האקדמיה המלכותית מרלין
פרק 1:היום הראשון של האקדמיה~
"לוסי לוסי!! קומי כבר את מאחרת בטירוף!!!" אמא אמרה בעצבים .
"מה את עושה לעזאזל בחדר שלי??" שאלתי וחשבתי שכנראה היא כבר ממש רוצה שאלך…
התארגנתי ויצאתי לנהג שלי. אני מאוד מתרגשת כי אחרי הכול זאת הפעם הראשונה שלי שאני ישן כל כך הרבה זמן מחוץ לבית….בזמן שאני חושבת על החיים החדשים שעומדים להתחיל לי הנהג שלי אומר לי, "אז שיהיה לך בהצלחה ושתיהני, להתראות".
כל כך פחדתי באותו רגע שכבר חשבתי לומר לו להמשיך לנסוע, אבל התאוששתי במהירות ויצאתי מהרכב לכיוון האקדמיה.
נכנסתי לאקדמיה וראיתי שער ברזל שחור ומעל יש שלט גדול שכתוב בו "האקדמיה המלכותית מרלין. כבר דרך השער הזה אפשר לראות שזה אקדמיה לבני אצולה… יש הרבה פרחים בכל מקום מזרקה גדולה באמצע האקדמיה שאפשר לראות עוד מהכניסה… הרבה ספסלים אציליים כאלה… בנייני יוקרה…
נכנסתי פנימה וראיתי המון המון תלמידים וכולם עשירים וכל כך נסיכותיים כאלה… לבושים בבגדים יקרים מאוד תסרוקות מיוחדות שרק בני אצולה יכולים להרשות לעצמם…ועוד דברים כאלה…,טוב, אבל חשבתי שזה יהיה כך, הרי זה מקום לאנשים כאלה.
הוצאתי את הפתק ובפתק רשום לי היכן מגוריי ,אני חושבת לעצמי איך לעזעזל אני אמצא את זה בכל המקום הענק הזה. נאנחתי ואמרתי עד שאני יגיע לחדר שלי זה יהיה רק בעוד מאתיים שנה."היי…" שמעתי קול שקורא לי בעדינות ובלחש " דיברת אלי?" שאלתי " כן" שאלתי אותה "הכל בסדר?"
"כן, רציתי לשאול אם את יודעת איפה זה." הבחורה הבלונדינית בעלת העיניים החומות שואלת אותי את זה ומראה לי את הפתק שלה איפה המגורים שלה. "אהה איזה נחמד יצא שאת השותפה שלי לחדר." היא אמרה יופי וחייכה.
"אז מה השם שלך?" שאלתי "לוצ'יה ואת?" "לוסי" "אז למה את כאן?" היא שואלת אותי, ואני עונה לה "אני נסיכת השמש ואת?" "אני בת של דוכס…" "ומה עם אמא שלך?" "לא אין לי אמא רק אבא ושתי אחים" "אה אוי.. סליחה לא ידעתי.." כמה סתומה את כבר יכולה להיות? אמרתי לעצמי "לא זה בסדר".
תוך כדי שאנחנו מדברות אני רואה את בניין המגורים שלנו ואנחנו עולות לחדר שלנו. חדר ענק שניראה כמו דירה קטנה, יש שם חוץ מסוג של סלון נחמד כזה עם ספה אחת מול טלוויזיה ומטבון עוד שלוש חדרים ובכל חדר יש מקלחת ושירותים. גם החדרי מיטות שלנו יחסית גדולים נכנסתי לחדר שלי ושמתי את המזוודה על המיטה. יש בחדר שלי מיטה זוגית שדיי גדולה לנערה אחת, שידה ליד המיטה, ארון גדול ושולחן קטן גם יש לי.
אחרי שסידרנו את המזוודות והתקלחנו ראינו שיש שם מישהי יפיפייה כזאת עם שיער ועיניים בצבע כחול עמוק כהה, ואז אמרתי לה "אז גם את איתנו?" והיא ענתה לי "ממש לא אני בכלל דרשתי חדר לבד" אחרי זה היא יצאה מהחדר וחזרה אחרי 10 דקות עצבנית כשהיא אומרת "כן אני איתכן בסוף ומי שמתקרבת אלי או אל החדר שלי הלך עליה.
גלגלתי עיניים ולוצ'יה אמרה עם חשש בקולה "מה נסגר איתה..?" אמרתי לה פשוט תתעלמי היא אולי מנסה להראות מפחידה אבל לא ניראה לי שהיא באמת מזיקה.
אחרי שאני ולוצ'יה פטפטנו קצת החלטתי שאני הולכת לישון מוקדם, ונרדמתי.
תגובות (0)