הדרדסית שלי 3

הדרדסית שלי אומרת שהיא חולה היום, אבל בעצם כל יום ראשון היא אומרת את זה, היא צריכה לנוח משבת.
היום היא אומרת שכואב לה הגב ושורף לה באוזניים: 'ניראלי שאני עומדת למות' היא גונחת.
בעשר היא כבר מחוץ למיטה, רוקדת את ריקוד הפרפרים שלה, אוכלת טריקס ורואה בנות ווינקס באייפד במטבח.
אני מנסה להעמיד פנים זועפות 'איך את מרגישה עכשיו?'
והיא אומרת בקול מסכן: 'לא טוב'
אני מהנהנת בספקנות 'מה כואב לך?'
'כואב לי הראש-כאילו הכל מסתובב וגם כואב לי הגרון ממש ממש'
'אהה' אני מהנהנת בספקנות 'חשבתי שכואב לך הגב ושורפות לך האוזניים'
היא מסתכלת עלי 'הכל כואב לי! גם האוזניים' היא מניחה יד על האוזניים 'והגב!' היא מניחה יד על הגב.
היא מביטה בי בעניים התכולות האינסופית שלה וגונחת באופן מושלם. אני גונחת גם, ומתיישבת לידה על הספסל במטבח.
'את יודעת שאימא לא אוהבת כשאת רואה ווינקס, זה זוועה' אני מעירה כמה דקות מאוחר יותר, ומביטה בדמויות הדקיקות שעל המסך, יש להן כנפיים ענקיות ושיער אינסופי
'את לא יכולה לאכול ממני, אני חולה' היא משיבה, ומביטה על הטריקס הכחול והאדום שלקחתי מהקערה שלה. אני נאנחת.
בסוף אנחנו מתפשרות על 'עידן הקרח 2' עם דיבוב לעיברית. אנחנו יושבות אחת ליד השנייה, ואני צופה בדרדסית שלי צופה בעולם נמס ונגמר. כשלבנתיים אנחנו מכרסמות לסירוגין טריקס מהקערה.
היא צוחקת על סיד ומחייכת אלי. אני מחייכת בחזרה. היא ניצחה שוב