~הגיל הוא לא מה שקובע~ פרק 1

" היי, הינה גברת כהן הגיעה" צעקה ליהי כשהבחינה בי נכנסת לכיתה ומנסה להסתנן אל מקומי מבלי שהמורה תשים לב .
" תשתקי קורן" אמרתי לה בכעס וכמה שיותר בשקט, אבל זה היה מאוחר מידי וכול התלמידים הביטו בי כולל המורה, הולכת על ארבע למקום שלי.
" ליאן יש סיבה לאיחורי הבוקר שלך?" שאלה אותי המורה לספרות והיא נאנחה בייאוש.
" מלא סיבות המורה, תבחרי אחת מתוך הרשימה שאני תכף אכתוב ואני אסביר לך עליה בפרטי פרטים" הצעתי והתיישבתי במקומי במהירות ליד החבר הכי טוב שלי, דניאל.
דניאל ואני מכירים עוד מהגן ומאז אנחנו לא נפרדים לעולם.
יש לנו הרבה דברים משותפים יחד, גם במראה וגם באופי.
לשנינו יש עיניים כחולות בגוון בהיר ועור שזוף טבעי.
לדניאל יש שיער שחור בסגנון מארינס ארוך לצד ואני לעומת זאת יש שיער חום בהיר ארוך וחלק.
שנינו אוהבים אותם ז'אנרים של סרטים וסדרות ורקע משפחתי דומה.
לשנינו יש תפקיד אחד משותף וזה לשמור זה על זה.
" את נראית כאילו עברת תאונה לפני שהגעת לבית ספר" לחש לי
" בוקר טוב גם לך יפיוף" לחשתי חזרה בעצבנות ושמתי לב שעדיין כולם מביטים בנו.
" טוב חמודים אני לא השחקנית ואתם לא הקהל אז תזיזו את העיניים שלכם ממני, מובן?" אמרתי בכעס לכולם וראיתי שהמורה מביטה ושותקת .
" אל תגידי לי שלקחת את העניין של הרשימה ברצינות?" שאלתי
" צאי מהשיעור גברת כהן" אמרה המורה והרימה טיפה את הקול שלה.
" אבל הרגע נכנסתי " התווכחתי
" מצוין ועכשיו תצאי בדיוק כמו שנכנסת" אמרה המורה וכולם צחקקו בשקט.
" אה ואני רוצה שתביאי לי פתק איחור מהמזכירה ואני אצטרך לקבוע פגישה נוספת עם אחותך, לראות מה עושים לגבייך בשיעורים שלי " הוסיפה
" מה עושים לגביי בשיעורים שלך?" שאלתי מנסה למשוך את השיחה בשביל לגרום לה להפסיד את השיעור.
" זה לא נתון לדיון עכשיו, צאי בבקשה כהן אני לא אבקש שוב" ביקשה עכשיו יותר בכעס
" יאללה לכי גם כן את" מלמלתי בכעס כשעשיתי את דרכי החוצה מהכיתה.
" מה אמרת?" שאלה בכעס
" שאני אתגעגע אלייך כפרה " אמרתי בציניות וסגרתי את דלת הכיתה אחריי.

~
" למה אני צריכה עוד פעם לקבל הודעה מהמורה לספרות??" צעקה שיר אל תוך הטלפון, בזמן שדיברתי איתה על יד חדר המזכירות לאחר שלקחתי את פתק האיחור.
" הכול בגלל ליהי קורן הזאת אם היא לא הייתה צועקת לכול הכיתה שהגעתי בבוקר , אז המורה לא הייתה שמה לב והכול היה נהדר " צעקתי חזרה ועוד יותר רציתי לגרום לליהי להתחרט על זה שהיא פתחה את הפה המסריח שלה והלשינה.
" כול פעם אותן האשמות" אמרה שיר ביותר רוגע אבל עדיין הייתה עצבנית.
" יאללה מי צריך אותך בכלל, לכי לעזאזל" אמרתי בכעס וניתקתי את השיחה.
נכנסתי אל הכיתה וכול העיניים היו עליי ונתתי למורה את פתק האיחור ויצאתי מהכיתה חזרה למסדרון ומחכה לצלצול.

