הבחור שפגשתי- פרק 1

ניתקתי לדניאל את השיחה ונשכבתי על המיטה בכעס.
חייגתי את המספר של מעיין באוטומטיות ״מעיין״ אמרתי מייד כשהיא ענתה
״מה?״ היא שאלה בדאגה, היא כבר הכירה אותי יותר מידי טוב וידעה לזהות בדיוק מתי אני מעוצבנת.
״דניאל הרגע התקשר אליי ואת לא מאמינה מה הוא אמר…״ התחלתי להגיד בסערה אך מעיין קטעה אותי ״שנייה, פשוט יש לי ממתינה״ התעצבנתי, אני חייבת לספר להה שמעתי אותה מהקו השני מדברת אם יונתן, ״כן, חחח, אני זוכרת שקבענו, ברור, גם אני אוהבת אותך בובי שלי…״ הם ניהיו חברים לפני שנתיים, הוא הקראש של מעיין מכיתה ט, וכשהוא הציע לה לצאת היא כל כך שמחה.
״מעיין את שם?״ יש לי פתיל קצר ולא היה לי כוח לדביקיות שלהם.
״כן יונוש פשוט אני באמצע משהו אז נדבר״ היא ניתקה לו.
״אוקי אז ככה הוא התקשר אליי, ואמר לי שהוא מאוד רצה לחזור אליי ובגלל שאני לא רציתי הוא חזר לרותם, האקסית שלו לפני״ רתחתי מעצבים.
״איזה חצוף!!״ היא גם כעסה.
״אמרתי לו שאני בחיים לא יחזור אל חרא כמוהו״ אמרתי בחיוך ממזרי.
מעיין רק צחקה.
״טוב אז לעניין אחר, אין לי כלום ללבוש לחתונה של זוהר עוד יומיים, את באה לקניון? זה ישפר לי את המצברוח״,
היא ישר הסכימה אז ניתקתי.
לבשתי שורט ג׳ינס גופייה לבנה ואולסטאר ורוד, לקחתי את האייפון והלכתי.
הסתכלתי בוואצאפ היו לי מלא הודעות, כרגע אני לומדת באוניברסיטה (אנחנו בחופשה של חודש כי זה אחרי תקופת המבחנים) ומלצרית במסעדה יוקרתית.
מעיין כתבה לי להזדרז כי היא מחכה לי שאני יאסוף אותה.
תומר, הבחור שפגשתי לפני כמה ימים בפאב וממש מצא חן בעייני כתב לי אם אני רוצה לצאת איתו היום בערב, ישר הסכמתי, הוא היה ממש נחמד וחתיך.

נכנסתי לאוטו ואספתי את מעיין.
בקניון היא קנתה שמלת מיני לבנה אם חגורה ופרח, ואני קניתי שמלה שמקדימה היא קצרה ומאחורה ארוכה, בצבע ורוד אם חגורה זהובה.
אחרי שקנינו שתינו מילקשייק תות התיישבנו על הספספל.
״תומר הציע לי לצאת איתו מחר, והסכמתי", ישר סיפרתי לה
היא התלהבה נורא.
״תקשיבי, אני ויונתן זה ממש רציני, נראלי הוא יציע לי נישואים בקרוווב״ היא אמרה וחייכה מאושרת משמחה. שמחתי בשבילה שהיא מצאה את האחד וקיוותי שהוא יציע לה.

חזרנו הביתה,
״היי אמא, היי אבא״ אמרתי ועליתי במהירות לחדר שלי.
רוני ושי חיכו לי שם, רוני זאת אחותי הקטנה- בת 14 ושי אחי הקטן- בן 17.
״עדןןן״ רוני שמחה לראות אותי.
לא היה לי כל כך כוח אליהם ״מה?״ שאלתי ביובש, ״עדן, את כזאת אחות טובה ומגניבה…״ שי התחיל וישר ידעתי לאן זה מוביל ״מה אתם רוצים?״ שניהם בתיאום מושלם אמרו ״פליז תקני מתנה לאבא במקומנו, פליזזזז״ הם התחננו ״אין לנו כסף בקושי" הם הסתכלו עליי בפרצופים מתחננים, אבל לא היה לי זמן וכוח כדי לקנות במקומם.
עשיתי להם סימן אם הראש שלא ולפני שהוציאו עוד מילה העפתי אותם מהחדר.
