הארי ואני- סיפור על וואן דירקשן- פרק 6

מזה סורי שלא המשכתי…. נישבעת לכם שכתבתי את הפרק ואז זה אכשהו נימחק לי…. ואני לא זוכרת עם כתבתי שוב… אז עם עולה בטעות עוד פרק 6, אל תיכעסו….. אה וגם תודה על הפירגון, ועל איומי הרצח אחמ אחמ אסתי……:) לא חשבתי שיהיו לי כול כך הרבה קוראות:) טוב די לחפור עכשיו לסיפור!!:) חחחח

קצת מהפרק הקודם:
~בשדה תעופה~
"ביי אמא!" אמרתי לאמא שלי, "ביי מותק! ביי עדן" היא ענתה לי ועדן אמרה לה: "בי קארין!" (קארין זאת אמא שלי) הלכנו למטוס, ואז פגשנו את הדיילת , והיא אמרה לנו בחיוך רחב:" שלום! מי אתן?" "אני דניאל,וזאת עדן" אמרתי והצבעתי על עדן, "אוקי! כרטיסים בבקשה" הושטנו לה את הכרטיסים .. היא הסתכלה עליהם, בדקה שהם לא מזויפים, ואמרה: "אוקי, דניאל, את יושבת במושב 11, מחלקת תיירים, ועדן את מושב 42" "מה?!" צעקנו ביחד, "יש בעיה?" הדיילת שאלה, "כן," אמרתי לה "אנחנו לא אחת לייד השנייה?!" כמעט צעקתי עלייה, "אני מיצתערת, לא הייתה אפשרות…." הסתכלתי על עדן והיא הסתכלתי עליי…

הייתי ממש עצבנית! אוף! מה נעשה עכשיו? אני בטח ישתעמם כול הנסיעה….. גם עדן הייתה עצבנית, היא הייתה ממש אדומה, הסתכלתי על הדיילת, היא נשארה עם החיוך המאולץ שלה…. אוף! חייכתי אליה ואמרתי לה :"תודה לך" היא הנהנה והלכה….. גררתי משם את עדן, כי ידעתי שהיא יכולה לירצוח מישהו כשהיא עצבנית…..ניכנסנו למטוס, ועדן עצרה אותי קצת אחרי הכניסה של המטוס, היא אמרה לי בכול עצוב בכיאילו:" דניאל, כאן אנחנו ניפרדות למשך ה-5 שעות הבאות, את הולכת למושב 11, ואני ל-42, הייה שלום דניאל! הייה שלום!" את ה"הייה שלום" היא אמרה בכול, ואז כול הנוסעים היסתכלו אלינו מוזר, ואני ועדן צחקנו, "הייה שלום עדן" אמרתי לה וחיבקתי אותה חזק היא חיבקה אותי גם, "ביי" היא אמרה לי והתחילה ללכת למקום שלה, "ביי: עניתי לה…..
ראיתי שעדן יושבת לייד נערה בגילנו, היא הייתה ישראלית, כי היא דיברה איתה בעיברית, חייכתי, כיף לה…. מעניין לייד מי אני יושבת… היסתכלתי על המקום שלי, ישב ליידי גבר,ישן, עם שיער כמו שיש לג'סטין עכשיו (לא כסדה) והיה לבוש כמו ערס אוף אני לא סובלת ערסים! אבל מה שהיה בטוח, הוא לא ישראלי, הוא פשוט לא ניראה ככה…היתישבתי ליידו, ואז הטייס אמר ברמקול:" טיסה 2375 יוצאת לדרך עוד מאת, נא להדק חגורות בטיחות!. חגרתי, היסתכלתי עם מי שיושב ליידי חגור, הוא היה חגור. על טלוויזיות קטנות שהיו מעל כול מושב הקרינו את אמצעי הבטיחות במיקרה של התרסקות, המטוס המריא, תינוק מעצבן בסוף המטוס בכה, לא יכולתי לישמוע את זה יותר אז שמתי אוזניות, פיתאום אני שומעת באוזניות את השיר WMYB של וואן דירקשמן!!!!!! צעקתי "עדןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!" כול האנשים במטוס היסתכלו עליי, אפילו התינוק הפסיק ליבכות חחח, פדיחות… ואז אני שומעת את עדן עונה לי בצעקה באמתא המטוס" מה?????????." הוצאתי את הראש שלי מהמושב והיסתכלתי אחורה, ראיתי את עדן. "למה שמת לי את השירים של הסתומים האלה בטלפון?!" עדן חייכה "לא יזיק לך לישמוע מוזיקה טובה!" היא אמרה. החזרתי את הראש שלי ואז שמתי לב שהגבר ליידי היתעורר "היי" הוא אמר וחייך חיוך מקסים שהזכיר לי מישהו….. אבל את מי?! "היי" עניתי לו, כן הוא לא ישראלי, יש לו מיבטא…. "הערתי אותך??" שאלתי "לא זה בסדר" הוא ענה, חייכתי עליו "למה צעקת?" הוא שאל "אה זה, חח… חברה שלי שמה לי שירים של להקה שהיא אוהבת בטלפון" עניתי "חחחחח" הוא צחק "ואת לא אוהבת אותם??" שאל "לא" עניתי "זה פשוט לא הסיגנון שלי". "אוקי" הוא אמר "איך קוראים לך?" שאלתי, הוא הירהר קצת ואז ענה "קוראים לי ג'קסון, איך קוראים לך?" "אני דניאל" עניתי, היה לי מוזר שהו הירהר מתי ששאלתי איך קוראים לו….. הוא חייך, ואז שמתי לב שאני בוהה בו… חחח איזה פדחנית אני! החזרתי את האוזניות, וחשבתי על ג'קסון….. נו! הוא כול כך מזכיר לי מישהו! אבל מי? לעזעזל מי?!
ההמשך יבוא! עם תרצו בכך;)