הברווזונת המכוערת פרק 10 – המילים החסרות

אביטל ישבה ליד שולחן הכתיבה שלה והחלה כותבת. הדף הראשון במחברת התמלא עד מהרה. היא כתבה שם את כל מה שקרה לה כולל העניין עם הנשיקה שנתנה לה הנערה ההיא.
היא כתבה את אותן המילים החסרות שנזקקה להן בדיוק כשלא ידעה מה להגיד או שהמילים פרחו לה מהראש . המילים פשוט זרמו לה מהמוח. איך שהיא כתבה את המילים על הדף. היא הרגישה אנחת הקלה.
תמיד היו לה מחברות שהיא הייתה מתחילה לכתוב בתוכן אבל איכשהו היא הייתה מפסיקה מהר ומשאירה אותן בתוך מגירה סגורה. כך גם עם המחברת הזאת , יום אחד היא כבר לא תזדקק לכתוב בה כל מה שעובר עליה.
אין מי שהיא יכולה לסמוך עליו. גם ככה היא כל הזמן לבד. אוכלת לבד, לומדת למבחנים לבד, עושה הכול לבד. בלי העזרה של אף אחד.
בלילות , כשהיא לא בבית הספר . היא בוכה כל הזמן. גם בבית הספר אבל כשאף אחד לא בסביבה. היא נכנסת לאחד התאים בשירותי הבנות ובוכה שם.
אביטל בודקת שאף אחד לא רואה אותה. גם ככה היא לא מעניינת אף אחד, גם לא את מיכאל, הבן הכי מקובל בשכבה ואפילו הכי חתיך.
אך היא חשבה שאולי הוא סתם צחק איתה אז. כשהיא חשבה שבאמת הוא הרגיש אליה משהו, והיא לא ידעה איך לזהות את זה. אבל אביטל קלטה שהוא סתם עבד עליה. היא עדיין חשבה בסתר ליבה שכולם , אבל כולם צוחקים עליה. היא לא הבינה ועדיין לא מבינה למה זה מגיע לה כל השנאה הזאת שמופנית נגדה. למה רק הרע הזה מופנה אליה.
היא לא חשבה על זה כך כשרק היא הייתה תלמידה חדשה. היו לה תקוות וחלומות שאכן היא תרגיש כאן בבית הספר שייכת. אבל כגודל הצפיות כך גודל האכזבות.
בני שכבתה דחו אותה לחלוטין. היא חשבה שזה מפני שמשהו בה לא כל כך בסדר.