נשכבתי על המיטה והתקשרתי לתומר כדי לשאול אותו מתי ואיפה נפגשים.
"הלו" הוא ענה בקול נעים ורך.
"היי, תומר, זאת אני, עדן מהפאב.."
"אהה, היי יפה"
עלה לי חיוך על הפנים.
"רציתי לשאול מתי ואיפה להיות היום בערב?"
"האמת שתכננתי שנקרין סרט בבית שלי, אז היום בתשע ב- *******"
"מעולה, אני יהיה שם" נפרדנו וניתקתי.
השעה הייתה כבר שמונה ורבע אז לבשתי סקיני ג'ינס גופייה רופפת והלכתי.
הגעתי לבית שלו ודפקתי בדלת שלו.
כעבור שתי דקות בערך הוא פתח לי, "היי" הוא פתח בחיוך מקסים שחשף גומה קטנה בצידי הפה שלו, הוא היה נראה משגע, והריח מדהים, כנראה הוא בדיוק יצא ממקלחת, כי הוא היה רטוב, הוא בחן כמה שניות אותי וחייך שוב "את נראת מדהים אפילו יותר ממה שזכרתי" הוא חמיא לי והסמקתי.
נכנסתי לבית שלו, זה היה בית ענק, ממש ממש ענק, הוא היה כמו וילה, והייתה לו בחצר בריכה וג'קוזי, ואפילו חדר קולנוע ביתי!
"וואו" אמרתי בהתפעלות רבה.
הוא חייך שוב "אני שמח שאהבת, קניתי את הבית הזה לפני חודשיים וחצי, עדיין לא הכל מאורגן.
מה זאת אומרת הוא 'קנה' את הבית? הוא לא גר אם ההורים שלו??
"רק רגע, אתה לא גר אם ההורים שלך?" שאלתי בהסתקרנות
"לא, אני בן עשרים ושלוש, חי את החיים שלי לבד, האמת שההורים שלי מעולם לא תיפקדו כהורים, ומאז שהייתי בן חמש רציתי לגור לבד"
"מה ועברת לגור לבד בגיל חמש?" שאלתי וזאת יצאה שאלה קצת מפגרת.
"כמבון שהייתי צריך לחכות עד גיל 18 כי עד אז אי אפשר לקנות דירה לבד, ההורים שלי תמיד היו נותנים לי כסף, במקום אהבה כסף, אז גם הפעם כשקניתי את הבית הם שילמו על רובו, אבל אני לומד בבית ספר למשפטים, ואני שואף להיות עורך דין!" הוא סיים וחייך.
הוא הזמין אותי לשבת.
"אז בת כמה את?" הוא שאל
"עשרים, האמת שעוד חודשיים עשרים ואחת" אמרתי וגם חייכתי.
הלכנו לקולנוע הביתי, הוא הביא לנו פופקורן והתחלנו לראות את הסרט "אשמת הכוכבים".
אחרי חצי שעה בערך של הסרט, תומר החליט לעשות מהלך ובאיטיות הניח את ידו על ידי ויצא ששילבנו ידיים. חייכתי לעצמי וראיתי שגם הוא מחייך.
הוא הסתכל עליי, ואני הסתכלתי עליו, והמבטים שלנו הצטלבו, הסמקתי, אבל הוא רק חייך.
הוא קירב את שפתיו אל שפתיי באיטיות, היו לו שפתיים רכות ומלאות, מהסוג שאני הכי אוהבת לנשק.
הנשיקה ארכה כמה דקות, הכמה דקות הכי מדהימות בחיים שלי!!
לאט לאט, תוך כדי הנשיקה נשכבתי לאחור על הספה ותומר נשכב עלי והתמזמזנו.
כעבור עשרים דקות, ניערתי ממני את תומר וקמתי, לא רציתי שנמהר, אמרתי לו שהיה לי זמן מדהים. והלכתי.
כשיצאתי מהדלת לא הפסקתי לחייך, הבן אדם פשוט הקסים אותי! הוא היה חלומי ומדהים.
חזרתי הביתה במונית.
הגעתי הביתה התקלחתי ולבשתי פיג'מה.
ירדתי אל הסלון והתקשרתי אל מעיין וסירפתי לה כל מה שהיה והיא התרגשה נורא.
כשגמרנו לדבר ניתקתי לה וירדתי למטה לסלון.
אבא שלי היה בחדר שלו ועבד מהמחשב, כל זמן שיש לו לעבוד, הוא עושה את זה!