~
" תמיד חייבת לעשות בעיות, אה?" שמעתי את קולו של דניאל מאחוריי בזמן ההפסקה שהוצאתי את הספרים לשיעור הבא מהלוקר.
" זאת אני, אוהב? תישאר, לא אוהב? תישרף" אמרתי וסגרתי את הלוקר בחוזקה והלכתי יחד עם דניאל מחובקת לקפיטריה.
שנכנסנו לקפיטריה ראיתי את שתי החברות הטובות שלי, עלמה וספיר מתיישבות ומנופפות לי ולדניאל כדי שנבוא לשבת איתן.
" עוד פעם עשתה צרות ?" שאלה ספיר את דניאל והוא הנהן ואני התיישבתי לידו ושלחתי לו מבט חמוץ.
" מה את עושה פרצופים יא מוגבלת, אין מה לעשות זה שקוף עלייך מאמי שעשית עוד פעם משהו" אמרה עלמה וצחקה
" נשבעת לכם שאני רוצה להחטיף לליהי קורן הזאת , באשמתה כול זה קרה, אבל אל תדאגו היא תקבל את שלה הזונה " אמרתי בכעס ופתחתי את בקבוק הקולה שלי.
" עזבי אותה היא פשוט מקנאה שכול הבנים בבית ספר דלוקים עלייך ומעדיפים אותך מאשר אותה " הסבירה ספיר וגלגלתי עיניים.
" טוב עכשיו בואי צריך סדר אותך קצת " אמרה ספיר והרמתי גבה
" על מה אתן מדברות?" שאלתי והן חייכו
" את נראית נורא אחותי, את חייבת לסדר את השיער לפחות, את נראית כאילו הכנסת את הראש שלך לשואב אבק " אמרו יחד
" לפחות אתן יותר עדינות" אמרתי בזלזול והבטתי בדניאל.
" ככה אנחנו יאללה בואי" אמרו והקימו אותי
" דנדוש אני אחר כך יחזור " אמרתי לו והוא חייך וסימן לי שזה בסדר שאני אלך.
דניאל הוא לא התלמיד הכי מקובל בבית ספר ואין לו ממש חברים בגלל שהוא הומו, הוא עבר מלא דברים קשים לפני שנה שאיכשהו נדלף לכול התלמידים שהוא אוהב את אחד מהבנים מכיתה י'ב .

" עלמה המסרק פה?" שאלה ספיר שעמדנו מול המראה בשירותים.
" כן כן אל תדאגי קרצייה" אמרה ועלמה התחילה לסרק את שיערי המבולגן ולעומת זאת ספיר נתנה לי מסקרה כדי שאני אבליט עוד יותר את הריסים הארוכים והעבים שיש לי כבר מסביב לעיניי הגדולות.
" זהו מוכנה עכשיו את נראית כמו בנאדם" אמרו יחד והוצאתי להן לשון
" טוב לדעת שאני לא נראית כמו חייזר יותר והכול בזכות שתי המכוערות שלצידי " אמרתי וחיבקתי אותן וכולנו חזרנו חזרה לקפיטריה והלכנו יחד עם דניאל לשיעור הבא.

~
" אני אמרתי לך שאני לא מוכנה עדיין לספר לה על זה" שמעתי את אחותי מדברת בטלפון במטבח , ברגע שנכנסתי הביתה והנחתי את התיק בצד והתקרבתי לשמוע על מה כול השיחה.
" אני לא יודעת איך היא תגיב על זה שאתה עומד לגור פה ועל עניין האירוסים" אמרה בטלפון ועיניי נפערו.
" על מה לעזאזל את מדברת שיר?" אמרתי והיא הסתובבה אליי והביטה בי בשוק.