הברווזונת המכוערת פרק 12 –השיר האחרון

גבריאל עמד מול הלוח וחיכה למוצא פיה של אביטל. אביטל הביטה בו חסרת מילים.
אבל אביטל לא ענתה לו , היא רק קמה ממקומה ומיהרה ללכת מהכיתה.
גבריאל הפליט אנחת ייאוש חרישית , כזו שלא הגיעה אפילו לאביטל. כאבו היה עכשיו כפליים. על כך שאביטל דחתה אותו כך.
הוא לא האמין שהיא סירבה להיות החברה שלו. פעם ראשונה שהוא הרגיש שהלב שלו נצבט מאהבתו לאביטל.
כשהוא עבר במסדרון הוא ראה שם את אביטל ומיכאל מסתובבים יחד. הוא החליט לגשת אליהם בכל זאת.
" תגידי לי אביטל , למה את עושה לי את זה? למה את גורמת לי סבל? פעם שנאתי אותך , אבל עכשיו השנאה הפכה לאהבה. אני אוהב אותך!" הטיח בפניה ולאחר מכן הוא ברח משם בדמעות.
אביטל ניתקה ממיכאל והלכה בעקבות גבריאל. היא מצאה יושב על הספסל בחצר האחורית ובוכה את נפשו.
היא התיישבה לידו. אביטל הניחה יד ידידותית על כתפו וניסתה להרגיע אותו. אך הוא סירב להמשיך להקשיב לה.
" גבריאל . אני מצטערת . אני לא יכולה להיות החברה שלך . אני ומיכאל התחלנו לצאת והוא הציע לי להיות החברה שלו. אני לא יכולה לסרב להצעתו. " אמרה לו את האמת בפנים וגבריאל עוד יותר נפגע ממנה.
" יופי , תהיי החברה של מיכאל. תעזבי אותי בשקט. אני רוצה להיות לבד. " אמר גבריאל וקם ממקומו . הוא הלך לעבר הכיתה.
כשהוא נכנס לתוכה , הוא נזכר בנשיקה הראשונה שלו שהייתה עם אביטל. הוא נשבר לרסיסים.
כמו ליבו שנשבר לרסיסים , הוא עכשיו סירב להאמין שאביטל תהיה החברה של מיכאל.
לא משנה איך הוא עכשיו יסתדר . גבריאל לא רוצה לוותר על אביטל ועליו להמשיך להילחם למענה אפילו אם זה אומר עכשיו שליבו שבור ואינו יכול לשוב ולבטוח בה כמו בעבר.
אביטל רצתה עדיין לשאול את גבריאל למה הוא כל כך מאוכזב ממנה. כשהיא הגיעה עד לפתח הכיתה. ליבה נכמר מרחמים אליו.
" גבריאל. אני לא רוצה שתסבול בגללי. מה אני יכולה לעשות למענך בשביל להקל על כאבך. ליבי נשבר לראותך ככה . " אמרה לו אביטל וגבריאל התקרב אליה וחיבק אותה.
" אני רוצה שאת תהיי החברה שלי , אביטל. אני לא יכול לראות אותך עם מיכאל. אני מדמיין את עצמי מאושר רק איתך." אמר לה ואז התקרב אליה ונישק אותה.
אביטל ניתקה אותו מעליה בעדינות . " גבריאל , אני כבר הסכמתי להיות החברה של מיכאל. אין לנו הזדמנות נוספת. וחוץ מזה , אני לא מאמינה לך." אמרה אביטל ובאומרה לו זאת , היא שברה את ליבו עוד יותר.
אביטל הלכה מהכיתה מאושרת ושמחה , רק גבריאל לא היה מאושר. הוא התפרץ בבכי תמרורים.
כאילו רק עכשיו הוא הבין על מה מדובר. הוא כל כך הצטער על הנשיקה היפה שנעצרה באמצע. כל כך היה שמח אם אביטל הייתה החברה שלו.
בלהט הכעס , הוא ניגש אל מיכאל ובכוונתו הייתה להצהיר על אהבתו לאביטל בפניו.
" אז ככה אתה לוקח אותה ממני?" אמר גבריאל בלב שבור וברגשות מעורבים.
" על מה אתה מדבר?" שאל מיכאל בהלם.
" על זה שאתה החבר של אביטל ועל שלקחת אותה ממני." אמר לו גבריאל בכאב.