אמא שלי ורוני ישבו על הספה ובכו מטלנובלה : יערות הגשם"
ושי היה בחדר שלו אם חברה שלו. אמא שלי לא מרשה לו לסגור את הדלת כשהיא אצלו, כי היא מפחדת שייקרו דברים, היא כזאת שמרנית!
אז שמעתי אותם מצחקקים מלמעלה.
התיישבתי ליד אמא שלי ורוני בדיוק כשנגמרה הטלנובלה.
"אז, מה אתם מספרות היום? אמא שלי שאלה
"האמת שהיום עוז הציע לי לצאת איתו, אבל סירבתי" רוני אמרה.
"מה למה?!" שאלתי, היא מאוהבת בו בערך מתמיד, ועד שסופסוף הוא מציע לה היא לא מסכימה??
"כי נמאס לי להסכים לכל דייט, אני החלטתי שאני יהיה בחורה קשה להשגה, כמו ב'יערות הגשם'
"סתומה, את אוהבת אותו, הוא אותך, אז מה הבעיה?!!" שאלתי והיא נראתה נעלבת ושתקה.
"אמא שלי התעלמה ממה שאמרתי והפנתה את השאלה אליי "ומה איתך גברת?"
"סתם" עניתי ביובש, לא רציתי לספר לה על תומר עד שזה יהיה רציני. האמת שבדימיון שלי כבר בעוד שבועיים אנחנו מוכרזים כזוג רשמי והוא בא אלינו לארוחת שישי להכיר את המשפחה הסופר מביכה שלי.
נמאס לי מהשיחה ועליתי לחדר שלי.
תומר בדיוק שלח לי הודעה.
'תומר כהן'
-עדן, היה לי זמן כל כך מדהים איתך! את יודעת לנשק ממש טוב-
-חח- החזרתי לו סמס.
-חיים שלי את-
הוא ממש חמוד!
קיבלתי עוד הודעות.
'שחר האהבה של החיים שלי' (אחד מהידידים הכי טובים שלי,הוא כתב את השם)
-דשי מחר אצלי בשבע, ישלי בית ריק ותביאי איתך את מעיין וליאם-
-סבבה-
אני שחר ליאם ומעיין מין חבורה סגורה כזאת מכיתה ח, אנחנו חברים ממש טובים ותמיד ביחד.
'רועי מאיו'
-היי עדן, רוצה מחר לבוא איתי ואם עוד כמה לסרט?-
הוא ממש מעצבן וכל הזמן מציע לי לצאת ונמאס לי ממנו אז כתבתי לו שאני לא כיולה כי אני נפגשת אם החבר שלי, למרות שאין לי אבל סתם בשביל שיפסיק להציק לי.
כתבתי לתומר שהוא מאמי וסגרתי את הטלפון.
היה כבר שתיים עשרה רובע ומחר יש לי משמרת אז הלכתי לישון.
-בוקר-
קמתי בשש וחצי כי בשבע כבר מתחילה לי המשמרת במסעדה.
לבשתי טייץ כחול ארוך וטישרט לבנה.
אכלתי משהו קטן ונכנסתי למכונית.
נסעתי למסעדה.
"היי" אמרתי כשנכנסתי לחדר צוות, מאור, המנהל שם, בן עשרים וחמש והוא ממש דלוק עלי, אז יש לי פרוטקציות, יש גם את ליאור, מלצר, שכל הזמן מציק לי אם הדייטים שלא באלי עליהם.
שירה היא הכי חמודה שם, היא ממש מתוקה.
לבשתי את הסינר והתיישבתי ליד כולם.
"טוב, כמו שרובכם יודעים, אני בוחר היום אחראי משמרת, מי שייבחר יקבל העלה משמעותית מאוד במשכורת". מאור אמר והתסכל על כולנו אחד אחד במבט נוקב.
כולם היו במתח.
"ליאור, זה אתה" הוא חייך בגאווה וכולם מחאו כפיים, חוץ ממני, הייתי מעוצבנת, כי אני מכירה כר את ליאור, הוא ישבץ אותי בכל המשמרות שהוא נמצא בהם, כדי להיות איתי, וזה ממש לא בראש שלי.
הוא הרגיש כאילו הוא קיבל איזה תפקיד מכובד בכנסת או משהו והתחיל לחבק את כולם בקטנה כזה, ורק אותי הוא חיבק עמוק מאוד.