הברווזון המכוער לא-פרק 4😇
כשהיא עמדה בפתח הכיתה, עיניה פגשו בתומס.
" היי, אנחנו צריכים לדבר!" אמר תומס בקול זועף והביט בה בעיניים רושפות.
" על מה יש לך לדבר עם אחותי?" שאל אנריקה בכעס, " תתרחק ממנה, אתה רק מביא לה צרות." אמר בכעס וניסה לשמור את פביאנה, שהייתה אחותו הגדולה רחוק מתומס.
" למה שבכלל אקשיב לך? אמרתי שאני צריך לשוחח עם פביאנה בלבד!" אמר תומס באנחה ונשף בבוז.
היא הביטה בו בעיניים דומעות ולא הייתה יכולה להגיד שום מילה.
" אני לא אדבר איתך גם אם תרצה! מאז שאני ואתה נפגשים, הצרות שלי לא מפסיקים בגללך!" אמרה פביאנה בתסכול.
" אני ואת צריכים לדבר פביאנה! תוציאי כבר את הקופסה ובואי תתעמתי איתי! מה את מפחדת!"קרא תומס בחיוך מתגרה ולקח אותה לצד.
פביאנה פחדה להוציא את הקופסה ולהתמודד פעם אחת עם מה שהאנשים באמת חושבים עליה.
" נו כבר, מה כבר כל כך נורא בכך שראו בפומבי בבית הספר את הפנים היפות שלך!" אמר תומס מחייך אליה בשביעות רצון.
" תאמין לי זה באמת נורא , אני לא רוצה לחשוב מה הם הרגישו כאשר פניי נחשפו למולם." אמרה פביאנה ופניה החווירו.
" לא חשבתי שזה היה נורא. את צריכה לדעת להתמודד. אל תברחי מהשונות שבך. זה רק יגרום לאנשים להעריך אותך." ניסה תומס לעודד אותה.
" אתה מעריך אותי?" בחנה אותו כדי לבדוק האם הוא אמיתי מספיק כלפיה.
הוא לא ידע מה לומר ולכן שתק.
" אני מבקשת שתעזוב אותי!" קראה פביאנה בכעס והביטה בו ממושכות.
" פביאנה…" אמר בקול חד אך שבור.
" לא אמרתי לך שאני רוצה לחיות פה בשלווה?" היא קטעה אותו בזעם.
" אני רוצה שנדבר בבקשה." ביקש ממנה תומס ובעיניו עמדו דמעות.
" אני לא, תן לי לנשום!" חתמה פביאנה בקול שבור והלכה משם.
*****
אלדו נשאר בכיתה בזמן שרוב התלמידים יצאו לעבר החצר האחורית.
הוא שקע במחשבותיו על פביאנה והוא לא ידע איך להרחיק אותה לתמיד מהביריון הזה תומס.
היא ממש מצאה חן בעיניו והיה חייב לכפר על טעויות העבר כשבאותה תקופה הוא היה מנהיג הבריונים שדחה אותה בפני כל החברים שלו ולעג עליה. הוא חייב להתקרב אליה גם אם המחיר שישלם יהיה מאוד גבוה.
הוא הבחין באנריקה שבא לקראתו, הוא ניגש לעברו וטפח על שכמו באופן ידידותי.
" היי אח שלי הסופר חתיך, אחותך עדיין מדברת עם האידיוט הזה?" שאל אלדו ועיקם את פרצופו.
" כן, אח שלי. אתה רוצה שאשכנע את פביאנה שתצא איתך?" שאל אנריקה בקול ונאנח כי הוא שקע במחשבותיו.
" אתה חושב שאתה יכול? תודה אין לי מה להגיד אתה גדול!" קרא אלדו באושר ונתן לו כיף.
" אל תדאג, זה עליי . גם אם ארחיק את פביאנה מהתומס המסוכן הזה! זוהי בהחלט משימת חיי." אמר אנריקה בקול מלא תקווה ומיקד בו את מבטו.
אלדו ואנריקה החליפו מבטים ביניהם.
תגובות (0)