ההיסטוריה האחרת של רומיאו ויוליה פרק 1
זה היה עוד לילה מלא תשוקה שיוליה חוותה לצד המאהב שלה , סנטינו.
למרות שמשפחתו לא ידעה על קיום הרומן בינו לבין יוליה.
יוליה הסיטה את הוילון הצידה , מניחה לאור של יום חדש להיכנס פנימה.
יוליה: משפחתך יודעת שאני נמצאת כאן?
סנטינו: לא , אני לא רוצה לפגוע באף אחד. מה גם שאשתי תשנא אותי אחרי שיוודע לה איפה אני מבלה את הלילות האחרונים.
יוליה: ואם היא תדע על הרומן בינינו?
סנטינו: היא לא תדע, כדאי שתתלבשי. הבת שלי צריכה לבוא בכל רגע.
יוליה: אוי לא , מה השעה עכשיו?
סנטינו: השעה שמונה ועשרה. מה את נבהלת? את ממהרת לצאת לאיזה מקום?
יוליה: ההורים שלי מחכים לי בבית , לא ימצא חן בעיניהם שאני מבזבזת את הזמן שלי עלייך.
סנטינו: ואת מסכימה איתם?
יוליה: ברור שלא, אתה יודע שאני שמה פס על כל העולם. תסלח על מה שאמרתי , כן?
אני לא נותנת דין וחשבון לאף אחד.
סנטינו: מה לגבי הוריך?
יוליה: אימא הייתה שמחה אם לא הייתי קיימת. אבא שלי? כל הזמן בנסיעות עסקים מהערב עד הבוקר.
הוא בכלל לא זוכר שיש לו בת .
סנטינו: אל תרגישי רע, יולי.
על מה את מתרגשת בכלל?
יוליה: לא משנה מה ההורים שלי יחליטו,
אני יודעת שממך אני לא אפרד לעולם.
סנטינו: מה בעצם את מבטיחה לי?
יוליה: אני מבטיחה לי , לך עולם יותר טוב. כרגע אין החלטה כלשהי. אתה יודע איך קשה בשבילי להחליט.
סנטינו : מה החלטת לגבינו?
יוליה: אני כבר אמרתי את מה שהיה לי על הלב.
סנטינו: איך אני יכול להיות בטוח שזה נכון?
יוליה: אתה מוכרח להאמין. הגורל משחק לטובתנו. איך אתה לא רואה את זה?
טוב, אני יוצאת..
סנטינו: אין שום נשיקה ? משהו?
יוליה: איזה דבר יפה אתה.. אני מתה עלייך.
עכשיו תקבל את הנשיקה שלך
מרוצה עכשיו?
סנטינו: יותר ממרוצה , אין לי צל של ספק שמכאן הקשר בינינו ימריא.
יוליה נסעה במורד הרחוב החשוך שבו התגורר סנטינו , המאהב בה. הטיויטה של רומיאו התנגשה במכונית של יוליה , כשהיא ראתה דרך המראה של האוטו היא נכנסה ללחץ.
יוליה: רומיאו כרמונה?! אני לא מאמינה שאני באמת רואה אותך.
רומיאו: יוליה סיינסטה, איזה מפגש מרגש. אחרי הרבה שנים שלא שמעתי ממך , את פה מולי.
יוליה: אתה יודע היטב שביני לבינך לא יכול להיות שום דבר.
רומיאו: אני מתקשר למשטרה , את חייבת לי פיצוים על הפגיעה הישירה במכונית שלי.
יוליה: מי שחוותה פגיעה ישירה זאת רק אני. לך אין זכות לומר מילה וחצי.
רומיאו: זאת המילה שלי מול המילה שלך, נראה מי מבין שנינו צודק.
יוליה: לא בא לי להמשיך לשוחח איתך. אתה מביא עצבים.
רומיאו : עצבים זה טוב,
נראה שאת לא מתחרטת.
יוליה: על מה אני אתחרט?
רומיאו: הבנו אותך , ילדה של אבא.
אם אני זוכר היטב, אז אבא שלך התחיל את הסכסוך עם המשפחה שלי.
יוליה: איזה סכסוך? אל תתעסק עם אבא שלי!
רומיאו: כי בעיניו אנחנו אנשים פחותים , בעלי מעמד בינוני, לא עשירים במיוחד וגם לא כל כך חכמים. את עושה טעות.
השוטר: אני יכול להבין מה קורה פה?
יוליה : תשאל את הבחור , לא אותי.
הוא התחיל עם הויכוח על שהתנגשתי במכונית היקרה שלו.
השוטר: מה בפיך , מר כרמונה?
רומיאו: היא מחויבת לשלם לי פיצויים כספיים על הרכב ההרוס .
השוטר: אני מבין שיש לנו כאן שני יריבים של שתי משפחות.
יוליה: זה לא נכון!
רומיאו: זה כן נכון . את חייבת לי משהו ואת תקיימי את מה שהבטחת.
אה , כמובן שתרשמי אצלך. שאת קונה לי מכונית חדשה עוד היום.
יוליה: מכונית? אני?
תגובות (0)