הבת של השטן פרק 3 ^_^

"אבריל קומי " זה היה קולו של הנרי .
אבריל שכחה לרגע איפה היא ,אבל כשפקחה את עינייה וראתה אתה הכירות האפורים-כחולים היא נזכרה .
אני בתחנת המשטרה ,היום אני עוזבת את העיר, החשבה בליבה .
"בואי תלבשי את הבגדים האלה ונצא " פקד הנרי בקול נטול רגש . אבריל עשתה כדבריו בלי לשאול שאלות מיותרות .
היא נכנסה לתא השירותים ולבשה את הבגדים הנקיים שהנרי נתן לה .
היה בסך הכל מדובר בחולצה ורודה וגינס אבל זה גרם לה להראות כמעט נורמלית .
כשהיא יצאה מהשרותים היא הביטה בהשתקפותה מבעד למראה שהתפרסה על כל הקיר .
היא ראתה את עינייה החומות-אדמדמות ואת שיערה הלבן והמוזר המראה הזה הוא מה שהסגיר אותה בתור ביתו של השטן במשך כל השנים .
היא יצרה מהשירותים וראתה את הנרי יושב על הספה שעליה ישנה כשלידו מזוודה קטנה .
"זה שלי ?" שאלה בקול חלוש .
"כן עכשיו בואי נוסעים לשדה התעופה " אמר הנרי .
אבריל הרגישה את העייפות עוטפת אותה לא היה לה כוח לחשוב על דברים שוליים כמו העובדה המרה שלא רוצים אותה .הרי זה היה שכחי ביותר .אבריל נכנסה לניידת המשטרה כשהיא אוחזת בידה במזוודה הקטנה שהנרי הביא לה .
הנרי התניעה את הניידת והנסיעה התחילה בשתיקה .
ראשה של אבריל כאב מרוב המחסור באוכל אבל היא לא יכלה שלא לחשוב על חוסר האכפתיות של הנרי ,על חוסר האכפתיות של כל אנשי העיר שבה היא נולדה .
אולי באירלנד יהיה יותר טוב ,חשבה ,לפחות שם אנשים לא יודעים מי אני .
המחשבה הזו עודדה אותה אבל רק קצת .
לאחר שעה של נסיעה הם הגיעו לשדה התעופה .
אבריל הביטה במטוסים הגדולים שממריאים ומגיעים כמעט לכל מקום בעולם .
"הואי איתי " אמר הנרי ויצא מהמכונית הוא פתח לה את הדלת והיא עקבה אחריו באותה שתיקה ארורה .
הם הגיעו לדלפקי הזמנת הכרטיסים והנרי הלך להזמין לה כרטיס .היא פשוט ישבה וצפתה באלפי האנשים שחלפו על פניה .ילדה קטנה שבוכה ליד הוריה משכה את צומת ליבה .
"אבל אמא אני רוצה את הבובה הזו " צווחה הילדה .
"אמרתי לך שהטיסה שלנו עד מעט יוצאת " האמרה האמא שבדיוק דיברה בטלפון הנייד שלה .
"אבל אמא …" קראה הילדה ונעלמה משדה הראיה של אבריל .
צרות של אנשים ,חשבה אבריל וקינתה עד עימקי נשמתה באותה ילדה שלא קיבלה את הבובה שלה.
"אבריל הטיסה שלך יוצאת עד עשר דקות מהרי " הורה הנרי .
אבריל פסעה אחריו בשתיקה לכיוון המטוס .