הגורל? הקדמה +פרק 1(:

הקדמה:
אני תהל בוזגלו, אני בת 16, שיער שטני ארוך די חלק, אבל תמיד מחליק! לא יוצאת מהבית בלעדיו.
עניים ירוקות זוהרות יפות איך שתרצו לתאר. אף קטן, אני ממש יפה ואני יודעת את זה.
אבא שלי הוא העורך דין הכי מצליח בארץ,בני בוזגלו, הוא מתעסק בתיקים פליליים אצל נוער, ובגלל כל מה שהוא מטפל ועובד הוא לא נותן או מסכים לי כלום! לא לצאת למסיבות שיש שתיה, אסור לי לצאת עם חברות עד השעה שתיים עשרה בלילה, הוא גם בחיים לא ישחרר אותי.
אני ילדה די חכמה, מורים אוהבים אותי, אני מקובלת, לומדת בבית ספר אופקים בנס ציונה.
גרה בוילה ענקית, 3 קומות, קומה אחת שלי לבד מושלמת! יש לנו בריכה בבית, חדר כושר, מנקות הכל! טוב אני יודעת שאני ממש מפונקת ואני מכחישה את זה. היה לי חבר בן 17 ונפרדנו בגלל מי? בגלל אבא שלי. אמא שלי מדריכה בחדר כושר, חולה על ספורט למרות שהיא לא בבית, וגם אבא.
אבל טוב ככה.
יש לי חברה אחת טובה, קוראים לה נופר, היא ממש כמוני תאומה שלי! חולה עליה היא כמו אחות! אף פעם לא רבנו ומקווה שגם לא נריב. לנופר יש חבר קוראים לו עמית הוא בן 17 שכבה מעלי, הוא ממש חתיך, נגיד שנופר והוא רוצים לצאת אז נופר אומרת לי לבוא איתם, וכן אני משקרת להורים שלי אבל מה לעשות?
רן הידיד הכי הכי טוב שלי! בן 16 אבא שלי מת עליו וסומך רק עליו. רן דואג לי ושומר עלי מהכל כמו אח גדול כזה, שמעולם לא היה לי כי אני בכורה. שיער חום בהיר ועיניים חומות, הוא נראה לכם רגיל אבל הוא מושלם!! יש לרן חברה קוראים לה אורין, היא חברה שלי גם היא ממש חמודה, אנחנו בקשר טוב. היא עושה מסיבה בשישי הזה, בתקווה שיתנו לי לצאת, כי שמעתי שזאת הולכת להיות אחת המסיבות, וכל העולם ואישתו יהיו שמה.

אני נופר מלול, שיער חום עיניים כחולות! אני מהממת מודה!
הורים עשירים, אבל אני לא מפונקת כמו החברה שלי תהל, היא במצב של מפונקות יתר!!
אני לומדת בבית ספר אופקים, כתה י עוד חצי שנה מסיימים ועולים לי'א!
עמית לוי אהובי היחיד החבר שלי, בן 17 עוד מעט עולה לי'ב איך הכרנו? סיפור מטורף!
לי היה חבר ולו היה חברה ונפגשנו במועדון, החבר שלי וחברה שלו התנשקו ורצינו לגרום להם לקנאות אז "שיחקנו" אותה חברים וככה זה המשיך לשנה וחצי ביחד!!
רן, הבוגדן העלוב המגעיל לא סובלת אוות! למרות שהוא הידיד הכי טוב של תהל, אהבתי אותו היינו ביחד, והוא בגד בי ככה בלי בושה! לא סובלת בוגדים.
נו.. אני בטוחה שתאהבו אותי, הרי קשה שלא!!

אני עמית לוי חתיך אש, מי לא תרצה אותי?! אבל אני שמור לנופר מלול, מכור לילדה הזאת נשבע!
אולי, יש בי משהו קצת ערסי אבל תכירו אותי קודם לפני שתשפטו, נכון מעשן שותה.. אבל יש גבול.
חברים טובים, נאור פחימה ובר צרפתי, אחים שלי הם! הם רווקים וזה ואני מאושר.
בשישי יש איזה מסיבה של איזה ילדה מהשכבה של נופר, נשבע לא באלי ללכת אבל לא נאכזב אותה.. ולמקרה חרום נביא את החברים נאור ובר.
יאאלה חפרתי.. מה שלא מתאים לי, נדבר אה?!

אני רן דוידי, בן 17 מנס ציונה בית ספר אופקים, כמו שהבנתם זה בית ספר לחכמים כאלה ועשירים.
ידידה הכי טובה תהל בוזגלו, וחברה הכי טובה שלה הייתה פעם אקסית שלי עד שקרה טעות חמורה היום מאושר עם אורין. שיער שחור עיניים חומות די חתיך כזה, ככה אומרים.
לא טיפוס ערסי כמו עמית,נאור והחברים שלו.. לא סובל אותם בתכלס.
לא מבין איך אפשר לאהוב אדם שבא משכונות הפשע האלה?!

