ההיסטוריה האחרת של רומיאו ויוליה פרק 2
רומיאו: כן , כן את..
יוליה: לא מתחייבת לקנות לך שום מכונית.
אתה לא תקבע עליי כלום.
רומיאו: זה " לא" מוחלט?
השוטר: חבר'ה , בבקשה להתעורר. הזמן שלי מוגבל איתכם.
רומיאו: את מוכרחה להבין שאם פגעת , אז את מחויבת לשלם לי את מלוא המחיר.
יוליה: איזה מחיר?
רומיאו: המחיר המלא של המכונית שהייתה לי , כולל כמה מוכרים אותה היום.
נו , החלטת משהו?
יוליה: לא , לא החלטתי.
אדוני השוטר , אני יכולה להשתחרר מפה בבקשה, אני צריכה לחזור לבית.
השוטר: מכאן את לא זזה לשום מקום..
עד שלא נפתור את העניין , אף אחד מכם לא הולך הביתה.
יוליה: אוף איתך , בגללך אני לא יכולה לחזור הביתה. יש לי כמה סידורים שאני חייבת להשלים עוד היום.
רומיאו: אני מרגיש אותו דבר לגבייך.
השוטר: מה לרשום , מר כרמונה?
רומיאו: שיש לי נזקים משמעותיים בגלל שהגברת הנכבדה שכחה איך לנהוג. אני מצפה שהיא תשלם פיצויים על הנזק העצום שנגרם למכונית ושתקנה לי אוטו חדש.
יוליה: זה לעולם לא יקרה , לידיעתך.
השוטר: זה הכול?
רומיאו: כמובן שהמראה הקדמית של הטויטה שלי נשברה לחלוטין, גם על זה ראוי פיצוי מתאים . מבחינתי, שתשלח אותה לקנות לי את המכונית , מיד עכשיו.
השוטר: ומה לגביי המכונית שלך , גברת סיינסטה?
יוליה: המכונית שלי יחסית חדשה , לעומת מה שאומר פה מר כרמונה. היא יצאה ללא פגע רב, למרבה המזל אני צריכה להגיד לו תודה שבזכותו ההורים שלי יכעסו עליי כפליים.
רומיאו: כפי שבני סיינסטה נוהגים לומר עלינו, שיש לנו מחלה מדבקת, ושאסור להם להיות קרובים אלינו.
יוליה: אל תתעסק עם המשפחה שלי, תישמר על נפשך ותפסיק להפיץ שמועות שווא .
השוטר: אני חושב שהכי הוגן בשבילך, יהיה נכון שיוליה תשלם את המחיר של הנזק שהיא בעצמה גרמה למכונית שלך , מר כרמונה.
תודה על הסבלנות , סליחה על העיכוב . אתם משוחררים עכשיו לביתכם.
יוליה: תודה רבה , תצטרכו לסלוח לי.
יש אנשים חשובים יותר שאני דואגת להם יותר מלמר כרמונה, אין לי מה לעשות פה עוד.
רומיאו: הוצאת לי את המילים מהפה, זה בדיוק מה שרציתי לומר. אבל הקדמת אותי.
יוליה: הופה , מישהו סוף סוף הודה שהוא טעה.
רומיאו: מי שטועה פה זאת את. את תקני לי את המכונית שהבטחת לי עוד היום.
~
ויקטור אנדרס: למי אנחנו מחכים?
כריסטלה: ליוליה. אני מקווה שהיא תכבד את עצמה ותטרח לבוא לסעודה.
ויקטור אנדרס: כבר ביררתי עם יוליה , היא מסרה את ההודעה אליי כשרק נרדמת.
אז כדאי שהיא תבוא, לטובת כולם.
היא שכחה מי בעל הבית פה , האמיתי כמובן.
כריסטלה: אתה בעל הבית , לא?
ויקטור אנדרס: זה נכון חלקית.
מאורו: יוליה צריכה גבולות. אין לי מושג מה היא מתכננת.
כריסטלה: בני , יוליה חושבת לעצמה שאנחנו לא מספיק בשבילה, אז בוא תנמיך את הטון.
מאורו: אולי כבר היא שכחה מאיתנו, אני מניח.
ויקטור אנדרס: אלו הנחות לא נכונות בעליל.
כריסטלה: אז איפה היא?
ויקטור אנדרס: אני מניח שבשעה הקרובה היא
תהיה פה.
מאורו: אני מקווה בשבילה שהיא תכבד אותנו , הרי אנחנו מכירים אותה היטב, זאת יוליה, היא לא תהסס לבגוד בנו אפילו לשנייה.
תגובות (0)