הברבור הלבן פרק 25
קן עצר את הנשיקה בבהלה ומיהר להתרחק ככל האפשר מאנדרו, הוא שלח אליו מבט נבוך וחוץ מלומר שום דבר , הוא רק משך בכתפו בביטול ופשוט שתק.
" אני מצטער אם הבכתי אותך.." הוא אמר בביישנות כשהוא ניסה להסביר את עצמו , " יצאתי מכלל שליטה זה לא יקרה שנית אתה יכול להיות בטוח!" אמר בביטחון וניסה להכחיש שיש לו רגשות כלשהן לאנדרו.
" יצאת מכלל שליטה או שזה מה שאתה מרגיש?" שאל קן שהיה מבולבל מהנשיקה הפתאומית שאנדרו נתן לו אבל הוא לא הבין איך זה קרה.
" זה לא מה שאני מרגיש זה נכון שאתה מקסים והכול.." ניסה להסביר את הדברים לדיוקם , " אמרתי שאתה עושה לי טוב על הנשמה כי זה באמת מה שאני חושב עלייך." קרא אנדרו ושיקר לקן שהוא לא מרגיש שום דבר כלפיו.
" אני באמת מבולבל שלא תטעה אני עדיין לא מכיר אותך אתה באמת חבר ממש טוב.." אנדרו אמר וקם ממקומו תוך כדי שהוא לא מפסיק להסתכל על קן וחשב על הנשיקה האסורה שלו ושל קן.
הנשיקה הראשונה שלו עם נער , הוא אף לא חשב שהוא יגיע להרגיש רגשות כאלו לקן.
הוא הרגיש את עצמו מבולבל יותר מתמיד.
קן רק רצה לקום משם וללכת לכיוון קרול, לבדוק מה קורה איתה שם בשירותים. הוא הרגיש לא טוב שהוא בוגד בה .
אנדרו הביט בו ולא ידע מה לעשות , " אתה באמת לא תגיד כלום?" שאל בקול שקט , כמעט בלתי נשמע.
" אני לא חושב שאפשר להגיד משהו.. סליחה אני צריך ללכת." אמר קן ונעלם משם כמה מהר שהוא היה יכול.
הוא לא היה יכול לשכוח את הנשיקה הזאת גם עכשיו , שהוא מנסה לחשוב איך לפתור את העניין הזה עם קרול , מה הוא יגיד לה עכשיו.
הוא לא יכול לבגוד בה כי הוא בן הזוג שלה, הוא ניסה לשים בצד את מה שקרה לו עם אנדרו.
קרול יצאה מן השירותים והבחינה בקן , היא ניגשה אליו וחיבקה אותו ממושכות.
היא ראתה את אנדרו ולא הבינה מה קורה פה , הרי לפני רגע הוא רצה לעשות להם סיור קצר בפנימייה.
" היי אנדי קרה משהו?" היא שאלה אותו וראתה שפניו היו עצובות יותר מתמיד, היא חייכה אל קן והשנים המשיכו בדרכם לעבר המשך המסדרון.
אנדרו חזר לחדר שלו בעיקר כדי לשכוח את הנשיקה האסורה שלו עם אנדרו, מצד אחד הוא רצה להישאר להיות בן הזוג של חואנה אבל מצד שני היו לו רגשות לקן , שהוא לא יודע למה הוא מרגיש אותם אך הוא לא היה יכול להכחיש את מה שיש לו עמוק בתוך הלב.
הוא לא הפסיק לחשוב על חואנה וזכר שהוא עדיין אהב אותה , אולי כעסה עליו כבר עבר מזמן.
הוא בא להתקשר אליה ובדיוק היא ענתה לו ישירות מבית החולים , על כך שאמה עומדת לעבור ניתוח שאולי היא עתידה להבריא ממנו , כי יש לה גוש בתוך אחת השחלות.
" חואנה , אני מתגעגע אלינו.. אני מת לדעת האם את עדיין כועסת אליי אז אם את מרגישה כמוני תחזרי אליי ברגע שתסיימי עם אימא שלך." קרא אנדרו בלב מלא צער ובאמת הוא רצה לחזור לחואנה כי הוא רצה בכל הכוח למחוק את רגשותיו המוזרים שהוא חש כלפיי קן.
