הגורל שלנו – פרק 3 :))

פתאום התעוררנו מהסיוט משב רוח נשב על גבינו הסתכלנו והחלונות היו פתוחים,
"אני סגרתי את החלונות!" אמרה ג'יין בבהלה. סגרנו אותם במהרה ליבנו דפק כל כך חזק כי זה בדיוק כמו שקרה בסיוט הסתובבנו לאט לקדימה וראינו את הדמות השחורה שעמדה מולנו,
שפשפנו מהר את עינינו והדמות נעלמה מעינינו כאילו שמעולם לא הייתה. היינו ממש מבוהלות "זה סתם בטח הנער שישב לידינו במטוס שחשבנו שיש לו עיניים אדומות זה סתם עשה לנו סיוטים, זה היה רק בגלל השמש!" אמרה קלואי בטוחה בעצמה והרגיעה את ג'יין המפוחדת. "כן.." אמרה ג'יין ולא הוסיפה כלום. ניסינו להירדם שוב כל כך פחדנו שלא הצלחנו להירדם כמה שעות עברו ועלתה השמש התעוררנו מצלצול שעון המעורר בשעה 7 בבוקר, היה מאוד מוקדם, כמעט ולא ישנו אתמול בגלל הסיוט רוח קרירה נכנסה אלינו לחדר, הסתובבנו לאחור והחלון היה פתוח "כנראה אמא פתחה את החלון!" אמרה ג'יין שראשה מורכן כלפי מטה ונראתה מפוחדת. קמנו ממיתתנו וכל אחת הלכה לפינה שלה קלואי לבשה גופייה שחורה וג'ינס ארוך כהה עם קרעים ונעלי עקב שחורות ואספה את שיערה לצמה, וג'יין לבשה שמלה בצבע ורדרד חלש וחגורה שחורה ונעלי עקב שחורות ופיזרה את שיערה עם בייביליס. סיימנו להתלבש והלכנו לצחצח שיניים לאחר 5 דקות סיימנו, "קלואי! ג'יין! בואו לאכול עוד חצי שעה יגיע המורה לריקוד שלכן" צעקה לנו אמא. "באות!" אמרנו לה והתחלנו ללכת לכיוון שולחן האוכל, לאחר 10 דקות של חיפוש אחר חדר האוכל הגענו הכל כבר היה מוכן וארוך על השולחן הגדול גבינות, חביתות, סלטים, מיץ תפוזים, קפה, שוקו, עוגות ומאפים מתוקים. ניגשנו במהרה לשולחן והתיישבנו האוכל היה ממש טעים! קלואי ישר התנפלה על העוגות והמאפים המתוקים לאחר חצי שעה של אכילת אוכל ממש טעים סיימנו, ישבנו בספה של הסלון הגדול וחיכינו למורה שיבוא, לאחר כמה דקות נשמע צלצול הפעמון בדלת, אמא הלכה לפתוח את הדלת "שלום" אמר המורה. "שלום" השיבה אמא ולחצה את ידו, המורה נכנס לתוך הבית והתקדם לעברנו "שלום בנות!" הוא אמר לנו, מצדו עמדה אישה היא השותפה שלו לריקוד. "שלום" השבנו בחזרה.
"ג'רמי בוא לפה!" צעקה אמא, נער בין גילנו בא לקריאתה של אמא הוא עמד לצידם של המורה והשותפה שלו לריקוד.
***סטופ***
ג'רמי הוא רזה וגבוהה שרירי עם עיניים חומות ושיער בלונדיני, הוא נער בין 18 שעובד בארמון ומפרנס את משפחתו.

