הברבור הלבן פרק 21
ברברה פחדה מלהיות בהיריון , היא לא ציפתה שזה יקרה להפך זה קרה בהפתעה .
היא גם לא ידעה מה יש לה בן או בת. ארתור דווקא קיבל את זה שהיא הייתה בהיריון אבל עדיין היא פחדה ללדת את הילד כי מעכשיו היא לא תהיה היחידה היא תצטרך לדאוג לעוד מישהו נוסף.
ברברה רעדה מחשש שבואו של התינוק ישפיע על הקשר הרומנטי בינה לבין ארתור והיא עדיין לא סיפרה להורים שלה שהיא מצפה לילד מארתור.
איך היא תספר להורים שלה שהיא נכנסה להיריון כל כך מהר עד שהיא לא קיבלה ספר הוראות לדעת איך להיות אימא טובה.
ברברה פחדה מוות מללדת בגיל כזה צעיר כי בכל זאת בתוך נפשה היא נחשבת לקטינה.
היא הגיעה למסקנה שהיא לא רצתה להפיל את התינוק הרי התינוק הזה הוא שלה ושל ארתור ולא משנה מה היא תעשה הלאה כי להפיל אותו יהיה כאילו זה דומה לרצח של בן אדם.
היא נשמה עמוק בזמן שהיא ניסתה להתרכז במחשבות טובות , ולא לתת לעצמה לשקוע לייאוש.
בשעה הזאת היא הייתה מצויה בחדרה בזמן שהיא קראה בספר השמות כדי לדעת איזה שמות לתת לילדים שלהם.
היא הניחה את הספר בצד ושמה לעצמה לק בציפורניים , היא חשבה שהיא צריכה לשמוח על כך שארתור הגיב בנימה חיובית יש כאלה שקמים ועוזבים כי הם לא מוכנים לבשורה בלתי צפויה שכזו.
ארתור היה אחר ונראה שהוא קיבל אותה למרות שהיא הייתה בהיריון , היא לא תיכננה לספר להוריה שהיא הייתה בהיריון עדיין.
קן וקרול עדיין חיכו שהבעיה עם המטוס תיפתר אבל הפתרון לכך אפילו לא נראה באופק, הרבה מהנוסעים המתינו מחוץ למטוס והתיישבו בשדה התעופה בעודם מצפים לבשורה כלשהי מהטייס.
הייתה בעיה עם האוויר שבגללה הטייס לא היה יכול לבצע את הטיסה במלואה.
" למה אנחנו ממשיכים לחכות פה , אני ממש במתח לדעת מה יקרה בהמשך." קרא קן בחוסר סבלנות ועשה פרצוף חמוץ.
" אתה צריך ללמוד להיות סבלני קצת קן מה עם אחיך תתקשר אליו ותגיד לו שהטיסה מאחרת." אמרה קרול בהרהור ואחזה בידו, בעודה ניסתה להרגיע אותו כמה שאפשר.
" אהובתי אני לא מתכוון להתקשר אליו אז מה הוא יודע שהכול בסדר איתנו נגיע לפנימייה בבטחה מלאה אין לך מה לדאוג." אמר בביטחון כאילו היה בסדר גמור.
" אהובי אני גם רוצה מאוד להגיע ולהכיר את אחיך הגדל ארתור יותר מקרוב אבל היי סבלנות לא קונים בשום חנות בסופו של דבר היא משתלמת לא משנה אם אנחנו טסים מחר או היום הדבר החשוב ששנינו יחד." אמרה בנימה מעודדת והתקרבה אליו כדי לחבק אותו.
" תודה שאת כאן ושאת מעודדת אותי לא הייתי קיים בלעדייך אם לא היית פה לצידי." אמר קן ברצינות וחיבק אותה אף הוא .
כמה שהוא היה זקוק לחיבוק חם ועוטף ממנה וזה ניחם אותו לדעת שהיא עודדה אותו בשביל שלא יוותר לעצמו.
" תודה לך אני מקווה שתמצא את עצמך בפנימייה מבחינה חברתית כמו שראית בבית הספר הקודם שהיית בו לא הפסיקו להציק לך אפילו לשנייה וזה השתנה בזכות ההחלטה המושכלת שקיבלת לעזוב את בית הספר שלמדת בו בעבר לטובת הבית הספר היוקרתי " וורד סטיילס סקול" שבו לומד ארתור , אחיך הגדול." אמרה לו בחיוך גדול ונשקה לו באלגנטיות.
" חיים שלי וזה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בשביל להעתיק את מקום מגוריי בארגנטינה שם ארתור לומד לצד בת זוגתו ברברה מסקרן יהיה להכיר אותה קצת לעומק." קרא קן בהרהור ומשך בכתפיו מבלי להוסיף איזשהו מילה על כך שהוא התרגש מעצם העובדה שהוא הלך להיפגש עם ארתור בשנית.
