הבת של השטן פרק 21 ^_^

הראש של אבריל כאב אבל הכאב התפוגג כשהיא הבינה איפה היא .
היא ידעה שזה חלום כי רק לפני רגע היא הייתה ליד הבית של ניק ומרי עם דיוויס ונפלה מה….
עכשיו היא הייתה באוויר על כמו מן מדף שקוף ,זה היה לילה והשמיים היו שחורים ונטולי כוכבים או ירח .
היא הביטה למטה וראתה את העיר שמתחתיה ,זו הייתה העיר שממנה גירשו אותה לפני ימים ספרים. אבל משהו היה שונה ,העיר הייתה המורה להיות שקטה ורגועה בשעה כזאת אבל מתחתיה נשמעו הזעקות של חנויות ומכבאי אש ,עשן עלה מכמה מקומות שונים ,צרחות של אנשים נשמעו ,ואז קול הצחוק שהקפיא את דמה של אבריל וגרם לשיערות בעורפה לסמור .
"ילדתי זה יהיה גורלך עם תמשיכי לסרב לי " הקול העמוק נשמע מסופק ,קולו של אביה .
"אני…. אני לא יודעת מ… מה אתה רוצה אבל … אני לא אתן לך אותו " צעקה אבריל אל האוויר .
השמיים השחורים מעליה התחילו לקבל גוון אדמדם ומערבולת של עננים התחילה להתגבש מעל ראשה .
"עם כך אין לי הרירה אלה לפגועה בך חזק יותר " צחוקו הרעים את השמיים ברקים הבזיקו לכל כיוון.
"אתה יכול לפגוע בי חזק ככל שתרצה אני בחיים לא אתן לך את מה שאתה מחפש " אמרה אבריל באומץ שלא ידעה מאיכן הגיעה .
"כבקשתך ילדתי אבל הסבלנות שלי לא תחזיק מעמד יותר מידי זמן בקרוב יהיה מאוחר מידי אפילו בשבילך " הוא צחק שוב צחוק רועם להחריד .
אבריל התעוררה כשראשה מעורסל בין ידיו של דיוויס .הוא בכה .
"מה ק… רה ? " שאלה ושפשפה את מצחה .
"את … אני חשבתי שקיבלת זעזוע מוח " הוא נראה המום מעצם היותה בחיים .
"מצטערת לאכזב אותך אבל יש לי יותר כוח סבל ממה שאתה חושב " היא אמרה ומבלי לרצות בכך נזכרה בכל הפעמים שבהם כמעט מתה . היו הרבה כאלה .
"אני … וואו אני שמח שלא מתת אחרת לא היה לי מה להגיד לניק ומרי " הוא עזר לה לקום .
"אני חייבת לחזור … יש לי שיעורים … בספרות " היא גירזה את עורפה ודיוויס נראה נבוך .
"כן באמת כדי שנחזור " הוא אמר .
אבריל הבחינה פתאום בשני הסוסים שעמדו אחד ליד השני ואכלו עשב .
"נלך ברגל אני אחזיר אותם לאורווה " הוא אמר כשראה את הבעת פניה של אבריל שהייתה מעט לחוצה .
"כן זה יהיה עדיף " היא אמרה בהקלה .
השתיים המשיכו ללכת בשתיקה למרות שאבריל שמעה את מחשבותיו של דיוויס היא ידעה עד כמה הוא דאג לה והרגישה אשמה מעט על תגובתה המזלזלת .
לאחר שתיקה ארוכה הם הגיעו לשטח החווה של ניק .
"אני אקח אותם לאורווה ואת תכנסי אני כבר בא" הוא אמרה ולא חיכה לתשובה ממנה .
היא התקדמה לאיטה על הדלת הקידמית של משפחת גרסיה ונכנסה מבלי לדפוק על הדלת.
"אבריל זו את ?" שאל קולה המוכר של מרי .
"כן " ענתה אבריל באדישות .
"נהדר בואי לכן " אבריל נעצרה זה … זה היה הנרי .