נאור פחימה, מי קרא לי?
בן 17, מעשן שותה, לא סטוציונר צריך קשר יציב מאז האחרונה ששברה לי תלב.
מיקה טפי עליה, בגדה בי לא הספקתי לה, אחרי כל מה שהיא עשתה לי אני פוגע בבנות אבל יודע לכבד. טוב אני חתיך מה חשבתם?! שיער שחור עיניים כחולות מויהקן לובש מותגים עם כל הקושי.
בטח שמעתם שבאנו מהשכונות הפשע הרי מי לא יספר לכם עלינו, אבל זה לא אשמתנו שזה המקום שהמשפחה שלנו גדלה ולא אשמתנו שההורים שלנו צריכים מקום עבודה ולא עובדים במשרדים!
בכלל מה דיברתי על הורים? פח מזה הורים בכלל? עזבו אותי אצל סבתא וטסו להם לחו"ל, גדלתי אצל סבתא ועשיתי הכל אצל סבתא, לימדה אותי מזה להיות בן אדם. אבל היום היא חולה בסרטן, ורק לי מכל המשפחה מזורגגת הזאת אכפת, רק לי ולדודה שלי, בושה אה?
אני עובד בשלוש עבודות אחרי בית ספר, וגם בבית ספר מזלזל.
אני מדריך בחדר כושר, מורה פרטי ממה שאני יודע, עובד בחוף כמציל, אני יעשה הכל כדי שסבתא שלי תבריא. תאמת? עוד כמה ימים אני מתחיל את המורה פרטי והחדר כושר אצל עוד צפונבונים, מקווה שילך טוב. רוצים לדעת עוד? פרטים בהמשך.

דמויות משניות-
בר צרפתי- חבר טוב של עמית לוי ונאור פחימה
מיקה פרץ- האקסית של נאור פחימה
בני בוזגלו ומיכל בוזגלו- ההורים של תהל
אורין בן דוד- חברה של רן

פרק 1:
"קומי תהל חמודה.. כבר אחת בצהריים" שמעתי את מיכל העוזרת בית הכי חמודה שיש קוראת לי.
פתחתי את עיניי והתמתחתי לצדדים, הסתכלתי על המראה וראיתי איך אני נראת אחרי שינה, אוי ואבוי! קמתי מהר, שטפתי פנים ונכנסתי להתקלח, שמתי מכנס קצר וגופיה שחורה, קיפלתי אותה קצת, יבשתי את השיער ועשיתי מחליק, אני צריכה את הזמן שלי בבוקר.
ירדתי למטה וראיתי את אבא יושב בשולחן עם עיתון הבוקר שלו, ואת אמא אוכלת את האוכל הבריא שלה.
"קחי חמודה" אמרה מיכל והגישה לי צלחת עם חביתה וירקות בצד.
"בוקר טוב מאמי" אמרה אמא ונשקה למצחי
"בוקר" חייכתי
"את הולכת?" שאלתי
"כן אנחנו מקבלים מדריך חדש היום.. אני צריכה להיות איתו" אמרה.
"אוקי" חייכתי "ואתה אבא? אתה הולך לעבוד?"
"כן" חייך
"טוב.. נופר באה אלי" אמרתי והתחלתי לאכול
"טוב, מיכל תדאגי שהם לא יצאו מהבית" אמר אבא
"וואי אבל אבא אנחנו רוצות לים" אמרתי
"מה ים? את יודעת מה הולך שמה תהל?"
"אבא נו!!" אמרת ושעיתי פרצוף מבואס
"לא להרבה זמן ולא לדבר עם בנים גדולים מימך" אמר ואני נאנחתי מתי הוא ילמד לשחרר?!
"יש! אוהבת!!" צעקתי ונישקתי אותו
אבא יצא לעבודה ואני עלית לחדר, ישבתי על הכיסא והתחברתי לפייסבוק, ראיתי בקשת חברות חדשה מבר צרפתי, לא מכירה אבל שיהיה, אישרתי אותו.
'טוב אני חייבת לשלוח לו הודעה' חשבתי לעצמי פתחתי שיחת צ'אט.
תהל בוזגלו-
"מכירים?"
בר צרפתי-
"לא.. אבל אפשר"
תהל בוזגלו-
"חח טוב" אני לא ממש יודעת מה לעשות שבים מתחילים איתי, אני רוב הזמן עוקצת אותם וככה הם מתרחקים, אולי צריך לשנות תגישה?
בר צרפתי-
"מכירה את אורין בן דוד?"
תהל בוזגלו-
"חברה שלי למה?"
בר צרפתי-
"אז נראה אותך במסיבה בשישי?"
תהל בוגלו-
"חח, מקווה"
בר צרפתי-
"יאאלה יפה אחת… נדבר"
תהל בוזגלו-
"ביי נסיך"
התנתקתי מהפייסבוק ובדיוק נופר התקשרה אלי ואמרה לי שהיא מחכה לי באוטו שלה ושאני יתארגן מהר.
ישר פתחתי את האון והוצאתי בגד ים ורוד יפה, סידרתי את השיער שלי מהר מהר שמתי שמלה חוף כזאת, כפכפים, כסף, מגבת, זהו אני מסודרת.
"ביי מיכלי" אמרתי ויצאתי מהבית
ראיתי את נופר יושבת על הספסל עם האייפון שלה, באתי וחיבקתי אותה
"שלום לך באמת, לחכות עוד הרבה?" צחקה
"יכולתי להתארגן עוד הרבה זמן תגידי תודה!" צחקתי והזמנו מונית לידם, אין מצב שנלך ברגל!
הגענו לחוף האהוב עלינו, חוף ארבע על ארבע בראשון לציון, בכל זאת אנחנו גרות בנס ציונה.
תפסנו מקום עם שמש ופרסנו את המגבות שלנו על הרצפה, נשכבנו והשתזפנו ככה בכיף שלנו, אני יחסית לבנה אבל לא ממש..
"מה נעמדת… את עושה לי צל, אני צירה שמש" אמרתי ופתחתי את העיניים שלי לכיוון נופר
"נו בואי נכנס לים קצת, גם עוד מעט עמית יבוא עם חבר שלו" אמרה
"אוף, טוב" אמרתי לא שיש לי בעיה עם עמית יש לי בעיה עם חברים של עמית.
נכנסנו קצת לים ושחזרנו למקום ראיתי את עמית ואת.. רגע זה ההוא מהפייסבוק בר צרפתי הזה.
"היי, לא חשבתי שנפגש מהר כל כך" חייך אלי
"גם אני לא" חייכתי, החלטתי לתת לזה לזרום לא לקטול ישר.
"אתם מכירים?" שאל עמית
"מהיום" חייכתי
"מה אתה אומר" אמר וצחק

