראש שלה, היא הגיעה לכאן למטרה מסויימת ואני אהיה מקל בגלגלים שלה.
״אני אבין אם לא תרצי קשר אלי. אני דפוק לגמרי״ היא הסתכלה עלי שותקת. שתגיד כבר משהו! השתיקה הזו שאלה מחרפנת אותי אפילו יותר.
היא הרימה את ידה לפני, סובבה את פני אליה ״מה שדופק זה שאני עדיין רוצה קשר אליך.״ היא אמרה והאבן שהרגשתי בליבי ירדה. היא ליטפה את פניי והסתכלה עלי, היא נשכה את שפתיה ואני התעמקתי יותר בשפתייה ואני יודע מה היא רוצה, היא רוצה שאנשק אותה, ליטפתי את שפתייה עם אגודלי והתקרבתי לנשק אותה, לא התקרבתי עד הסוף כי רציתי שזה יבוא ממנה, היא לבסוף נכנעה ונשיקה אותי, הרגשתי את פיה על שלי ואת ידיה תופסות את צווארי, תפסתי אותה בצדיה, לשוננו התחככו אחת בשניה, הפסקנו את הנשיקה שלנו והיא הסתכלה עלי משתוקקת לעוד, המבט שלה היה מחרמן מאוד ותוך שניה עמד לי, קירבתי אותה אלי יותר והיא לקחה את זה צעד קדימה והתיישבה עלי ברגליים פשוקות, הסתכלתי עליה מופתע, ״נשק אותי״ היא אמרה ואני אדון לבקשתה, נישקתי אותה, תפסתי אותה בראשה מבלגן את שערה, תוך כדי אני יורד אט אט עם כפות ידיי לגבה, נישקתי אותה בצווארה, והיא הגישה לי את צווארה כמן מגש של כסף, הצמדתי אותה אליי יותר ככה שאני יודע שהרגישה את הבליטה מהמכנס שלי. היא הסתכלה עלי מהססת לומר מה שהיא רוצה להגיד ואני כבר מצליח לקרוא אותה. ״מה?״ שאלתי אותה כשאני מסדר את שערה לאחור. ״אני רוצה אותך״ היא אמרה, אני מודה שאני מת לזיין אותה ועוד איך שהיא נראה עכשיו, ככה פרועה. אני בטוח שהיא שתתה קצת לפני כי אם הייתה לגמרי פיכחת לא בטוח שהיא הייתה אומרת לי את הדברים האלו. אבל אני לא רוצה שהפעם הראשונה שלה תיהיה על ספה מסריחה באיזה משרד מגעיל, ומשום מה אני לא רוצה שהפעם הראשונה שלנו תיהיה כזו. שיחקתי את הכתפייה שלה ״אני גם״ לחשתי לה ״אבל לא כאן.״ אמרתי. היא הייתה נראת מבולבלת לגמרי. ״מה?״ היא שאלה אותי כשבדיוק צלצול טלפון נשמע. היא הוציאה את הטלפון מהתיק שלה ואני ראיתי שזה טלפון אחר ממה שהיה לה, כנראה בגלל זה היא לא ענתה לי להודעה, היא החליפה טלפון.
״הלו? כן הלכתי לשירותים וקצת נאבדתי, איפה את? אני מגיעה, סליחה סליחה.״ היא אמרה וניתקה את הטלפון. ״אלי מחפשת אותי עדיף שאחזור.״
״אוקי. בואי נחזור.״ אמרתי.
חזרנו לכולם ומריצה חזרה להיות צמודה לאלי, הרגשתי פחות בנוח לדבר ולגשת למריצה כשאלי הייתה בסביבה לא רציתי שהיא תשים לב משום מה, המשכנו לשתות, רוצים אני פה עם האוטו אבל מקסימום אנהג זריז הביתה שטויות, ראיתי שמריצה גם המשיכה לשתות, מאוד רציתי להגיד לה שלא תמשיך לשתות ולא תשתכר יותר מידי אבל לא יכולתי ליד כולם, ריצ’רד עשה מסיבת יום הולדת ראוותנית עם להקה עם שירים סטייל שנות ה90, דיגיי, כל מיני פעלולנים, בסך הכל מסיבה מאוד מושקעת. אני גם קצת נהייתי מעורפל בשוט השישי שלי של ג’ק דניאלס ואני מודה שרק רציתי לקחת את מריצה אלי הביתה.
עמדתי על יד הבר וסטייסי ניגשה אלי ״נשארת עד עכשיו?״ סטייסי שאלה אותי. ״כן דווקא נחמד המסיבה.״ עניתי כשעיניי נעוצות במריצה שרוקדת עם אלי ברחבה.
״טוב רק רציתי להגיד לך תודה, זה עבד! אני מגיעה למדידות ביום שני הבא.״ היא אמרה מחוייכת. ״אני שמח בשבילך.״ אמרתי לסטייסי.