הדם שלי הוא הדם שלך#7# מוקדש Nomik
נקודת מבט אלינור
ראיתי את רוני עומדת בדלת ושואלת
—אפשר לישון אצלכם?
לא ידעתי מה לענות לא הבנתי גם למה, אז קראתי לאיתי.
—איתי!.קראתי לו.
—מה חיים?
—רוני.הצבעתי עליה.
—אהה…מה קורה?.
—אפשר לישון אצלכם?.שאלה הפעם ביותר מתיקות, כמה שהיא מתוקה.
—דבר ראשון תיכנסי זה כבד בטח כל המזוודות האלו.הוא אמר.
—כן……אבל לא עניתם על השאלה, ואם אתם לא רוצים אז אני יכולה ללכת לבית מלון , או שאקנה לעצמי דירה חדשה.
—רוני למה את רוצה לישון אצלנו?.שאלתי.
—כי אני ואריאל רבנו בגלל איזה ילדה טיפשה וקוראים לה לין , היא ידידה שלו.
ברגע ששמעתי את השם לין נשימתי עצרה .
—את יודעת מי זאת?. איתי שאל גם הוא יודע.
לין היא הייתה בעבר חברה של אריאל , אבל חסר לו שהוא בוגד בו איתה . אריאל ולין רצו להיות ביחד בגלל ההורים שלהם, זאת אומרת הם לא רצו ההורים שלהם שדחכו בניהיים ולאט לאט הם היתאהבו עד שהוא ראה את רוני ולין כפי שאתם יודעים עכשיו כנראה רק רוצה להפריד בינהיים.
—מפגרת.איתי מלמל לעצמו.
ולחשתי לו באוזן.
—היא עדיין לא יודעת לגבי לין.
—שאלתי אם אתם יודעים מי זאת?.
—כן . איתי ענה.
—היא הייתה איתו בכיתה. והראה לה תמונה שלה.
—אין זה נגמר ביניו הוא רואה מישהי יפה ישר נדלקות לו העיינים.
—הוא חתיכת בן ___. וישר איתי סתם לה את הפה.
—אני לא מרשה שתדברי ככה מובן?.
—כן . אמרה בלחש היא נראה לי פחדה ממנו קצת בשלב זה.
—לא שמעתי מובן?
—כן. אמרה בקול קצת יותר גבוה.
—תפסיק לצעוק.אמרתי בלחש בלי שהיא תראה.
—סליחה אם צעקתי.אמר לרוני.
—ואנחנו מיד נחזור אלייך אם התשובה.
—אני מרשה לה לגור פה .אמרתי.
—אני איתך.
—רוני זה בסדר שתישני פה.
—אוקיי, איפה אני ישן?
—בחדר אורחים.אמרתי.
—הבית הזה עד כדי כך גדול.ואני ואיתי גיחחנו.
והיא הלכה לחדר .
—הצילו!.שמענו
—מה קרה?.צעקתי לרוני.
—אני לא יודעת איפה אני זה מסלול מכשולים.
אני ואיתי התפרקנו מצחוק.
—איפה אני?!.צעקה.
—חכי אני באה אלייך.אמרתי לה.
—סתומי, הנה החדר שלך את מולו.אמרתי.
—דיי חשבתי שהוא שלכם הוא כל כך מפואר.
—אני רוצה שתעשי משהו, את.תדברי עם אריאל מאיפה לך עם הוא רק רצה להיפגש וקהיא כמו אחות בישבילו כי רוני בחיים אריאל לא היה מאוהב בבת כמו שהוא אוהב אותך עכשיו.וראיתי שהיא הסמיקה.
—טוב תודה אלי.
—אז אני יקבע פגישה מחר ואני ואיתי נלך.לעשות שופינג זה לא יזיק.אמרתי.
תגובות (1)
המשךךך אי אפשר לחכות. את כותבת ממש מושלם