הגלגל הענק של החיים – פרק ראשון

פרנסיסקו, בחור כבן עשרים וחמש, שרק לפני שבוע וחצי שהה בארגנטינה. חזר במהרה לעבודתו בחברה. לא לפני שנודע שאביו ואימו שהיו אמורים לחזור מניו יורק. התרחשה תאונת מטוס קטלנית וכמעט כל הנוסעים לא נשארו בחיים. בשבילו זה היה שוק גדול.
" אממ.. מאיה , אבנר , חיים! תפסיקו לעשות קרקס מכל דבר, אני לא מסוגל איתם יותר. שמישהו יעזור לי. אלוהים , עוד אני עלול לקרוס עם הילדים האלה!! טובה , את מוכנה לעשות לי טובה ולטפל בהם קצת???? אני צריך קצת שקט בחיים שלי." אמר פרנסיסקו בעצבנות. הוא כבר כל היום הסתובב בחוץ ורק לפני חמש דקות התיישב ושתה את כוס הקפה הראשון של היום.
" בוא, אני אכין לך קפה. עבדת מספיק. עם ילדים כאלה , אני לא מתפלאת בכלל שאתה לא מחזיק מעמד!!" קראה נירה בצחוק רע.
היא עשתה לפרנסיסקו קפה חזק. פתאום נשמעו צרחות של התינוקות.
הוא הרגיש שהוא עמד להשתגע. איפה אטמי האוזניים שהוא שם תמיד. בכי של תינוקות גורם לו לכאבי ראש תכופים.
" אי!" צרח פרנסיסקו בכאב. הוא חשב שהוא השתגע כמעט.
" מה קרה?" שאלה נירה בבהלה. היא קמה ממקומה כדי לבדוק מה קרה לו. אך פרנסיסקו סימן לה שהיא יכולה להישאר רגועה.
לבינתיים הוא רצה לנוח. מכל הריצות האלה , הוא בסוף ישתגע.

" מאיה, לכי לבדוק מה עם התינוקות. אני לא יכול ככה. אני עוד מעט אש-ת-ג-ע…" אמר פרנסיסקו בעצבנות. נירה הביטה בה במבט בוחן.
" אממ .. נראה לי שאתה כאח הבכור שלהם , צריך לבדוק מה קורה איתם!! לא אני." קראה מאיה בעצבנות.
" הממ , מאיה. את צריכה להיזהר איך שאת מדברת אליי ובוודאי שלא תרימי את הטונים הגבוהים שלך." התעצבן פרנסיסקו.
" אני לא אסבול חוצפה בבית הזה. בטח שלא ממך. אם את חוצפנית , לכי לחיות במקום אחר, עם משפחה אחרת. אני לא מגדל חוצפנים וכפויי טובה. את תתנהגי אליי בכבוד, שמעת?" הרים עליה פרנסיסקו את קולו.
היא נעלבה ממנו ועלתה במדרגות בעצבות שירדה עליה לפתע. היא הסתגרה בתוך חדרה ופרצה בבכי תמרורים.
חורש הרגיש שהוא כמעט השתגע, הוא התפוצץ מרוב כעס ותסכול. איך אמורים להתמודד עם ילדים כאלה חוצפנים ?