קרול תקעה בו מבט מלא קנאה כשהוא העלה את שמה של ברברה בת זוגתו של ארתור , היא תהתה לעצמה האם קן נדלק עליה כך סתם פתאום.
היא לא הבינה למה הוא כל כך מתלהב מברברה , יכול להיות שהוא מתחיל לפתח רגשות כלפיה.
יכול להיות שהיא סתם מדמיינת דברים לא מציאותיים , היא נערה את ראשה במטרה לסדר את מחשבותיה באופן די הגיוני.
ידה נגעה בכתפו כאילו ניסתה להגיד לו ללא מילים שיתייחס אליה גם. הוא הרי החבר שלה.
" תגיד לי את האמת ,בבקשה!" שאלה קרול ונתנה בו מבט מלא חשש , " יש לך משהו לברברה?" שאלה בסקרנות כי היא באמת רצתה לדעת האם הוא עדיין אהב אותה.
" אני וברברה.. אין לי כלום אליה באמת שלא. למה זה בא אלייך בראש או שאת רוצה להגיד שאת מדמיינת שאני מרגיש אליה משהו.." שאל קן בנימה מבולבלת יותר מתמיד.
" סלח לי אני סתם שאלתי מתוך סקרנות אני סתם קנאית מעצבנת אז פשוט אתה מוזמן להגיד את זה." קראה בנימה של תסכול והביטה בו במבט בוחן.
" למה שאגיד משהו שאני לא מרגיש? את יודעת היטב שאת האחת וזהו.. אין ולא תהיה אף אחת אחרת חוץ ממך." קרא קן בחיוך חנפני וקרץ לעברה בשובבות יתרה.
הוא התקרבו אחד אל השנייה ופשוט התנשקו נשיקה מלאת אהבה.
ארתור וברברה התיישבו זו לצד זה מחובקים אחד עם השנייה. הוא הסתכל עליה ולא הפסיק לחייך, כי הוא הרגיש כאילו הוא זכה בכל הקופה.
" אהובתי אני יכול לבקש ממך משהו?" שאל ארתור בנימוס לאחר שראה שברברה מתחילה כמעט לבכות בכל רגע.
"אתה יכול לבקש ממני כל דבר.. מה רצונך?" שאלה בטון ענייני והסתכלה בו במבט סקרני.
" אני יכול להתלוות אלייך לכל הבדיקות מפני שבאמת אכפת לי מהתינוק הזה את מסכימה." שאל כאשר הוא הביט עליה בחיוך גדול.
" כמובן שאתה יכול יותר מזה אתה האבא שלו אז אוכל להיענות בסירוב לבקשתך?" שאלה ברברה והשפילה את ראשה כי היא הבחינה שהוא הביט בה.
" מקסימה שאת אז זה אומר שאלך איתך לבדיקות ביום ראשון." שאל ארתור בנימה עליזה ונשק ללחיה מבלי לחשוב יותר מדי.
" אני קצת מפחדת אהובי מההיריון ." היא אמרה כמעט בחצי לחש והניחה את ראשה על כתפו.
" נו באמת אין לך ממה לפחד כלום לא יקרה כל עוד שנינו ביחד בזה ." אמר בביטחון כי הוא רצה קצת להכניס בה שלווה.
" תודה ארתור תודה שאתה מרגיע אותי זה ממש מפחיד אותי כל ההיריון הבלתי צפוי הזה אבל איתך אני מרגישה מוגנת ושיש לי על מי לסמוך אני ממש שמחה שאתה עדיין אוהב אותי למרות הבלאגן שאני גורמת לך . שנינו לא היינו אחראים אז לפחות נרצה שנינו לגדל את התינוק שלנו בכוחות משותפים." אמרה ברברה בחיוך מרגיע וחייכה אליו ביתר שלווה.
" כן זה נשמע מוזר אני בהחלט מסוקרן לגבי מין העובר ואני רוצה להיות לצדך כשזה באמת יקרה. אהיה שם כדי לאחוז בידך שלא תרגישי לרגע לבד." אמר לה בחום , הוא נשק לשתי ידיה בעודה מסתכלת עליו במבט מלא פליאה.
" אני באמת מחכה שזה יקרה עד אז יש לנו קצת זמן כדי להנות מהתקופה הזאת ביחד. " קראה ברברה בנימה חיובית.
ארתור שלח את ידו כדי ללטף את בטנה החשופה מעט, הוא רצה להרגיש בעצמו איך העובר בועט בכל רגע נתון.
ברברה חייכה כל פעם שארתור התרגש מכל תזוזה הכי קטנה שהעובר עשה , היא התרגשה מאיך שהוא רצה לחוות איתה את תקופת ההיריון.
היא חייכה לעברו מדי פעם כל פעם שהיא חשה בבעיטות הנשנות והחוזרות של העובר.
" וואו זה ממש מדהים." קרא ארתור בנימה של התרגשות .
ברברה המשיכה להתבונן בו בשקט מוחלט.
תגובות (0)