ההוא ששינה את חיי 3> פרק שני

"מה ההודעה אמא?"שאלה אלינור
"כן מה הדרמה הכל כך גדולה ?"הוסיף בני לשאלתה של אלינור ואני ישבתי ושתקתי חשבתי לעצמי בטח מתגרשים הלוואי, וצחקתי לעצמי בלב אבל לא שמעתי את אבא אומר משהו לא ברור "תחזור על זה שוב בבקשה"ביקשתי
"לא שמעת?"שאל בני
"לא התרכזתי סליחה"התנצלתי
"אנחנו עוברים דירה לצפון"אמר אבא שנית
"מה לצפון לאן ?"שאלתי בכעס
"לקריות"ענתה ענת
"למה אבל מה הבעיה להשאר פה?"שאל בני
"באמת מה הבעיה?"שאלתי גם
"ככה החלטנו וזאת ההחלטה וככה היא תהייה"אמרה ענת
"מפגרים"אמרה אלינור וקמה משם בעצבים
"ומה עם לימודים חברים?"שאל בני
"אל תדאג תכיר חברים חדשים ובית ספר חדש"אמר אבא
"אני חושבת שאתם עושים טעות!"אמרתי בעצבים והרגשתי מן רצון עז לפרוץ בבכי מטורף קמתי מן הספה והלכתי אל החדר נשכבתי על הגב וחשבתי על היום הזה שעברתי יום מעצבן! גם שון,אלינור וההודעה המעצבנות הזאת אוף!
התקשרתי אל שון הוא לא ענה לי. נכנסתי בנתיים לאינטרנט לשמוע מוזיקה שתרגיע אותי קצת עד ששמעתי דפיקה בדלת."מי זה?"שאלתי
"שון"שמעתי את קולו מחוץ לדלת קמתי מהמחשב אל הדלת ופתחתי אותה "היי בוא כנס שוני"הזמנתי אותו,שון נכנס וסגר מאחוריו את הדלת חזרתי אל המחשב שלי ,שון חלץ את נעליו ונשכב על המיטה."בואי אליי"קרא לי
"רק אם יש לך דבר חכם להגיד לי"אמרתי
"שאני אוהב אותך ומתנצל על היום שלא האמנתי לך,לא יודע מה קרה לי אני מצטער באמת!מבטיח לעזור לך ולתמוך בך יותר "הוא סימן לי לבוא אליו קמתי מהמחשב לעבר המיטה ונשכבתי עליה . "חצופנית לא הבאת לי חיבוק אפילו"צחקק
"כי כעסתי"אמרתי בנימה קצת זעומה
"ועכשיו את כועסת?"שאל
"פחות.עליך כבר לא אבל יש עוד דברים שמעצבנים אותי אבל לא משנה עכשיו"נאנחתי
"נו מה כבר קרה ?"שאל
"שונשון די אל תלחץ עכשיו טוב?כשיגיע הזמן נספר לך "
"אפשר לחשוב שאת בהריון או משהו"צחקק
"חס וחלילה לא בגיל הזה"צחקתי
"טוב אז אני יכול לגלות לך משהו?"
"כן.."עניתי
"איך אני אגיד לך את זה.."חשב
"נו מה קרה אתה מלחיץ אותי!"נלחצתי
"תרגיעי ותתקרבי שאף אחד לא ישמע ,אני יודע איך להגיד לך "
"נו הנה אני מתקרבת"התקרבתי והוא נישק אותי ליבי התרכך בשנייה מהזעם של היום .התנשקנו נשיקה ארוכה וטובה כמו שאנחנו אוהבים והתחבקנו חיבק ארוך וממושך התגעגעתי לזה.
"ועכשיו את כועסת?"שאל
"לא כבר לא "חייכתי
"יופי רק רציתי לוודא "
"אני אוהבת אותך שון אתה אהבה של החיים שלי"
"גם אני אוהב אותך חמודה ..בואי נזמין פיצה"צחק
"מה הקשר עכשיו?"צחקתי וזרקתי עליו כרית
"מה זה היה עכשיו?"צחק
"כרית!"אמרתי לו בצחקוק הוא לקח כרית נוספת וזרק עליי נלחמנו ככה במשך כמה דקות כשהתעייפנו התנשקנו והזמנו לאכול
"תשאלי את בני ואלינור אם הם גם רוצים"ביקש ממני
"מממ אלינור.."זעמתי
"אני אבוא איתך והיא לא תעשה לך כלום "נתן לי יד ויצאנו מהחדר
דפקתי בדלתה של אלינור "מי זה ?"היא צרחה
"אני"השבתי היא קמה ופתחתה את הדלת ריח של סיגריה ויצא מהחדר שלה "ממתי את מעשנת?"שאלתי לרגע בדאגה
"מה אכפת לך"ענתה והוסיפה "כן מה את רוצה ?"שון עמד מאחוריי והרגשתי רגועה
"רק רציתי לשאול אם בא לך פיצה שון רעב ואנחנו מזמינים."ניסיתי לחייך ולפתע היא חייכה עליי חיוך קטן וקצת חמוד ממזרי
"יודעת מה אני אשמח"וסגרה את הדלת
"רגע אלינור אם מה את רוצה?"שאל שון
"זיתים וטונה אה ודיאט קולה!"השיבה
"אני אלך לשאול את בני "אמרתי לו ונכנסתי לחדרו של בני
"היי ליאת"אמר
"היי בני"חייכתי "רוצה פיצה?"
"כן בטח למה לא אתה יודעת אם מה אני אוהב"קרץ לי ושאל "מה קרה לך במצח?"
"נזכרת לשאול באמת ..לא משהו נורא אלינור.."
"מה אלינור?היא עשתה לך את זה?"שאל בפליאה
"מה אתה מתפלא?"נאנחתי וישבתי על המיטה שלו לרגע והרגשתי דמעות שוב בעיניים
"היי סיס" ישב לידי "אני אשמור עליך אל דאגה"חיבק אותי ונתן לי נשיקה בלחי
"תודה בנימין "חייכתי
"בני!"צחק
"בנימין!"אמרתי וברחתי מהחדר בצחוק
"חכי חכי מה אני אעשה לך"צחק
"לא פוחדת ממך יש לי את שון שיגן עליי"קרצתי וסגרתי את הדלת בחדר שלו שון ואני הזמנו את הפיצה ישבנו ארבעתנו אכלנו והיה יחסית בסדר.אחר כך שון הלך ,ישבתי על המיטה חשבתי עם עצמי הרבה זמן איך לדבר איתו על המעבר שלי לקריות. זה גרם לי להיות עצובה .לפתע שמעתי דפיקה נוספת בדלת החדר שלי . "מי זה?"שאלתי
"אלינור"ענתה
הלכתי קצת בחשש לעבר הדלת אבל ידעתי שאם תעשה לי משהו אני צורחת ובני ישר מגיע . פתחתי את הדלת והיא נכנסה והתיישבה על המיטה שלי ."כן מה תרצי?"שאלתי והיא ענתה "חשבתי על מה שקרה ו.."
בקרוב.