הגבול בין שנאה לאהבה הוא דק -פרק 1

מנקודת המבט של מאי-
״בוקר טוב נסיכה״ אמא העירה אותי כשהיא פותחת את החלון והרוח החמה נכנסת לחדר שלי.
״אמא נו חם לי תדליקי את המזגן״ אמרתי בישנוניות.
״בסדר אבל תקומי כבר שבע את לא רוצה לאחר ליום הראשון״ אמא נעצה בי מבט,נאנחתי וקמתי לעבר המקלחת. צחצחתי שיניים ושטפתי פנים,היום זה היום הראשון לכיתה יא,השנה הכי קשה לפחות ככה אומרים. פתחתי את הארון והוצאתי חולצת ביצפר לבנה וחצאית נפנף בורדו קצרה ומארון הנעליים לקחתי סנדלים לבנות עדינות עם קצת עקב.
שמתי פודרה,מסקרה ואודם בצבע בורדו,פיזרתי את השיער ושמתי קצת סיליקון שיסדר אותו,התזתי בושם 212 סקסי ,ענדתי שרשרת זהב חמסה ולקחתי את התיק אדידס בצבע ורוד ושמתי בו שתי מחברות והוצאתי את האייפון מהמטען והייתי מוכנה.
״שנתיים לוקח לך להתארגן״ צעק אביאל כשירדתי במדרגות ואיך שהוא הסתובב הפרצוף שלו הפך לעצבני.
״מה יש זה לא יפה ?״ שאלתי בציניות ועשיתי סיבוב במקום.
״למה חצאית כזאת קצרה כוסעמק״ אביאל מלמל בעצבים.לא התייחסתי הייתי רגילה לזה,ולקחתי את האוכל שאמא הכינה ושמתי בתיק.
״יאלה בוא כבר מאוחר״ אמרתי ויצאנו. הבית ספר חמש דקות מהבית שלי למזלי ורוני בטח תאחר כמו תמיד.
״שמעת שמצטרפים תלמידים חדשים?״ אביאל שאל אותי כשהיינו בדרך.
״כן מעניין איך הם יהיו״ אמרתי וחשבתי עלזה והגענו לבית ספר. אביאל נפרד ממני והלך למחששה.

נכנסתי במסדרון בית הספר,הולכת בביטחון, רואה אנשים מוכרים ואומרת שלום לכולם.
חלקם צבועים איתי בגלל המעמד שלי וחלק באמת מתחברים אליי,נכנסתי לכיתה ובדיוק היה צלצול.
״היי מאיוש״ צעקה ליאן כשנכנסתי ואחריה גם גל ורונה ובאו לחבק אותי,הם חברות ליציאות לא לשיחות נפש והם אחלה. וכמובן נופר הביצ׳ית,הזונה של השכבה עברה לידי ובכוונה נתקעה בי בכתף.
״אופסס לא ראיתי אותך״ נופר ציחקקה ואחריה שתי השפוטות שלה.
״יש לך מזל שאני במצב רוח טוב״ עניתי והלכתי למקום שלי.אני ונופר אפעם לא הסתדרנו , היא מקנאה בי לפחות ככה כולם אומרים. היא דווקא יפה,ישלה שיער בלונדיני ארוך וחלק ועיניים כחולות היא רזה וגבוהה, נראית ילדה טובה אבל יש לה אופי של כלבה.
״בוקר טוב תלמידים יקרים״אמרה המורה בקול קשוח,ובדיוק נכנסה המאחרת הקבועה.
״סליחה על האיחור קיבלתי על הבוקר את יודעת איך זה״אמרה רוני בחיוך והכיתה צחקה כשהמורה הפכה לעגבניה.
״תשבי במקום מיד!״ צעקה המורה וכולם השתתקו.רוני היא אחת שיש לה שמחת חיים,עושה מכל דבר צחוק וזה מה שאוהבים בה.
״מי ישמע בכמה זמן איחרתי״רוני אמרה בעצבים כשהתיישבה לידי.
״כאילו שאת לא מכירה את המורה הזאת היא סתם מתעצבנת מהכל״ אמרתי תוך כדי שאני מקשקשת במחברת כל מיני שטויות.
״אפילו לא הספקתי להתארגן כמו שצרייך״ אמרה בעצבים ,היא בהחלט לא ילדה של בוקר.
