הברבור הלבן פרק 1

Bloddy bomb 10/11/2022 288 צפיות אין תגובות

נועה ענבל רוזלמן בת החמש עשרה היא נערה תוססת ושמחה, שאוהבת לחיות את החיים. הוריה התגרשו כשהייתה בת שש.

היא מגדלת ברבורים בחצר ביתה על אף שאביה נגעל מהריח שלהם. חברותיה הטובות הן ממתק ותמרה.

תמרה היא נערה שמתגוררת עם הוריה המאמצים, היא מתגוררת בפנימייה עם חבר שלה טלאור.

חבר שלה בוגד בה הרבה זמן.

הוריה המאמצים סימונה וג'קי אברהם מסתירים ממנה את האמת על אמה הביולוגית. היא לא יודעת מה להרגיש, היא שואלת אותם למה הם לא חושפים יותר פרטים על אמה שנטשה אותה בגיל חודש.

תמרה לומדת בפנימייה יוקרתית, ובין השאר בודקת עם הוריה המאמצים את האפשרות להישאר מחוץ לטווח ראייתם לשבת אחת יחידה.

ממתק , היציבה בחבורה , מסתירה סוד שבהמשך התלמיד החדש יחשוף אותו בפני כולם.

היא תגלה שאביה המיליונר חי ושכל חייה היו שקר מוחלט.

כשנועה ענבל הגיעה לשער הפנימייה, היא הייתה עכשיו תלמידת כיתה י"א.

היא הבחינה בתמרה, היא ראתה שהפנים שלה נפולות כתמיד.

" מה קורה, תמרה? הכול טוב?" שאלה נועה ענבל בקול רך אך קשוח.

תמרה הביטה בה ואמרה רק דבר אחד: " אין לי חשק לכלום!" כך היא אמרה אך נועה ענבל עצרה אותה לרגע ונשמה עמוק.

" את מוכנה להגיד לי מה קורה?" שאלה שוב , הפעם בקול יותר חזק.

" לא קורה לי כלום, באמת. אין לך מה לדאוג." היא זרקה לעבר נועה ענבל ונכנסה לפנימייה מבלי לבזבז דקה נוספת.

" רגע תמרה , עוד לא סיימתי איתך. למה את לא אומרת לי את האמת?" שאלה אותה בפליאה והביטה בה במבט בוחן.

תמרה לא רצתה לפתוח בפרק הכואב של עברה ורק חיפשה איך להתחמק משאלותיה המביכות של נועה ענבל.

היא התקדמה לעבר הכיתה בעומק המסדרון והבחינה שנועה ענבל הקדימה מספר דקות לפניה אל הכיתה ושתיהן ראו את ממתק, שכהרגלה לבשה רק שחור.

" היי ממתק מה העניינים?" שאלה נועה ענבל וחייכה לעברה. " למה את מתלבשת רק בשחור?"

ממתק משכה בכתפה בביטול . היא הסתכלה עליה בהלם.

" כי בא לי ללבוש שחור." מלמלה ביובש .

" תגידי לי זאת הרגשה שלי או שתמרה עצובה?" שאלה ממתק ברצינות.

" נראה לי שכן, תמרה באמת עצובה." הסכימה ברברה ושתיהן צחקקו.

תמרה שלחה אליהן חיוך נבוך. מנסה לא להסגיר את מה שבאמת היא הרגישה.

הדמעות זלגו מאליהן, כאילו זה דבר ידוע וטבעי. היא לא מחתה אותן והביטה בממתק ובתמרה במבט חסר הבעה.

" אתן לא מבינות מה עובר עליי!" היא אמרה בקול שבור , " הלוואי שהייתי יכולה לחפות על הדברים שלא חוויתי בילדותי." המשיכה בבכי סוער.

ממתק ונועה ענבל עזבו את הכיתה כי ראו כמה קושי יש לתמרה לשמוע את השאלות שיש להן לשאול עליה ועל עברה המסתורי.

" תרגישי טוב, חברה." אמרה נועה ענבל בחום וחיבקה אותה.

" תשאלי אותם למה הם הסתירו ממך את האמת." הוסיפה ממתק בקצרה והצטרפה לנועה ענבל.

לאחר מכן, הוריה המאמצים הגיעו לבקר אותה בפנימייה שהיא גרה בה.

" שלום ילדה הכול בסדר?" שאלה אימה בחום.

" אני בסדר גמור." היא ענתה בטון יבש כאילו לא ציפתה לבואם.

" למה לא אמרת לנו שתישארי בפנימייה היינו מביאים לך אוכל מהבית?" שאלה אביה וחיבק אותה לחיקו.

תמרה ניסתה לשדר שהכול בסדר איתה , שאין שום דבר רע שקורה אצלה.

" תמרה , את לא חייבת להסתיר . תגידי לנו מה עובר עלייך!" שאלה סימונה כי הרגישה שמשהו עובר על תמרה ביתם מאז שהם הגיעו לבקרה ללא שום התראה.

" טוב, נמאס לי כבר לשתוק. אני רוצה לדעת למה אתם משקרים לי?" קראה חואנה בקול זועם.

" איזו אמת?" שאל ג'קי בפליאה. לא הבין למה תמרה התכוונה.

" על זה שמעולם לא סיפרתם לי את האמת לגבי אימי הביולוגית. ברצוני להכיר אותה." הטיחה בהם בכעס ובתסכול.

" קודם תנמיכי את הקול! תיזהרי עם הדיבור הנגוע הזה! אני לא אחת מהחברים שלך, שמעת?" התעצבנה סימונה.

תמרה נרגעה לאט לאט מלהט הדברים שיצאו מפיה ללא שליטה. אך עדיין היא לא הבינה למה הם הסתירו ממנה את האמת .

" אבא , סליחה על איך שדיברתי. מגיע לי לדעת את האמת! מדובר בחיים שלי!" אמרה תמרה בנחישות.

" אין שום אמת שאת צריכה לדעת. אנחנו ההורים שלך וזהו." אמרה אימה בפנים חתומות.

השניים עזבו את הפנימייה והלכו לביתם מבלי להוסיף מילה.

חואנה השתגעה לחלוטין. היא החליטה להסתגר בחדרה עד שהבוקר יעלה. היא נזרקה על הכרית ועיניה התמלאו בדמעות. היא לא הבינה למה ההורים המאמצים לא מדברים על האימא הביולוגית שלה.

בינתיים בבית סימונה וג'קי , הוריה המאמצים הבחינו בדמות מסתורית מעבר לחלון ולא הבינו למה היא באה לבקר אותם.

" שלום, אפשר להיכנס?" שאלה האישה בעלת הפנים היפות." אני אדלה. אמה הביולוגית של בתכם המאומצת." אמרה בקצרה וציפתה מהם לקבל הבנה שהיא נחושה לנצח בקרב על המשמורת בבית המשפט.

" מה את עושה פה?" שאלה סימונה בכעס. האישה הזאת לא צריכה להיות קרובה לתמרה.

" תגידו לתמרה שאני מחפשת אותה כבר הרבה זמן, ואני לא אפסיק לדרוש מכם את הכסף שמגיע לי." אמרה אדלה בטון נחוש. היא לא התכוונה לוותר להם הפעם .

ג'קי היה עצבני ולא ידע איך להיפטר מהאורחת הבלתי קרואה שהגיעה אליהם במטרה להחזיר לעצמה את הזכות לראות את תמרה שוב.

" איך את לא מתביישת לדרוש מאיתנו כסף? אה?" כעס ג'קי על הופעתה וביקש ממנה לעזוב.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך