הדמעות שעל הכרית יעידו על כך….

הרבה זמן שלא נפגשנו הרבה זמן שלא צחקנו ודברנו יחד…
זה יותר מידי זמן שאני מפחדת אייך פנייך נראות אייך קולך וצחוקך נשמעים.
גופי מאבד את החום שהענקתי לי דרך החיבוק והנגיעות הקטנות.
כשאני שומעת את שמך הגעגוע שחשבתי שנעלם חוזר ומכאיב עוד יותר מהפעם הקודמת כאילו מסובבים לי את הסכין בלב.
כן אני אשמה בכל המצב שכל פעם שניסית להתקרב אני רק דחיתי הרחקתי אותך מימני ואני אפילו לא מבינה למה התנהגתי אלייך ככה ….
ועכשיו אני משלמת על זה דרך זה שאני נזכרת ברגעים היפים שלנו והדמעות שעל הכרית יעידו על כך…
אני באמת מאחלת לך רק טוב מודה שכואב לי שאני לא יהיה חלק מהטוב….