הבחור החדש – פרק 18 :)

"פולי" לחשתי למראה הנער שעמד בפתח הדלת
"מה ?" שאל דולב והסתובב
פולי חייך חיוך מוכר ודוחה ואמר
"אל תתייחסו אלי. אני רק פה כדי לבדוק משהו" הוא אמר
"מה אתה עושה פה ?" שאל דולב בקול מעוות
"אתם מכירים ?" שאלתי בקול מבולבל
"לא." ענה לי דולב במהירות
"טוב פולי. אתה יכול ללכת. אתה עשית את שלך, אנחנו נפרדנו. עכשיו תעוף ותעזוב אותו" אמרתי בקול חד
"לוסי המתוקה , כשהשוטרים יגיעו , שום מילה . ילדים עלולים למות" הוא חייך
"לך תזדיין" לחשתי
"בכיף" הוא קרץ לי והלך. הוא ידע שאני בחיים לא אסכן את גיא.
"מי זה ?" שאל דולב בתמימות מזויפת טיפה
"סתם" עניתי בקצרה ובעצבים שאין לי לדולב
"את במשך שבוע כבר מתחמקת ממני לוסי." הוא אמר
זה ממש מוזר. אני מכירה את דולב , הוא עכשיו היה עושה לי חפירה שלמה , על מי זה ובמה הוא התכוון , ומה הוא רוצה וכל החפירות הרגילות של דולב..
"אני לא מתחמקת." אמרתי
"אני רוצה שנחזור" הוא חייך
"מה ?" שאלתי , הילד מטורף
"אני וגיא רק נפרדנו. ואני מתכוון רק עכשיו" אמרתי מדגיה מילה במילה
"זה לא משנה. את גם ככה לא אהבת אותו. כמו שאני מכיר אותך , את אף פעם לא מוותר על אלה שאת באמת אוהבת" הוא אמר
"אל תתיימר להכיר אותי דולב!" התעצבנתי. למרות שהוא צדק. אני לא מאלה שמוותרים בקלות
אבל איזו ברירה יש לי בדיוק ?
"אני רוצה אותך חזרה" הוא חייך אליי
~~~~~~~~~~~~~נקודת מבט גיא~~~~~~~~~~~~
יצאתי בריצה מהבית חולים. אפילו לא נתתי לנועה ודין לעקב אותי.
יום למחרת החלטתי לא לענות לאף אחד.
אפילו לתומר שחפר לי על מה אם לוסי.
"די כבר תומר. תעזוב אותי" אמרתי
"אחי מה קרה ? אתה כבר לא מספר לי כלום" אמר לי תומר
"אני מצטער " אמרתי. מרגיש רע שאני משליך את כל החרא שנמצא לי בחיים על חברים שלי.
"נפרדנו" אמרתי
"אתה נפרדת ממנה ???" אמר גיא
"תשתוק כבר אנחנו בשיעור!" התעצבנתי עליו
ואז בדיוק הצלצול צילצל
"עכשיו כבר לא. אתה מוכן להסביר לי מה קרה ?" אמר תומר
"כלום. לא הלך" אמרתי ביובש
"בטח. שתינו יודעים שהיא הראשונה שאהבת" אמר תומר
"מזה משנה אז תומר ??" התעצבנתי וקמתי
"גיא !!" צעקה קארין בחיוך מפתח הכיתה שלי. יופי. בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו.
"היי קארין" עניתי בניתוק וריחוק מעוצבן
"שומע ? מאחר שלוסי יוצאת עכשיו עם דולב חשבתי…"
"מה ?!" קטעתי אותה
"אה אתה לא יודע ? טוב אז האקסית שלך חזרה לאן שהיא שייכת אליו" חייכה אליי קארין בערסיות
"קארין. באימשלך תעזבי אותי. לא אכפת לי את לא מבינה ?" התעצבנתי ויצאתי מהכיתה
אולי כדאי שאני אתקשר ללוסי ? אבל אני לא יכול להתקשר אליה. אסור לי. התלתי להתכוון לכיוון השאר.
אף פעם לא הרגשתי ככה. הרגשתי שבור. כעס ושנאה מילאו את המחשבות שלי.
"אתה מוכן לספר לי מה הקטע שלך ?" התקרב אלי דין בעצבנות
"מה אתה רוצה ?" אמרתי
"אתה חושב שאני לא יודע למה לוסי בכתה ? אתה חתיכת מניאק מזדיין" התעצבן עליי דין
"היא בכתה ?" שאלתי
"בטח. דקה אחרי שברחת מהבית חולים!" התעצבן
"גיא ??" מיקה נכנסה דרך שאר בית הספר ורצה אליי
"מיקה ?" שאלתי במבט מופתע
"אני לא מאמינה ! מה אתה עושה פה ?" צחקה את הצחוק הרגיל שלה
העיניים הכחולות שלה זהרו והסתכלו אליי במבט מחויך.
אולי זה מה שאני צריך עכשיו.
מישהי שתעזור לי לשכוח את לוסי.