״תפסיקי את יפה כמו תמיד אחכ רק תוסיפי אודם וזהו״ והוצאתי את האודם הבורדו מהתיק שלי. עברו להם שעתיים והצלצול הגואל הגיע,סופסוף הפסקה. אני ורוני ועוד כמה חברות הלכנו לשירותים ורוני מרחה את האודם ונרגעה,לפעמים מה שחסר זה קצת צבע.
״תגידו איך זה שלא הציגו את התלמידים החדשים בכיתה?״שאלתי בסקרנות את הבנות כשיצאנו לכיוון הקפיטריה.
״בטח המנהל דופק להם הרצאה את יודעת איך הוא קפדן עם התלמידים החדשים״ ענתה רונה. התיישבנו בשולחן ומסביבנו היו ידידים וחברות ודיברנו ,צחקנו עד ששמענו אופנועים נכנסים לבית הספר.הסתכלנו כולם,כל הקפיטריה על האנשים שדפקו תכניסה הזאת.
הם הורידו את הקסדות והוא היה שם. הילד שאני מתעבת ,אפעם לא הסתדרנו אחד עם השני למרות שהוא ואביאל היו חברים ממש טובים.
״תראי איזה חתיכים״ רוני אמרה בהתלהבות.
״הם פסדר לא משהו מיוחד״ עניתי בחוסר חשק.ושמעתי את כל הלחשושים של הבנות שהתלהבו מהם,במיוחד ממנו,מסער.
״לא משהו מיוחד?הוא נראה כאילו יצא מפוסטר״ והצביעה על סער.
״טעם שלך לא שלי ״ עניתי וחיפשתי בעיניים שלי את אביאל,הוא כלכך יתעצבן ממה שהולך לקרות. רצתי למחששה וראיתי את אביאל צוחק עם חברים שלו.
״מה את עושה פה?״שאל בעצבים.
״תירגע אתה יודע שאני לא אוהבת להיות פה פשוט יש לי משהו להגיד לך לפני שתראה בעצמך ״ אמרתי בחשש.
״קרה לך משהו?את בסדר?״והוא התחיל לשאול אלף שאלות דאגניות.
״אתה לא תאהב את זה ״ והוא הביט בי במבט שואל והוספתי, ״סער בא לפה״ אמרתי במהירות וראיתי איך הרגל של אביאל מתחילה לרעוד מעצבים.
״אני לא מאמין הוא עושה לי את זה בכוונה!״הוא צעק בעצבים ויצא מהמחששה.

מנקודת המבט של סער –
לא מאמין שאני מצטרף לבית ספר של סנובים. שרפו לנו את הבית ספר הקודם אז לא הייתה ברירה, למרות שאני לא מתנגד לכוסיות חדשות.
קמתי באיחור ולבשתי חולצת אדידס לבנה עם גינס כהה ונעלי אדידס, שמתי את הכיפה ושמתי מלא בושם, שתיתי נס עם סיגריה והתקשרתי לנתנאל.
"אה אחי מתי יוצאים?" הוא שאל בעייפות.
"עוד חמש דקות תהיו מוכנים עם האופנועים" אמרתי וניתקתי.עליתי על האופנוע ונפגשנו בפארק כולם.
"אחי אתה יודע שאביאל יהרוג אותך?" אמר נתנאל כשראה שהגעתי.
" נראה ונחיה " עניתי ועלינו כמה חברים על אופנועים והגענו לבית ספר. לא ראיתי את אביאל יותר משנה , אנחנו גרים באותה עיר אבל כל אחד עם החבר'ה שלו.
סרקתי את כל האנשים שהיו בקפיטריה שהסתכלו עלינו והלכנו לחדר המנהל.
"כוסעמקק מה אתה עושה פה ?" צעק אביאל ודחף אותי לקיר.
" תירגע , שרפו לנו את הבית ספר" עניתי בעצבים , התאפקתי שלא להתנפל עליו במכות.
" זה השטח שלי סער אל תשכח את זה " אמר והוא שם לב לנתנאל .
" אחי מה קורה" וחיבק אותו חיבוק גברי , וואלה זה עיצבן אותי.
"טוב דבר איתי אחכ תבוא תכיר את החבר'ה " אמר לו אביאל והלך מישם.
