הברבור הלבן פרק 20

ורוניקה הביטה בו בהפתעה גמורה ולא ידעה מה לעשות עם אדוארדו. איך היא תשכנע שהוא יקח אחריות על הבת הביולוגית שלו פעם אחת ולתמיד.
" אני חוזר ואומר שוב פעם אני לא רוצה לדבר איתך על הנושא מבחינתי הוא סגור לחלוטין . היא לא הבת הביולוגית שלי יתכן שהיא רק רקמה סיפור אחר על אבא דמיוני שאותו היא מחפשת." אמר אדוארדו בטון זועם .
" אם הבת מחפשת אותך למה שלא תכיר אותה כבת החוקית שלך ואני אגיד לך שבעזרתי אתה יכול למצוא אותה ולהפסיק כבר להכחיש." אמרה ורוניקה בנחישות , " אהובי אם היא לא יודעת על קיומך זה מפני שאתה לא ידעת שרוסריו אשתך הראשונה הייתה בהיריון ובכלל לא ידעת מזה אני מציעה לך משהו ממש פשוט למה שלא תלך לפנימייה ההיא ותשאל את המזכירה שם האם יש מידע על דולסה הזאת שהיא הידידה הזאת של הנער שפגשת." יעצה ורוניקה וחייכה אליו ברוך.
" סלחי לי אני חייב ללכת ברשותך לחדר שלי כדי לנוח." אמר אדוארדו והלך לחדרו כדי לא להמשיך לשמוע את מה שורוניקה ניסתה להגיד לו במילותיה.
היא המשיכה לשבת על הכיסא ולקחה עיתון ישן מהשבוע הקודם שהונח על אחד הכיסאות.
ורוניקה הבחינה שרוסיו התעוררה וניגשה כדי להרים אותה מהלול. היא שכבה שם בעוד עיניה הביעו רק תחינה.
היא עזבה את עיסוקיה והתרכזה בלטפל כל הזמן בתינוקת הקטנה שעד עתה היא נחה ויכלה לעשות כל מה שהיא רוצה.
היא הרימה אותה בעוד היא נזהרת על ראשה הרך שעוד לא התפתח דיו כי היא הייתה קטנה עדיין.
" נסיכה קטנה מי יפה של אימא את רוצה לאכול כל הזמן." אמרה ורוניקה בטון עליז בזמן שהיא האכילה אותה במטרנה.
היא אחזה ברוסיו שחייכה אליה בכל שנייה שהיא נתנה לה לאכול כי היא התעוררה רעבה.
" יפה שלי אני אוהבת אותך כל כך איך את אוכלת ממש יפה מהבקבוק תמשיכי כך יקירתי כן מתוקה של אימא." דיברה אליה בזמן שהיא הזיזה את רגליה והביטה בה במבט סתמי.
התינוקת עצמה את עיניה ונרדמה. ורוניקה חייכה לעצמה באושר כי גם לה מגיע כמה רגעים של מנוחה.
חואנה הייתה בחדרה וקראה ספר , בשעה כזאת כמעט שום אדם לא היה בפנימייה מלבדה ומלבד אנדרו שאינו מרגיש בטוב.
ברברה יצאה עם ארתור לערב רומנטי יחיד ומיוחד.
בזמן שהיא שאלה את עצמה מה עם אימא שלה והאם היא נחה למרות העובדה שהיא הייתה חולה ולא היה לה אף אחד חוץ מחואנה הבת הביולוגית שלה.
בזמן האחרון היא הרגישה שאנדרו היה מסתורי מדיי כלפיה.
כאילו הוא לא מעז לדבר איתה באופן פתוח לגבי סיפור החיים שלו כאשר מה שהיא יודעת עליו זה שהוריו נהרגו בתאונת דרכים מחרידה.
היא הזכירה לעצמה שהוא לא חייב לספר כל מה שעבר עליו ולמה הוא הגיע ללמוד בפנימייה הזאת.
לאחרונה יש יותר מדי סימני שאלות לגביו מסביבה , היא חשבה שזה בגלל שהוא לא סומך עליה ושהיא בטח תספר את זה לכל אחד.
אבל היא ממש רצתה לדעת מה לעזאזל הוא מסתיר ממנה.
עכשיו היא נותרה מבולבלת בגלל שהיא לא יודעת מה לחשוב אולי הוא לא נותן בה אמון זהו דבר משמעותי וחשוב בשביל שיוכלו להמשיך את הקשר ביניהם.
מצד אחד ארתורו בגד בה ומאז היא לא מצליחה להסביר איך זה קרה שהיא התאהבה באנדרו, מצד שני הוא זה שחיזר אחריה בעקשנות ולא הסכים לוותר עליה כל כך מהר.
אבל היא חושבת שהוא צריך לספר לה מה עובר עליו ולא לתת תחושה שהיא לא אמינה ויודעת לשמור על דיסקרטיות.
היא שמעה דפיקות על דלת חדרה וקמה ממקומה כדי לפתוח, כשהדלת נפתחה נתגלתה הפתעה אל מול עיניה.
זה היה ארתורו , חואנה חשבה שזה יהיה אנדרו בטוח.
" היי אני יכול להיכנס?" שאל ארתורו בחיוך מבויש.
" כן תיכנס בטח נראה לך שאתן לך לעמוד מחוץ לחדר?" אמרה חואנה ביובש והביטה בו במבט בוחן.
ארתורו לקח את ידה וליטף אותה בהרהור תוך כדי שהוא לא הפסיק להביט בה לרגע.
" מה אתה עושה? למה אתה לא מבין שאנחנו לא יכולים לחזור זו לזה.." קראה בבלבול ורק ניסתה להסתיר את הרגשות שלה עמוק בתוך הלב.
" אני מנסה לברר מה את מרגישה אליי כרגע.." קרא ארתור בקול רגוע וחייך אליה עם קריצה קטנה.
" אני לא מרגישה אלייך שום כלום. תתעורר על החיים שלך כבר אני לא יכולה לחכות לך כל הזמן עכשיו אני עם אנדרו זה מה שנכון בשבילי כרגע." אמרה חואנה וניסתה לרמוז לו בכל הדרכים שיניח לה לנפשה.
" את עם אנדרו? איך את יכולה להיות עם האידיוט חסר השכל הזה? ירדת מהפסים או מה את יודעת שלא נפרדנו אז זה אומר שאת עדיין החברה שלי." קרא ארתורו בנימה עגמומית והסתכל בה בהלם גמור.
" לא אכפת לי מה אתה אומר מבחינתי סיימנו את הקשר כבר מזמן וזהו תלך מפה אני רוצה להיות לבד ." קראה חואנה ברוגז והסומק פרח בלחיה.
ארתורו לקח את רגליו והלך משם לא לפני שאמר לחואנה .
" זה לא יישאר ככה אדאג להתנקם בך אנדרו אתה לא תגנוב ממני את הבחורה שלי." קרא בזעם בעוד הוא הלך במסדרון בצעדים די מהירים.