הדם שלי הוא הדם שלך#12#

נקודת מבט ירין

—אתה מתעלם ממני?.היא אמרה.
—אני לא יכול להיתעלם ממך את כל כך יפה , ואני בטוח שאת השתנית אבל אני לא יכול לדבר איתך.
אמרתי בעצבות.
—רגע, רגע….
אוי ואבוי היא הבינה שדיברתי עם רוני.
—רוני דיברה איתך נכון?.שאלה מאוכזבת.
—ל…א.אמרתי בגימגום .
—שומעים שאתה משקר.והיא המשיכה.
—ואני עוד חשבתי שאיך שהוא היה לי חבר. מילמלה לעצמה , כל כך רציתי להיתנשק איתה עד שיגמר לי ולה האוויר, אני בטוח שהיא הישתנת אבל כרגע אני מאמין יותר לרוני. ראיתי דמעה על לחייה והיא ישר ניגבה אותה עם היד והיסתובבה עם ראש מושפל ופשוט הלכה. לא יכולתי לעמוד בזה חיקבתי אותה כל כך חזק שעוד שנייה היא הייתה במיון בגללי.
—בבקשה אל תבכי בגללי.אמרתי מתחנן אליה.
ופתאום בלי שחשבתי ונתתי לה להוציא מילה נישקתי אותה כמו שדמיינתי לנשק אותה עד שיגמר לנו האוויר.
—אני אוהב אותך, למרות שפגשתי אותך ברחוב.
ונישקתי אותה קלות.
—תודה.אמרה בציניות.
נישקתי אותה חזק בטירוף.
—אני גם אוהבת אותך.
—אני לא יודעת מה רוני אמרה עליי אבל באמת פעם הייתי רעה אבל הישתנתי באמת.
—אני מאמין לך.והיא חייכה.
—טוב בואי נלך לבית שלי.
—מה אתה גר לבד?.
—שיש לך הורים עשירים יש לך וכמעט הכול.אמרתי ןשמעתי שהיא צחקה.
—אוי, את מחייכת כל יפה.
—תודה.
—יאלה בואי כבר.
—טוב טוב.

—הגענו!.אמרתי לה והיא הייתה בשוק.
—מה קרה?
—זה הבית שלך?
—אכן כן.
—ההורים שלך מגדלים כסף על העצים.
—טוב תירגעי.
—בסדר, פשוט אני נלהבת בטירוף בחיים לא הייתי בבית כזה.
—זה בסדר.
—טוב לין אני עייף כבר מאוחר בטירוף אני עולה לישון ואת.מוזמנת ליראות טלוויזיה ולשאול את ההורים שלך עד מתי תישארי. וישר ראיתי פרצוף עצוב על פניה.
—הסיפור שלך דומה לשלי אבל רק פרט אחד שונה ההורים שלי לא בחיים.
—אני משתתף בצערך.
—אפשר לשאול אותך משהו?
—בטח.
—אני יכולה לבוא גם איתך.
—ברור!.
—אל תתלהב יותר מדי .
והיא חייכה .

נשכבנו במיטה שהיא מתחבאת בזרועותיי שאפף אחד לא יפגע בה.

נקודת מבט לין

הפעם אני באמת אוהבת מישהו לא כמו כל הבנים האחרים שאני איתם במיטה וזהו.
והוא באמת מחבק מאהבה, אני באמת מאוהבת.

סליחה עם זה פרק קצר וזה מתמקד רק על לין וירין