" אני לא יכולה להגיד לך מה אני עונה זה עתה , כשאסיים עם אימא שלי, אני אתקשר אלייך להודיע לך אם אני חוזרת לפנימייה." אמרה חואנה בקצרה ונאנחה כי לא ידעה אם אמה תשרוד את הניתוח המסובך, כבר חמש שעות חלפו ביעף ולא היה שום חדש.
אמא שלה בטח סובלת שם , מתי כבר יגמר הניתוח הזה? היא שאלה את עצמה אך לשאלותיה לא היו בכלל מענה.
" טוב , אני מתקשר אלייך בעוד שעתיים לשמוע מה איתך." אמר אנדרו וסגר את השיחה הרבה יותר מהר מכפי שהיא חשבה.
היא חשבה עליו בזמן שבתוך חדר הניתוח מנתחים את לוסי מונטרו , כמה שהיא פחדה שהיא תאבד אותה לתמיד. כמה שכל החיים היא גדלה רחוק ממנה עם הורים מאמצים שתמיד השליטו בה פחד ומרירות מפני מה שהיא תעשה בעתיד אם היא תגלה את האמת על הוריה הביולוגים.
לבינתיים היא שקעה בתרדמה עמוקה עד שאמה תצא מהניתוח , בטח יש עוד זמן.
ברברה וארתור בילו יחד במטבח , הם החליטו לקחת פסק זמן מהלימודים כדי לנצל את זמן הפנוי שיש להם בהכנת הפיצה. בגלל שלברברה התפתח חוש טעם מיוחד היא ממש הייתה רעבה למות.
" אני רוצה להכין פיצה איתך , אתה יודע את המתכון בעל פה?" שאלה ברברה בקול ונתנה בו מבט חד שהוא הבין מה היא רצתה , הוא לש את הבצק בידיים זריזות.
הוא שיטח אותו על גבי התבנית ומרח את הגבינה הצהובה עליו.
" כן אהובתי, תלמדי קצת לסמוך על בן הזוג שלך. היי לא יותר מדי , שלא תצא פיצה עבה מאוד." הוא אמר לה בטון חושני וליטף את בטנה בצורה שגרמה לה להתפתל טיפה מהכאב שהיא חשה מכל בעיטה של העובר.
הוא נשק ללחיה והבחין שברברה לפתע התפרצה בבכי תמרורים , הוא לא הבין מה קרה לה ולמה היא בוכה סתם כך.
" סתם , אני מתרגשת מכך שיש לנו שלישייה , למרות שאני מודעת לכך שיהיה לי ממש קשה." היא אמר ברגש ומחתה את דמעותיה בגב ידה, היא ניסתה להראות לו פנים אדישות ללא הצלחה.
" די אהובתי את לא צריכה לפחד , אני פה איתך, לא?" אמר ארתור בחיוך שחשף שיניים לבנות ומצוחצחות כהלכה כמו תמיד.
לפתע ארתור הפליט אנחת התרגשות ברגע שהוא ראה את אחיו הצעיר קן עם בת זוגתו קרול. הוא לא חשב שהוא יתרגש כל כך עד כדי דמעות אחדות.
" וואו , קן! הרבה שנים שלא התראנו אחד עם השני, מה שלומך?" שאל בחום ורצה לשוחח עם קן בלבד.
" הכול טוב ממש התגעגעתי אלייך אח גדול." אמר קן ברגשנות וניסה להסתיר את מה שהוא מרגיש עמוק בתוך הנפש. הוא התרפק על כתפו בעדינות.
" זאת קרול בת זוגתי , תגידי יפה שלום לארתור , האח הבכור שתמיד דיברתי עליו בגאווה." אמר קן בחיוך יהיר והדביק נשיקה על שפתיה.
" שלום ארתור," אמרה קרול כמעט בביישנות וחייכה אל קן , היא החזירה לו מבט משונה שלא אמר הרבה על מה שעבר על קן.
" שלום קרול ממש נעים להכיר , אז את בת הזוג של אחי, הוא ממש מאוהב. אה שובב?" אמר ארתור בחיוך שובב וקרץ לעברו .
" באתי להיות קרוב אלייך , אחי הגדול." אמר קן והתקשה להתאפק בפני קרול , שלא הבינה בכלל למה שהתרחש בינו לבין אנדרו.
" יש לי הצעה בשבילכם , למה שלא תבואו אותנו ליום בילוי בבאולינג. מבטיחה שיהיה בלתי נשכח ." אמרה קרול בחיוך מבטיח ונשקה לקן.
ברברה וארתור החליפו מבטים ביניהם.
תגובות (0)