הבת של השטן פרק 14 ^_^

שיעור המתמטיקה הראשון של אבריל היה במילה אחת : דפוק .
ובשתי מילים :לא מובן .
כשאבריל נכנסה לכיתה המורה שהייתה זקנה להחריד חייכה עליה ,מה שגרם לכל הקמטים שהיו על פניה להתעוות בצורה מוזרה . היא התיישבה בשולחן בתחילת הכיתה וניסתה להקשיב .
במהלך השיעור היו יותר מידי הפרעות ,ילדים זרקו כדורי נייר ומטוסים .
מה הם ילדים ,שאלה אבריל את עצמה כשהבינה שזו ממש לא התנהגות שמתאימה לנערים בגיל תיכון או שאולי כן ?
היא הייתה צריכה לדבר עם דיוויס ולשאול אותו איך היא צריכה להתנהג כאן אבל כשהיא הייתה לידו היא כמו הייתה משותקת ,איך פותרים את הבעיה הזו ?
במקביל לדיוויס היה גם את ריין .לעולם בכל ימי חייה של אבריל היא לא חוותה יחס כל כך אדיב מבן אדם .
בזמן שהיא לא הבינה את מורתה הקשישה למתמטיקה היא חשבה על הדברים האלה ובסוף השיעור היה לה כאב ראש ענקי .
"אבריל חכי רגע " זה היה קולו המוכר של ריין . אבריל הסתובבה במהירות ונתקלה במלוא גופו המוצק של ריין .
"וואו אבריל אני מצטער " אמר וחייך .
"זה … בסדר אתה … אתה די מוצק " אמרה בלי לחשוב .
"תודה נדמה לי " הוא חייך .
"מה יש לך עכשיו ?" שאלה וגירד בעורפה .
"ספרות מודרנית " אמרה מידי בעודף התלהבות . ריין צחק .
"אז זה אומר שאנחנו הולכים לבלות את השעה הקרובה ביחד " הוא חייך והושיט את ידו .
אבריל קפאה .לתת לא לאחוז בידה או לא ? זו הייתה השאלה .
לרגע ארוך היא הביטה בו .
זה נכון במהלך כל השנים בהם אבריל שוטטה ברחובות בלי איש שיעזור לה היא איבדה את האמון בבני האדם אבל מרי אמרה לא לשמור על ראש פתוח .
שנייה לפני שריין שמת את ידו אבריל החליטה לשמור על ראש פתוח ולתת לו את ידה .
הוא חייך עליה והם הלכו כך ,יד ביד לערך המסדרון של של בית הספר .
"ריין אחי …" זה היה קולו של דיוויס שגווה פתאום .
"אחי " ריין התכוון לתת לדיוויס כיף אך הוא הזיז את ידו ונראה די זועף .
"אני חייב ללכת נדבר " אמר דיוויס בפשטות ומהר להסתלק משם .
"מה קרה לו ?" שאלה אבריל .
" אני … אני לא יודע " אך לאבריל הייתה תחושה שהוא ידע .