הבת של השטן פרק 1 ^_^

שוב הלילה ירד ואיתו גם גשם שחדר תחת בגדיה ומבעד לעצמותיה של אבריל .
היא הייתה רגילה על הקור אבל הפעם הגשם הרגיש כמו מחטים על עורה העדין .
היא נשענה על קיר של אחת החנויות הסגורות שמעליו היה גגון קטן .
כמו שקרה תמיד שהיא חשבה שהיא מסתדרת הגיעה כאילו משום מקום רוח עזה והעיפה את טיפות המים החדות על פניה הסמוקות מקור .
פעמים רבות בחייה חשבה אבריל על מר גורלה ואז היא הייתה נתקלת באותם אנשים מחוסרי הסית שעומדים ברחוב ומבקשים נדבות מאנשים אחרים ,שפשוט חולפים על פניהם .
לזמן קצר הדבר גרם לה להרגיש טוב יותר ואז היא שוב הייתה נתקלת במצב דומה לזה שהייתה בו עכשיו .
היא מיהרה לתפוס מחסה במקום אחר ,אבל איפה ?
איש לא היה נותן מחסה לביתו של השטן .
היא רצה ברחבי העיר נתקלת מידי פעם בעיניו שוצפות הזעם של אחד המוכרים שממהר גם הוא על ביתו .
אבריל הייתה רגילה על אותם אנשים שהביטו בה בתיעוב כאילו היא אשמה בכל אבלות העולם .
ואולי זה נכון .
היא מצאה את עצמה אחרי כמה רגעים של ריצה בגשם תחת גגון רחב יותר של ירקניה .
הירקן הסכן נבהל עד מבת שראה אותה .
"מ… מה את עושה פה ? …. שדה " כך כולם קראו לה כאן .
"בבקשה אדוני תן לי להישאר רק עד שהגשם יפסק " התחננה אבריל בכל רועד .
"קחי את זה והסתלקי מכאן " קראה הירקן .הוא הושיט לה קופסת קרטון מלא בפרות וירקות שעמדו להתקלקל .על הקרטון הוא הניח סוודר עבה מצמר .
"למי את מחכה הסתלקי מכאן העסק שלי מספיק מקולל גם בלעדיך " היא ניסתה לחייך אבל ללא הועיל הירקן המסכן היה כל כך מפוחד .
אבריל לקחה את קופסת הקרטון והמרה למקום אחר .מקום יבש וחם יותר ,היא קיוותה .
היא רצה למרות שראייתה היתשתשה בעקבות הגשם הכבד .
ריאותיה שרפו מרוב ריצה עד שהיא הגיעה למקום מבטחים .
זו הייתה עד חנות בעלת גגון גדול ורחב .בחנות השתרר חושך אבל פנסי הרחוב האירו במעומעם את מה שהייתה צריכה לראות .
היא לבשה במהירות את הסוודר העבה וכירסמה במהירות חייתית אפשר לומר את הפרות הכמעט רקובים .
היא לא זכרה את הפעם האחרונה שבה אכלה סעודה שכזו .
זה היה מזמן זה בטוח ,חשבה בעודה מתענגת על תפוח עץ ירוק צהוב .
לפתע משהו קטע את רצף האכילה שלה .אור מסנוור של מכונית העיר את עינייה והיא עצמה אותם ונעמדה כשידיה מורמות .
"אבריל הפעם הסתבכת הצרות " קראה קול שהיה מוכר לה יותר מידי .