הבחור החדש – פרק 23 :)

~~~~~~~נקודת מבט נועה~~~~~~~
נכנסתי לחדר בסערה טורקת במרירות את החדר. למי אכפת ? מי כבר יטיף לי?
ראיתי את בתמונה התלויה על הקיר , שלי ושל דין.
ונזכרתי ברגע שבו צילמנו אותה
כיתה י' אמצע שנה. אחרי שאני והוא השלמנו , ואז שכנעתי אותו להשתתף בתחרות ריצה. והוא ניצח. דמעות עלו בעיניי
מה אני אעשה בלי דין?? איך הוא לא סיפר לי????
הורדתי את התמונה והסתכלתי בחיוך היפה שלו. מלא בגומות ואושר.
"אני אוהבת אותך. ואני מקווה שיותר טוב לך , שם למעלה.." לחשתי
"נועה ?" נכנסה לוסי
"אמא שלי הכניסה אותך" היא חייכה בעדינות והתישבה לידי , מסתכלת על התמונה שלי ושל דין ומחייכת לעצמה. העיניים שלה היו נפוחות ואדומות מלילה חסר שינה ומלא בבכי
לא דיברתי איתה , רק תלשתי בה עיניים כועסות ועצובות. מנסה להאשים את כל מה שיש.
"אני יודעת שאת כועסת נוני. אני מצטערת שלא סיפרתי לך. הוא הבטיח לי שהוא יספר לך , סליחה" היא אמרה ביאוש
"אני לא כועסת עלייך לוסי. אני פשוט עצובה" אמרתי בפשטות והיא חייכה אליי חיוך קטן וכואב
"יש לו עוד יומיים הלוויה" היא אמרה תולשת את עיניה באוויר
התחלתי לבכות.שוב.
"מה אני עושה עכשיו ?" לחשתי
"חייה" היא אמרה בתמימות
דפקתי בה מבט מבולבל וכועס
"אני יודעת. אבל דין לא היה רוצה את זה נועה. הוא היה רוצה שנמשיך את החיים , על הצד הטוב ביותר " היא חייכה וככל הנראה נזכרה במשהו
הפלאפון שלה צלצל , על התג היה כתוב שם שלא שמעתי הרבה…
"שון ?" היא שאלה אותי במבט מופתע בדיוק כמוני
"מה הוא רוצה ?" שאלתי במבט מבולבל