ההודעה שהייתי רוצה לשלוח לך

היי
טוב אני לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל..
מאיפה בכלל האומץ לכתוב את זה אתה בטח שואל את עצמך
אז האמת שאין לי מושג,
פשוט החלטתי לכתוב את הכל
כי נמאס לי כבר מכל כך הרבה דברים
נמאס לי מלראות אותך ולהבין שאתה לא שלי
נמאס לי מלשמוע עלייך ועל בנות אחרות
נמאס לי מהמבטים שלנו זה לזה
נמאס לי מההתנהגות שלנו זה לזה
אני באמת רוצה שהכל יגמר
ושאני אבין מה אנחנו אחד לשני
אני רוצה שתדע שאתה באמת חשוב לי, אני באמת רוצה שיהיה משהו בנינו
וכן אני אולי ביישנית אבל אני כבר לא יכולה יותר
אני מסתכלת עליך ואתה מסתכל עלי
המבטים שלנו נתקלים זה בזה
אני מחייכת אליך ואתה מחייך בחזרה
אבל כלום לא קורה
זה נשאר אותו דבר.
מתי כבר יקרה משהו, לשנינו יש רגשות, לשנינו יש מחשבות וזיכרונות
זיכרונות על כל הדברים היפים המצחיקים העצובים שעברנו ביחד
ואתה ברוב טיפשותך כל הזמן מזכיר לי אותם, סתם באמצע היום בלי שום הכנה בלי שום כלום אתה פתאום מדבר איתי עליהם ומזכיר לי אותם ושוב גורם לי לשקוע במחשבות עליך,עלי ועלינו. גורם לי להבין שאני כן חשובה לך, אחרת למה הזכרת אותם?!
ולפעמים זה באמת כבר מייאש, ומרגיש שאני היחידה כאן ואני לא יודעת. לא יודעת אם אתה גם רוצה, לא יודעת אם אתה גם בעניין, תגיד משהו, תעשה משהו אל תתן לי לשקוע במחשבות המעצבנות האלו, שלא מרפות ממני.
שנה הבאה זאת השנה האחרונה שלנו, מקווה שבה אולי משהו יקרה, ואם לא..
אם לא זה באמת יהיה פספוס, בשבילי ובשבילך, כל אחד מאיתנו ימשיך בסופו של דבר הלאה, ימשיך אל חייו הרגילים ונשכח זה מזה. מקווה שזה לא יקרה ושתמשיך להיות חלק מהחיים שלי.
לא יודעת אם אי פעם תקרא את זה, או אם אי פעם אשלח את זה, אבל זה באמת היה נחמד להוציא ולפרוק את הכל, על כל מה שאני מרגישה וחושבת ועל כל מה שאני מקווה שיהיה