******
חזרתי הביתה אחרי הים, ישר למקלחת, אחרי איזה חצי שעה של כיף, הדלקתי את המזגן ונשכבתי על המיטה שלי רואה טלווזיה.
"תהל חמודה אבא קורא לך" חייכה מיכל.
קמתי מהמיטה וירדתי למטה, מעניין מה הוא רוצה עכשיו.
"שבי" אמר אבא
"ישבתי"
"שמעי תהלי, אנחנו רוצים לטובתך.. ואת בזמן האחרון ירדת בלימודים שלך, לא מקובל עלינו.
רצינו לא לתת לך לצאת לשום מקום, אבל זה מוגזם.
מהיום כל יום שעתיים יהיה לך מורה פרטי, ביררתי והוא צריך להגיע ביום ראשון הזה.." אמר
"מה?! אני לא צריכה את זה"
"את כן תהלי מספיק"
"די עם התהלי הזה כבר" התעצבנתי
"תדברי יפה לאביך" אמא התפרצה
"מה מלדבר יפה, אני כולה לא רוצה מורה פרטי מה הסיפור שלכם?!"
"אנחנו רוצים שתצליחי הכל לטובתך! אלה עם כן את מעדיפה לשבת בבית כל הזמן" אמר אבא בכעס
"אני במילא רוב הזמן בבית כי אתה לא מרשה לי כמעט כלום!"
"תהל!" אמא צעקה
"די נמאסתם עלי" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי.
וואי מה הם חושבים לעצמם! נמאס לי שהם מחליטים לי על החיים.
ישבתי עוד קצת בחדר ואז אבא נכנס.
"אבא אין לי כוח לריב עכשיו" אמרתי
"גם לי אין כוח" אמר והתיישב על מיטתי
"אבא תבין אני ילדה בוגרת אני לא ילדה קטנה עכשיו, תן לי לגדול איך שאני רוצה" אמרתי
"אין איך שאת רוצה תהל, אני האבא שלך ואשחרר אותך אך ורק בגיל שמונה עשרה"
"עד גיל שמונה עשרה אני לא יצא למסיבה? לא יהיה לי חבר?! מתישהו ימאס לי ואני יעבור על החוקים שלך!" אמרתי
"מה עם רן, הוא ילד מקסים אני לא מבין אותך"
"לרן אבא.. יש חברה!" אמרתי
"ומה עם אליה?" שאל
"אבא אני ממש לא מתכוונת לדבר איתך על בנים אתה מבין?"
"כן.. בסדר, אבל רק שתדעי שהמורה הפרטי כבר לא נתון לוויכוח.
"בסדר" אמרתי
"רגע אבא!" אמרתי לפני שהוא יצא מהחדר
"מה לגבי המסיבה בשישי?"
"תשכחי מזה תהל" אמר ויצא מהחדר אוף!!!