ההיא וההוא

"תפסיק… תפסיק אורי ! חחחח דיי נו " הדפתי אותו מעליי. "אחת אחרונה?" הוא שאל וכיווץ את הגבות שלו בצורה החמודה הזאת , שנתתי לו עוד נשיקה בלי לתת לו תשובה מילולית.
"ועכשיו לך כבר, אנחנו נאחר ! " " אחרונה חביבה ?" אורי !!! "

"זה איחור" דגן המורה נעצה בי מבט נוקב וממורמר, מאחורי המשקפיים העבות האלה בסגול חציל, שרק מדגישים עד כמה היא ממורמרת. כאילו שאכפת לה שאני מאחרת. כאילו שאכפת לה מהתלמידים בכלל.
"מצטערת" פלטתי בצביעות שהתאמצתי להסוות, ומיהרתי להתיישב לייד הילדה שהיא החצי השני שלי. "שיריייי-" "זה אורי, נכון?" היא ליכסנה מבט, בכעס מזוייף. צחקקתי, "מה אכפת לך , אסור לי להנות קצת?" ונתתי לה צ'פחה קטנה, שמהר מאוד הוחזרה אליי כצ'פחה גדולה, ולוותה גם בזעקת כאב וכמה מבטים מביכים. "אני שונאת אתכם. מתי מישהו ישים לב אלייי כבר " היא יללה וחפנה את ראשה בכפות הידיים. "שיריש שלי, את יודעת כמה זמן בכלל לקח לי לתפוס ביצים ולומר לאורי היי, את יודעת ששניםם לקח לנו בכלל לחשוב על זה. מה את בכלל מדברת .. הנה, תראי את הילד החדש הזה. אין עליו פתק שייך למישהי.. " היא הסתכלה עליי וגלגלה עיניים. " הוא הורס. ובדיוק בגלל זה, הוא בחיים, אבל בחיים לא יהיה בקטע שלי ! אני כל כך לא בליגה שלו " היא חזרה ליילל ולשים את הראש על השולחן.
רווקות. טוב חח, מה כבר אני יכולה לדבר, אני עם אורי שבועיים, אבל היה בינינו משהו עוד לפני… ידעתי, אני ידעתי שזה יקרה ! אני לא יודעת אם אתם מכירים את זה, שאתם מרגישים עם מישהו כל כך כל כך טוב שאתם מאושרים ? השבועיים האלה כבר נראים לי כמו נצח, וכל נשיקה איתו יש לי צמרמורת, כאילו הוא מינימום מחשמל אותי. אני נשמעת כזאת קלישאית מהתחת , אבל למה זה פשוט ככה. פשוט ככה !
אורי שלי . . נתחיל במראה, שזה לא הכי חשוב אבל, הוא שרירי. ידיים חסונות ונעימות, שגורמות לי להרגיש כל כך בטוחה , כאילו שום דבר לא יקח אותי ממנו ! והשפתיים האלה החלקות , טיפה עבות וכאלה רכות שהן גורמות לי לאבד חושים . . . התחושה ההיא שהוא מניף אותי למעלה ומנשק אותי, אני מרגישה על גג העולם, וגם ה-
אוי, מתי כבר יחליפו את הצלצול הזה …

"אני אומרת לך, זה לא יקרה ! " שירי אומרת לי בקפיטריה בפעם ה100, כשבפעם ה101 אני אומרת לה "אני אומרת לך, את חייבת לדבר איתו!" , ואורי מצטרף לשולחן.
"אבל מה אני אגיד ??" העיניים שלה נוצצות. היא כל כך רוצה לדבר איתו, אבל לא יודעת איך, ואני מכירה את ההרגשה."מה תגידי למי ?" אורי פותח את פחית קולה ביד אחת וביד שניה מושך אותי אליו . "תרד ממני שניה," אני הודפת אותו, לוקחת לשירי את הכפתיים ומסובבת אותה אליי. "את, שירי שיריש אלימלך מרמת גן. את החברה הכי טובה שלי וללא ספק הילדה הכי מדהימה ואמיצה וחזקה שאני מכירה, ואם לא לא היינו חברות הכי טובות ! אני יודעת שאני אמיצה ושאת יכולה לעשות את זה, תיכנסי למים העמוקים ! " אני אומרת בתקיפות ומתנשפת במהירות. שירי בהלם, ואורי אומר " הילדה הזאת היא החברה שלי", שגורם לי להסמיק עוד יותר. "פשוט תלכי כבר, נו ! " אני אומרת. "בסדר, בסדר , הייתי עושה את זה בכל מקרה" היא מעיפה את השיער שלה ומשרבבת שפתיים ומתקדמת לתור, איפה שיונתן, הבחור החדש, עומד ומחכה לאוכל.
בבקשה בבקשה תצליחי שירי, מגיע לך כל כך הרבה !! אני מחזיקה לה אצבעות

אם יש תגובות יהיה המשך (: