הברווזונת המכוערת פרק 6 – מה צופן לי המחר?
בהגיעה הביתה אביטל הסתגרה בחדרה וכמעט שלא יצאה משם. היא התיישבה על מיטתה והחלה לבכות. היא איננה יודעת מה צופן לה המחר. מה יכול לקרות בעוד יומיים או שבועיים. המצב החברתי שלה לא ישתנה , תמיד איכשהו ישר בה משהו מהכינוי שהדביק לה גבריאל מאז שראה אותה לראשונה.
הוא התנהג עליה בצורה כל כך מגעילה ודוחה , שגרמה לה להרגיש יותר מכוערת. היא לא יכלה להסביר איך היא הרגישה כשלעג לה ושם אותה לצחוק ליד כל חבריו. איך היא אמורה להמשיך ללמוד בבית הספר כשכולם שונאים אותה.
הלוואי עליה שיהיה פתרון לכך. אבל הבעיה העיקרית שהיא הנקודה המרכזית שהחברים של גבריאל מנצלים אותה ואז משפילים אותה לנגד כל הכיתה.
עכשיו היא בוכה כל הזמן. לאור העובדה , שבבית הספר אף אחד לא חיכה לה.
אף אחד לא הזמין אותה למסיבה . את רוב ארוחות העשר היא אכלה לבד בקפיטריה. גלמודה ובודדה. לפתע , הפלאפון שלה צילצל שהיה מונח על שידת הלילה. היא תהתה מי זה יכול להיות.
" הלו?" היא ענתה בקול צרוד , בגלל שהיא בכתה הרבה.
" אביטל , כמה חיכיתי לשיחת הטלפון הזאת! נו, אני רוצה להיפגש איתך, כי בכל זאת קרה בינינו משהו." אמר מיכאל בטון שמח ואילו אביטל נותרה כבויה. היא לא ציפתה כשיתקשרו אליה פתאום. במיוחד שלא תלמיד מבית הספר.
" מיכאל?! איך אתה יודע את מספר הפלאפון שלי? מי נתן לך אותו?" שאלה אותה בתדהמה כי בכל זאת הייתה הפתעה עבורה לגלות שמישהו התעניין בה.
" עיזבי , זה לא משנה מי נתן לי אותו. היה לי את המספר שלך עוד לפני שהדפיסו את דף הקשר בשביל שנוכל להיות בקשר. אז תגידי מה הרגשת בנשיקה?" שאל מיכאל כי הוא רצה לדעת. אבל אביטל הספיקה כבר לנתק את השיחת טלפון עוד לפני שהוא הספיק להתחיל משפט חדש.
היא קמה ממקומה. איך זה ייתכן שמיכאל התעניין בה ושאל אותה לשלומה. זאת לא הבינה למה. האם זה בגלל שהיא סתם עוררה בו התעניינות סתמית או באמת התעניין בה משום שיש בה משהו מיוחד. עודה מנסה לעבד את הדברים שאמר לה מיכאל. נשמע צלצול בפעמון הדלת.
תגובות (0)