"בן זונה מי הוא חושב שהוא עלק השטח שלו " אמרתי בעצבים לנתנאל ועוד כמה חברים והם שתקו .כשאני עצבני עדיף שלא לדבר איתי אני רק צריך להוציא את העצבים שלי ואני נרגע.
המנהל דיבר איתנו והסביר על הכללים וזיין תשכל בקיצר.
יצאנו מהחדר שלו לכיתה יא\2 , נקווה שיהיה טוב ונכנסנו.
"שלום לכם הבנתי מהמנהל שאתם תאחרו בואו תשבו" אמרה המורה בחיוך.
התיישבנו וסרקתי את הכיתה, וואלה כוסיות יש פה עד שנתקע לי המבט עליה, על הילדה שאני שונא. אני אוהב להציק לה זה הדבר הכי מצחיק שהיא מתעצבנת. היא שמה לב שהסתכלתי עליה וגילגלה עיניים.
נגמר השיעור , איך החזקתי תעצמי אלוהים יודע. השיעור הראשון והאחרון שלי בשנה הזאת.
ראיתי שהיא באה לצאת מהכיתה וחסמתי לה את המעבר.
"את לא שמחה לראות אותי פה?" שאלתי בחיוך מתגרה.
"אתה לא מבין איך אני מאושרת " היא זייפה התרגשות וגילגלה עיניים וחברה שלה צחקה.
"נתראה אמסלם" הבנתי שזה הסימן שלי ללכת ועפתי למחששה עם החבר'ה.
"אמרתי לך שזה השטח שלי" שמעתי את אביאל מאחוריי.
" וואלה לא מתאים לי המשפט הזה שלך תן לעשן בשקט" עניתי והתיישבתי, הוא הסתכל בעצבים וידע שאני עקשן ושאני לא אלך מיפה אז הוא נכנע והלך לחברים שלו.

מנקודת המבט של רוני-
"איך לעזאזל את והחתיך הזה מכירים?!" צעקתי בהתרגשות.
"הוא ואביאל היו פעם כמו אחים , אנלא סובלת אותו" היא ענתה בייאוש.
" מה יש לא לסבול בו ימשוגעת " אמרתי בחולמניות והיא הסתכלה עליי במבט עצבני.
"תפסיקי להתרגש רוני הוא ערס שמזיין וזורק הוא לא בשבילך" היא אמרה וידעתי שהיא צודקת.
"טוב נכנעתי" עניתי לה והתקדמנו למגרש להתאמן על ריקוד המעודדות שלנו.
"אחת שתיים שלוש וימין שמאל למתוח לתת קפיצה וסלטה אחורית " מאי צעקה , מאי היא הקפטנית של המעודדות והיא די טובה בזה.
המגרש הוא מול המחששה לכן הבנים רואים אותנו מתאמנות וזה מוציא להם את העיניים, שמתי לב שסער והחברים שלו מסתכלים עלינו וכל הבנות רקדו הכי טוב שהן יכולות,אפשר להבין אותן.
"אימון מצוין חברות " צעקה מאי בחיוך ורק אז שמה לב שכל הבנים מסתכלים והבינה למה כולן רקדו כלכך טוב, בגלל התלמידים החדשים.
"אוי נו באמת בנות הם סתם ערסים " היא אמרה ונאנחה.
"זה מה שאת חושבת אחותי הם הורסים ואת סתם מכחישה את זה " עניתי לה בחיוך.
"הם חמודים , אחד מהם עזר לי עם הגלאקסי שנתקע לי " אמרה אחת מהבנות למאי, ומאי בתגובה גלגלה עיניים וכולנו צחקנו שהיא מתכחשת והיא רק התעצבנה וזה הדבר הכי מצחיק.
בסוף היום חזרתי לבית ושמתי לב שאבא נמצא שם.
"היי מתוקה הכנתי לך אוכל" הוא אמר כשנכנסתי לבית. מצד אחד הוא יכול להיות האבא הכי טוב ולפעמים האבא הכי גרוע.
"תודה אבא אני יוצאת היום בערב עם חברות " אמרתי תוך כדי שאכלתי את הספגטי. הוא הנהן והמשכתי לאכול , בקטע הזה לא אכפת לו ממני .כלומר שאני יסתובב עד מתי שבאלי ,לפעמים הייתי רוצה שהוא יציב לי גבולות .הלכתי לישון כשסיימתי לאכול כי עוד כמה שעות המסיבה ששכבות יא , יב יהיו בה.