"בואו אחריי!" סימנה לכולנו אמא. עקבנו אחריי אמא והיא נכנסה לחדר אחד שלא ביקרנו בו, כולנו נכנסנו אחריה החדר היה עם הרבה מראות ועם מוט (לבלט) בצד החדר היה טייפ גדול שהשמיע מוזיקה כולנו נכנסנו לחדר "שבו!" אמר לנו המורה, לקחנו לנו כיסאות וישבנו עליהם. "אנחנו נלמד סוג ריקוד שקוראים לו "slow dance אמר המורה והחליף את המוזיקה למתאימה לקח את השותפה שלו והדגים לנו איך לרקוד, הסתכלנו עליהם.
"וואו זה כלכך יפה!" אמרה ג'יין לקלואי.
"כן, אבל זה כל כך קשה!" אמרה קלואי.
המורה והשותפה שלו סיימו להדגים לנו את סוג הריקוד לאחר כמה דקות "ג'רמי!" קרא לו המורה. ג'רמי התקדם למורה "אחת הבנות בואו" אמר המורה, "לכי את קודם!" אמרה קלואי. "לא לכי את" אמרה ג'יין, התחלנו לריב "תפסיקו לריב, האחרת גם תהייה!" אמר המורה. ג'יין דחפה דחיפה קטנה את קלואי לכיוון ג'רמי, וקלואי נאלצה ללכת ראשונה ג'יין השפילה מבט למטה והתיישבה בכיסא. "אני רקדנית גרועה שתדעו לכם!" אמרה קלואי, "את צריכה רק ללמוד איך לרקוד" אמר ג'רמי עם חיוך חמוד על פניו והחזיק את קלואי בידיים, המורה הדליק את המוזיקה וג'רמי התחיל לרקוד קלואי עקבה אחריו לאחר שנייה מהפעלת המוזיקה נפלה קלואי וצחקה "אני אמרתי לכן אני גרועה!" אמרה קלואי והמשיכה לצחוק. ג'רמי עזר לקלואי לקום והתחילו לרקוד שוב, קלואי השתפרה קצת אבל עדיין לא הייתה טובה מספיק, המורה הכבי את המוזיקה.
"טוב לכי לנוח, ג'יין בואי עכשיו תורך!"

מנקודת המבט של ג'יין:
לאחר שהמורה הגיעה לביתינו עם השותפה שלו נכנסנו לחדר ואני וקלואי התיישנו על הכיסאות המורה הדליק את המוזיקה והתחיל לרקוד עם השותפה שלו הם סיימו להדגים לנו את הריקוד לאיר כמה דקות והמורה ביקש שאחת מאיתנו תבוא, אני ממש לא רציתי ללכת אני כל כך מתביישת אני יודעת שגם אני גרועה בריקוד אז דחפתי את קלואי והייא הלכה היא רקדה עם ג'רמי ונפלה אבל היא ציחקקה והיא המשיכה לירקוד היא סיימה את הריקוד וחזרה לכיסא לנוח המורה קרא לי והתקדמתי לכיוון ג'רמי. ג'רמי אחז ביידיי, המורה הדליק את המוזיקה והתחלנו לירקוד עקבתי אחריי צעדיו של ג'רמי והסתכלתי על פניו הוא הסתכל עליי "וואו!" שמעתי את קלואי אומרת, פתאום דרכתי על רגלו של ג'רמי "סליחה!" אמרתי והשפלתי מבט. "זה בסדר" אמר ג'רמי ולקח את ידיי והמשכנו לירקוד לאורך הסיום, "יפה!" אמר המורה בחיוך וכיבה את המוזיקה חזרתי למקום ישיבתי.

ג'רמי נשען על המוט והסתכל לכיוניינו "אתם לא גרועות כמו שאמא שלכם תיארה אתכם אתן יכולות להשתפר ממש מהר!" אמר המורה ותקוותו עלתה עם מבט שמח על פניו. "אמא!" אמרנו והסתכלנו על אמא במבט כועס שעמדה ליד דלת החדר, וציחקקנו אמא שילמה למורה ולג'רמי כולנו ליווינו את המוורה והשותפה שלו לכיוון דלת היציאה והם עזבו אמא לקחה את ג'רמי ודיברה איתו.