הברווזונת המכוערת פרק 21 – שיר תקווה

אביטל לא האמינה למשמע אוזנייה.
כשהיא שמעה שגבריאל ניקב בשמו של מיכאל.
לפני שאביטל קמה ממקומה , היא שמעה מאחוריה קול מוכר. היא זיהתה אותו , זה היה מיכאל.
" שמעת את השיר? כתבתי את זה במיוחד בשבילך!" אמר בחיוך והתקרב אליה.
גבריאל התבונן בהם מהצד כשהם התחבקו וקינא.
" כן , שמעתי. נותר לי רק דבר אחד להגיד לך , תודה!" הוסיפה אביטל במבוכה.
גבריאל כבר לא היה יכול לראות את אביטל ומיכאל ביחד.
" טוב , בוא נעצור את ההצגה. לאן אתה חושב שאתה לוקח את החברה שלי?" שאל גבריאל בעצבנות ותפס בעלות על אביטל שכאילו היא הייתה החברה שלו.
" תירגע , רק אמרתי לאביטל שכתבתי את השיר הזה בשבילה. לא שלך. עם כתיבת השיר הזה רציתי לגרום לך לראות מה שאני באמת מרגיש כלפייך , הלוואי שנחזור להיות ביחד אם תרצי אי פעם." אמר ונתן לאביטל נשיקה על הלחי. גבריאל התרגז כאשר הוא ראה שהוא נותן לה נשיקה על הלחי והלך לפני שהוא יתעצבן .
גבריאל הפליט מפיו קריאת תסכול חרישית . " השיר שמיכאל כתב בשבילי מאוד יפה ומקסים מצידו שהוא כתב בשבילי את השיר. זה כל כך מרגש, לא?" צחקה אביטל בצחוק עליז ומשוחרר.
" אם את רוצה לחזור אליו , בבקשה תרוצי. למה את מחייכת ככה? סימן שעדיין הוא מוצא חן בעינייך." קרא גבריאל בקרירות.
" מיכאל רק הקדיש לי שיר אהבה. אתה לא צריך לעשות עניין. דווקא מצא חן בעיניי השיר שהוא כתב ושהוא שר ביוטיוב כל כך יפה." הוסיפה אביטל בהתלהבות.
גבריאל לא חייך ועיקם את פרצופו. " ידעתי , ידעתי שהוא עדיין בלב שלך. ידעתי שאת אוהבת אותו. זה כל כך היה ברור שאת לא תשכחי אותו ותשימי לב אליי. אחרי הרבה זמן שלא נתת לי הזדמנות לכפר על מעשיי ולהראות לך שבאמת השתנתי . אביטל אני באמת אוהב אותך , אבל אם את אוהבת אותו, רוצי אליו ואני אוותר עלייך גם אם לא יהיה לי קל." אמר גבריאל והרגיש שאין מנוס אלא לשחרר את אביטל ולעזוב אותה לנפשה.
" מה אתה מדבר? השיר מאוד מוצא חן בעיניי אבל איתך בחרתי להיות ולכן זה מה שאני עושה עכשיו! מיכאל לא קשור אלייך , זה לא לעניין מה שאתה עושה ברגע זה." אמרה אביטל והתקרבה אליו.
גבריאל אחז בפניה בשתי ידיו , והשניים התנשקו.
חברת ילדות של גבריאל עברה שם והבחינה שאביטל וגבריאל התנשקו לנגד עיניה. בשבילה , באותו הרגע הלב שלה התנפץ לרסיסים.
כי באיזשהו פינה נסתרת בליבה היא אהבה את גבריאל כל כך והיא רצתה להיות באמת איתו.
היא התפרצה בבכי תמרורים מר שמעולם לא ידעה כמותו ונשבעה שלא תדרוך בכפות רגליה בבית הספר הזה.
אני אוהבת אותך , גבריאל . אבל אעשה כל מה שביכולתי כדי לעקור אותך מליבי.