הבן של המורה הפרטית שלי..\ פרק 3.
בהיתי בעדן בהלם. גם היא הייתה בשוק מעצמה עדי העבירה את מבטה ממני לעדן. "מה עשית?!" צרחתי "אלוהים.. מה אני עושה?!" צרחתי "תעשי ביטול" אמרה עדי "אי אפשר לעשות ביטול!!" צרחתי בהיסטריה "מה אני עושה?! וואי אני הולכת למות!!" "סליחה.. ללי.. אני מצטערת" מלמלה לעברי עדן הסתכלתי עליה והפנתי לה את גבי.
————
"אחי… קיבלת הודעה בפייסבוק" אמר לי אסף "תקרא לי" אמרתי לו. הוא קרא את ההודעה של הילה בלב, לעצמו. ולא קרא אותה לתובל. "נו.. אתה קורא לי?" שאלתי "לא.. עזוב.. סתם איזה כונפה רשמה לך שאתה חתיך" הוא מלמל "טוב.. היא צודקת.." אמרתי והסתכלתי על עצמי במראה "קדימה נצא?" שאלתי אותו והוא הנהן.
———-
"נו בואי נצא למועדון הזה!! מה איכפת לך?" שאלתי את עדי "בבקששההה!" אמרתי וחייכתי חיוך ענקי היא הסתכלה עליי "טוב.." היא מלמלה. "יש!!" צרחתי. "לקרוא לעדן?" שאלה אותי "לא" אמרתי לה והסתובבתי כדי לבחור בגדים.
———-
"הילה" אמרה עדי ונגעה בי "תובל כאן" לחשה לי "מה?!" ליבי כמעט יצא ממקומו. "כן.. תראי" אמרה והצביעה לכיוון מסויים שישבו שם נערים ושתו. "אלוהים.. מה לעשות מה לעשות?!" מלמלתי אל תלכי אליו בינתיים.
———
"הי.. תובל.. זה לא החברה שלך?" שאל אותי אסף והצביע לכיוון בנות רוקדות "איזה חברה?" שאלתי ולגמתי מבקבוק הבירה שהיה בידי "נו.. זאתי שלומדת אצל אמא שלך.." מלמל וסיים את בקבוק הבירה שלו "הילה?" הוא מלמל השאיר את בקבוק הבירה שלו ליד אסף והתקדם לכיוונה של הילה.
———
"היי הילה" אמר לי ונגע בכתפי הסתובבתי בבהלה "היי תובל" חייכתי וחיבקתי אותו "הבהלת אותי!" "קראתי" אמר והסתכל עליי "קראת?" מלמלתי והסתכלתי לעבר עדי שהסתכלה לכיוונינו בהלם.
תגובות (9)
וואייי מהממםםם תמשיייכייי!!
מושלםםםםם!!! אבל יש לי רק עצה אחת כל פעם שיש מנקודת מבט, תרשמי של מי הנקודת מבט כי זה קצת מבלבל ((:
תתמממשששיייכככייי!!!!!!!!!!!!!
המשךךךךך
תמשיכייי
תמשיכיי
וואיי וואיי וואיי…
המשךך…
מושלם באמת אבל את יכולה לתאר את הדמויות וקצת יותר להאריך את הפרקים כי הם די קצרים וקצת קשה לי לצייר בראש את הדמויות :-/ אבל בסך הכל סיפור מדהים והמשך דחוף!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייי