הבת של זאוס – נסיכת השמיים – פרק ראשון

פרק ראשון :
"היילי החולה שמעשנת ת'שיער שלה". כך היו שרים בכל בית הספר, על הילדה החנונית עם השיער האדום כהה. קראו לה : חולת נפש, נרקומנית, הוזה ועוד בהרבה שמות שפגעו בה קשות. נמאס לי מהעולם המטומטם הזה ! חשבה לעצמה כמו תמיד, אין כאן שום דבר ששווה לחיות בשבילו ! גם להתאבד לא עוזר … איכשהו אני תמיד נשארת בחיים. חשבה לעצמה בעצב. נהנהנהנהנהנה…. הצלצול להיכנס לכיתות נשמע וכל תלמידי י'3, רצו לכיתה שהמורה להיסטוריה, לא תגיע לפניהם. כעבור דקה, כל התלמידים היו בכיתה, עם ציוד על השולחן. המורה להיסטוריה לא נכנסה לכיתה. אלה המנהל נכנס. כולם אהבו את המנהל, אבל ידעו, כשהמנהל נכנס לכיתה בתחילת שיעור, זה לא טוב. "אל תדאגו". אמר המנהל, "הפעם, אף אחד לא הסתבך". נשמעו קצת צחקוקים בכיתה. אבל תוך שניה שרר שקט.
"באתי לבחון תלמידים לתחרות כישרונות צעירים". אמר המנהל.
זו הזדמנות להחזיר לעצמי את הכבוד, או לפחות שאני ארגיש פחות שנואה. חשבה לעצמה היילי .
"אני רוצה להיבחן". קראה. כל הכיתה צחקה. המנהל נתן מבט אחד, וכל התלמידים השתתקו.
"באיזה כישרון" ? שאל המנהל.
"אני שרה"… אמרה.
"איזה שיר" ? שאל המנהל.
Love the way you lie. של ריהאנה.
"אוקי… אז בואי נשמע.
היא התחילה לשיר ועל המילה הראשונה. איכשהו כולם ישבו בשקט והקשיבו : On the first page of our story…
כשהשיר הסתיים : כולם ניערו את ראשם כאילו הם משתחררים מכישוף. התלמידים הראשונים שהתעשתו, התחילו לצחוק צחוק מזויף, וכך גם אלה שאחריהם. רק תלמיד אחד. העז להגיד את האמת. "את שרה מעולה". אמר. אחריו עוד כמה תלמידים אמרו… עד שכולם הודו.
"טוב אני חייב להודות שהדהמת אותי". אמר המנהל. "התקבלת".
היילי חייכה ואמרה : "תודה".
"עוד מישהו" ? שאל המנהל.
אף אחד לא זז. "טוב". ביי. אמר המנהל. "נ.ב המורה להיסטוריה במבחן עם כיתה אחרת אז יש לכם שיעור חופשי".
כל הכיתה צרחה : "יש"!

בינתיים : המנהל יצא בשקט מהבית ספר במבט מודאג בלי שאף אחד ישים לב. הוא הלך כחמש דקות עד שהגיע לסמטה אפלה וחשוכה שאין בה אף אחד. הוא הוציא את הטלפון וחייג. קול נשמע מתוך הטלפון. "מה קורה ג'ון" ?
"לא טוב" ! ענה המנהל.
"מה קרה" ? שאל הקול מודאג.
"כיירון". התחיל המנהל. "יש לי סירנה בבית ספר" !
"סירנה" ?! כיירון כמעט צעק מרוב הפתעה. תוך כמה דקות הוא התעשת. "היא יודעת שהיא סירנה" ? "איך גילית את זה" ? הפציץ כיירון את ג'ון בשאלות.
ג'ון שתק 2 דקות ואז ענה : "לא נראה לי שהיא יודעת", "היא שרה בכיתה וכל הכיתה ישבו מהופנטים והקשיבו".
"יש רק שלוש סירנות בעולם". אמר כיירון.
"זה אמור לעניין אותי" ? שאל ג'ון.
"כן". "כי הסירנות הן מפלצות מוגנות, ואם נהרוג אותה, ניענש בחומרה".
"טוב אז אתה יכול לקחת אותה לבית הספר שלך" ?
"כן. אני יכול". ענה כיירון. "אני אבוא עם שני התלמידים הכי טובים שלי".